יוסל'ה קמצן קדוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצבת הקבר המיוחס ליוסל'ה הקמצן הקדוש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב

סיפורו של יוסלה קמצן קדוש (בגרסאות אחרות ישראל גוי קדוש) היא אגדה יהודית מפורסמת. לסיפור גרסאות רבות ושונות אולם המוטיב המרכזי – מצוות מתן בסתר של העשיר – נשמר בכולן. הסיפור זכה לפרסום רב גם בעקבות רבי שלמה קרליבך שסיפר אותו בהופעותיו בליווי נגינת גיטרה, ובהמשך בקלטת שיצאה כחלק מסיפוריו.

סיפור האגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האגדה בתחילת שנות ה'ת' בעיר קראקא שבפולין היה יהודי בשם יוסלה, עשיר אך קמצן, הוא סירב בתוקף לתמוך בעניים ובמטרות הקהילה. למרות בקשות חוזרות ונשנות מהרב כי יואיל לתרום לכל הפחות כאחד מכולם הוא סירב. הוא זכה לקיתונות של בוז מהקהילה בימי חייו וכינו אותו "יוסלה קמצן". כשהזדקן ועמד על ערש דווי, הודיעה לו החברא קדישא כי אם ברצונו להיקבר עליו לשלם סכום גבוה הוא סירב גם לזה. לאחר מותו קברו אותו במקום מבוזה מחוץ לגדר. משחלף זמן הגיעו לרב (לפי גרסאות מסוימות היה זה התוספות יום טוב) נזקקים רבים שביקשו את עזרתו, וכשבירר הרב לפשר הכמות הגדולה של הנזקקים שהופיעו לפתע, התגלה לו כי יוסלה תמך בהם בסתר והתנה עמם לבל יספרו. הרב נרעש והיצר על מקום קבורתו ובזיונו של יוסלה, והורה שיכתבו על מצבתו "פ"נ יוסלה קמצן קדוש" וביקש כי לאחר מותו יקברו אותו בסמוך לקברו של יוסלה.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר מרדכי בן יחזקאל הביא בספר המעשיות שלו[1] את הסיפור בשינויים שונים כשהוא מסתמך בעיקר על פנקס הקהילה של קראקא שצוטט בספר "פאר וכבוד", מונקאטש תרע"א, וכשגיבור האגדה נקרא "ישראל גוי קדוש". בספר אחר הרב המוזכר הוא הרבי מבעלז ולא התוספות יום טוב. בגרסתו של שלמה קרליבך לרב קראקא קוראים רבי קלמן. אכן ככל הידוע לא קבור ליד התוספות יום טוב בבית החיים היהודי בקראקא אף אחד בשם יוסלה קמצן קדוש[2] . החוקר הרב יהושע מונדשיין כתב כי ייתכן בהחלט והסיפור לא באמת התרחש[3].

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור זכה לעיבודים רבים, גם כספרונים לילדים. הוא הומחז והוסרט בגרסאות שונות.

ב-2015, הפיקה איילת ריפס מחזמר על בסיס הסיפור. את המחזה כתב שי להב וביים אורי אומנותי, ומשחקים בו יעקב כהן, עודד מנשה, אסי צובל, אבישי שטרית וכן מתן צור מאנדרדוס[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוצאת דביר תל אביב, תשי"ז–תשי"ט במדור "מעולם האמת"
  2. ^ היכן נטמן יוסל'ה הקמצן הקדוש? אתר הידברות.
  3. ^ הרב יהושע מונדשיין, גלגולם של קמצנים קדושים, באתר שטורעם נט.
  4. ^ קובי פינקלר, הצגה חדשה: "יוסל'ה קמצן קדוש", באתר ערוץ 7, נובמבר 2015