יוסיף פרנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסיף פרנק
Josip Frank
לידה 16 באפריל 1844
אוסייק האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית האימפריה האוסטרית
פטירה 17 בדצמבר 1911 (בגיל 67)
זאגרב האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מירוגוי
מקום מגורים זאגרב
השכלה אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 18721911 (כ־39 שנים)
מקצוע פוליטיקאי, עורך דין
מפלגה מפלגת הזכויות הקרואטית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסיף פרנקקרואטית: Josip Frank;‏ 16 באפריל 1844, אוסייק, האימפריה האוסטרית - 17 בדצמבר 1911, זאגרב, האימפריה האוסטרו-הונגרית) היה פוליטיקאי, משפטן ולאומן קרואטי. נמנה עם ראשי מפלגת הזכויות הקרואטית הלאומנית. יהודי מומר. נכדו היה אאוגן קווטרניק ראש שירותי הביטחון של משטר האוסטאשה במדינת קרואטיה העצמאית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסיף פרנק נולד באוסייק במשפחה יהודית, בן לעמנואל והלנה ואח ליעקב. ב-1862 סיים בית ספר תיכון בעיר הולדתו. לאחר סיום התיכון התנצר ואימץ את הנצרות הקתולית. בהמשך, ב-1868 רכש תואר במשפטים באוניברסיטת וינה. ב-1872 עבר לזאגרב ובה פתח משרד לעריכת דין וב-1873 נישא לאולגה לבית רוֹיְצֶ'בִיץ' בת למשפחה אמידה מבלה צרקווה ולזוג נולדו 5 ילדים.[1]

הוא השתלב בחיים הפוליטיים ומתח ביקורת על ההנהגה הקרואטית בשל רצונה בהשתלבות באימפריה האוסטרו-הונגרית, ויצירת ישות הכלאיים ממלכת קרואטיה-סלאבוניה תוך ויתור על שאיפותיהם הלאומיות של הקרואטים. ב-1880 נבחר למועצת העיר זאגרב. ב-1890 הצטרף "למפלגת הזכויות הקרואטית" ועד מהרה השתלב בהנהגתה והיה לאידאולוג הראשי שלה. ב-1897 התמנה ליושב ראש המפלגה. הוא נבחר לפרלמנט (הסאבור) הקרואטי והיה חבר בוועדות הכספים והתקציבים שלו. פרנק נקט במדיניות אנטי סרבית מובהקת והתנגד לרקימת קשרים קרובים עם ממלכת סרביה. במקביל עמדותיו הלאומניות-קיצוניות הובילו לעימותים בתוך מחנה הימין הלאומני הקרואטי, ולהחלשת כוחו. ב-1908 חל פילוג במפלגת הזכויות הקרואטית. ב-1909 חלה יוסיף פרנק ונאלץ לפרוש מפעילות פוליטית. מפלגתו מיתנה את עמדותיה, והתאחדה מחדש בשם "מפלגת הזכויות הנוצרית-סוציאלית". יוסיף פרנק נפטר ב-1911 ונקבר בבית הקברות מירוגוי.[1] מפלגתו הייתה הכר האידאולוגי לצמיחת תנועת האוסטאשה ואנשי התנועות הבדלניות כונו "פרנקיסטים" על שמו.[2]

שני בניו של יוסיף פרנק, ולדימיר ואיבו המשיכו את דרכו הפוליטית. ביתו אולגה נישאה לסלאבקו קווטרניק מראשי תנועת האוסטאשה ובנם אאוגן היה ראש שירותי הביטחון של הארגון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוסיף פרנק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 יוסיף פרנק, באתר zbl.lzmk.hr (בקרואטית).
  2. ^ הקהילה היהודית בזאגרב - היהודים בפוליטיקה הקרואטית, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 130.