לדלג לתוכן

יוסט ליבמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסט ליבמן
יהודה ברלין
פורטרט של יהודי חצר עם טבעת שצויר על ידי אנטוני שונג'אנס(אנ') ב-1702. יש שמייחסים אותו ליוסט ליבמן אך ייתכן שמדובר ביששכר ברנד להמן
פורטרט של יהודי חצר עם טבעת שצויר על ידי אנטוני שונג'אנס(אנ') ב-1702. יש שמייחסים אותו ליוסט ליבמן אך ייתכן שמדובר ביששכר ברנד להמן
לידה 1639
הלברשטאדט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בינואר 1702 (בגיל 63 בערך)
ברלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי הישן בברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים גטינגן, המבורג, ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • אסתר ליבמן (16761702)
  • Malké Liebmann עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסט ליבמןגרמנית: Jost Liebmann, שמו בעברית: יהודה ברלין, נולד בסביבות 1639 בהלברשטט; נפטר ב-כ' בטבת ה'תס"ב, 30 בינואר 1702 בברלין) היה יהלומן, איש עסקים ובנקאי יהודי גרמני. שימש כפרנס וכיהודי חצר במרקיזות ברנדנבורג ובממלכת פרוסיה.

נולד בהלברשטט בסביבות 1639 למירל אשכנזי ולבעלה אליעזר ליפמן – סוחר מגטינגן. בשנת 1660 נסע יוסט להמבורג, שם התגוררה קרובת משפחתו גליקל מהמלין. הוא החל לעסוק במסחר בעזרתו של חיים מהמלין בעלה הראשון של גליקל, והתעשר. ב-1664 חתמו השניים על שותפות אך זו לא עלתה יפה והם נפרדו כעברו שנה והסתכסכו.[1] יוסט עבר לעסוק עצמאית במסחר תכשיטים ויהלומים. בין השאר סיפק כתר משובץ יהלומים בשווי 300,000 ר"ט לבת זוגו של פרידריך הראשון בעת הכתרתו ב-1701. הוא היה היהודי הראשון בממלכה שזכה להכרה רשמית בספרי המסחר שלו.

נישא בפעם הראשונה למלכה גולדשמידט בתו של הרב שמואל מהילדסהיים אחיו של חיים מהמלין,[2] וב-1676, לאחר מותה, נישא לאסתר ליבמן(אנ') בתו של שמואל שולהוף ואלמנתו של יהודי החצר ישראל אהרן. בעקבות נישואין אלו עבר להתגורר בברלין, ומאז הוא ואסתר היו פעילים בנושאים ציבוריים שונים בעיר. הם היו הראשונים שקיבלו אישור חוקי להפעלת בית כנסת בברלין, ועל רקע זה התנגדה אסתר להקמתו של בית הכנסת הישן שנחנך לבסוף רק לאחר מותה ב-1714. בנוסף הקימו בני הזוג גם ישיבה ומינו את חתנם אהרן בן בנימין וולף לעמוד בראשה. לאחר מכן, פעלו למנותו גם כרב העיר והרב הראשי של מרקיזות ברנדנבורג.

כתב עליו אליעזר ליזר לנדסהוט:

היה עמוד ברזל, וחומה בצורה לישראל ובפרט ליהודים בברלין

סדר בקור חולים מעבר יבק וספר החיים, ברלין תרכ"ז

יוסט מת ב-1702 בברלין ואשתו השנייה המשיכה את עסקיו. לדברי גליקל מהמלין, רכושו הסתכם ב-100,000 רייכס-טאלר.[3]

אביו היה אחי אמו של יהודי החצר ליפמן כ"ץ(אנ') חמיו של הרב דוד אופנהיים. אחיו הוא הרב יצחק בנימין וולף, הידוע בשל ספרו "נחלת בנימין".

בנו ר' אברהם (1671–1730) היה רב הערים הלברשטט ואמסטרדם. (נפטר כ"ד באדר ה'ת"ץ).

בתו הינדכן, נישאה לר' נפתלי הירץ פער אופנהיים מפרנקפורט. נינם יהודה (יעקב הרץ) היה בעלה של אשת הסלון אמליה בר, ואביהם של המלחין ג'אקומו מאיירבר והאסטרונום וילהלם בר(אנ').[4]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות המחלוקת על בנין בית המדרש, ראו: יצחק דוב פעלד, קונטרס חלקי אבנים, נספח לשו"ת נשאל דוד, חלק ג', ירושלים תשל"ה, עמ' ריד, באתר היברובוקס.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ האמל, גליקל בת ליב פינקרלה, זכרונות גליקל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  2. ^ האמל, גליקל בת ליב פינקרלה, זכרונות גליקל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  3. ^ האמל, גליקל בת ליב פינקרלה, זכרונות גליקל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  4. ^ לאנדסהוט, אליעזר ליזר בן מאיר, תולדות אנשי השם, באתר אוצר החכמה