יוסל'ה קמצן קדוש

מצבת הקבר המיוחס ליוסל'ה הקמצן הקדוש בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב

מצבת יוסל'ה קמצן קדוש בסמוך לקברו של ה"תוספות יום טוב" (משמאל)

סיפורו של יוסל'ה קמצן קדוש (בגרסאות אחרות ישראל גוי קדוש) היא אגדה יהודית מפורסמת. לסיפור גרסאות רבות ושונות אולם המוטיב המרכזי – מצוות מתן בסתר של העשיר – נשמר בכולן. הסיפור זכה לפרסום רב גם בעקבות רבי שלמה קרליבך שסיפר אותו בהופעותיו בליווי נגינת גיטרה, ובהמשך בקלטת שיצאה כחלק מסיפוריו.

סיפור האגדה

על פי האגדה בתחילת שנות ה'ת' בעיר קראקא שבפולין היה יהודי בשם יוסל'ה, עשיר אך קמצן, הוא סירב בתוקף לתמוך בעניים ובמטרות הקהילה. למרות בקשות חוזרות ונשנות מהרב כי יואיל לתרום לכל הפחות כאחד מכולם הוא סירב. הוא זכה לקיתונות של בוז מהקהילה בימי חייו וכינו אותו "יוסל'ה קמצן". כשהזדקן ועמד על ערש דווי, הודיעה לו החברה קדישא כי אם ברצונו להיקבר עליו לשלם סכום גבוה, אך הוא סירב גם לזה. לאחר מותו קברו אותו במקום מבוזה מחוץ לגדר. משחלף זמן הגיעו לרב (לפי גרסאות מסוימות היה זה התוספות יום טוב) נזקקים רבים שביקשו את עזרתו, וכשבירר הרב לפשר הכמות הגדולה של הנזקקים שהופיעו לפתע, התגלה לו כי יוסל'ה תמך בהם בסתר והתנה עמם לבל יספרו (לפי גרסאות אחרות הוא הביא להם כסף במעטפות ושקים של מזון בכל ערב שבת בלי שידעו שהוא זה שהביא). הרב נרעש והיצר על מקום קבורתו ובזיונו של יוסל'ה, והורה שיכתבו על מצבתו "פ"נ יוסל'ה קמצן קדוש" וביקש כי לאחר מותו יקברו אותו בסמוך לקברו של יוסל'ה.

גרסאות

הסופר מרדכי בן יחזקאל הביא בספר המעשיות שלו את הסיפור בשינויים שונים כשהוא מסתמך בעיקר על פנקס הקהילה של קראקא שצוטט בספר "פאר וכבוד", מונקאטש תרע"א, וכשגיבור האגדה נקרא "ישראל גוי קדוש".

בספר אחר הרב המוזכר הוא הרבי מבעלז ולא התוספות יום טוב. בגרסתו של ר' שלמה קרליבך לרב קראקא קוראים רבי קלמן.

אכן ככל הידוע לא קבור ליד התוספות יום טוב בבית החיים היהודי בקראקא אף אחד בשם יוסל'ה קמצן קדוש.

החוקר הרב יהושע מונדשיין כתב כי ייתכן בהחלט והסיפור לא באמת התרחש.

עיבודים

הסיפור זכה לעיבודים רבים, והומחז והוסרט בגרסאות שונות.

כתיבה

• ישראל גוי קדוש, הוצאת צעירי אגודת חב"ד בישראל, ל"ג בעומר ה'תשנ"ה
• הרב קרליבך מספר: יוסל'ה קמצן קדוש, עיבוד: בן של אבא, איורים: דניאל בנגאיב, ספריית נשמה, קריית גת: דני ספרים, 2012

קולנוע וטלוויזיה

תיאטרון משמחי לב העלה את ההצגה "יוסל'ה קמצן קדוש" בתיאטרון משמחי לב. בהצגה שיחקו עופר הלוי, שמעון סיאני, שי זביב, אביתר לזר (הרב) ועמי ויינברג (יוסל'ה).

ב-2008 הפרק הראשון בעונה החמישית של הסדרה אסי טוביה וחברים הוקדש לסיפור. את יוסל'ה גילם אושרי מימון.

ב-2015, הפיקה איילת ריפס מחזמר על בסיס הסיפור. את המחזה כתב שי להב וביים אורי אומנותי, ומשחקים בו יעקב כהן/מאיר סויסה (יוסל'ה), עודד מנשה, אסי צובל, אבישי שטרית ומתן צור.

בינואר 2021 הודיע הבמאי יהודה גרובייס כי הוא מתכנן חזרה לעולם הקולנוע (לאחר שפרש בשנת 2011) עם סרט על יוסל'ה קמצן קדוש.

ב-2024 הפרק הראשון של הסדרה "שומר הסיפורים" בערוץ מאיר לילדים נקרא "קמצן קדוש" והוא מעובד ומבוסס על הסיפור. את הסדרה כתבו אלון רותם ושני האריס וביים אופיר דרעי.

בספטמבר 2025 הוציא הזמר שלום למר את הסינגל "יוסל'ה" (מילים ולחן: אודי דמארי). בווידאו קליפ שיחקו איז'ו ליבוביץ' (יוסל'ה) ודניאל זרסקי.

לקריאה נוספת

• יוסל'ה קמצן קדוש, בתוך: נתן אופיר (אופנבכר), הרב שלמה קרליבך; חייו, משנתו והשפעתו, ידיעות-חמד-משכל, 2017, עמ' 274–277.

קישורים חיצוניים

• יוסל'ה קמצן קדוש, בביצוע שלמה קרליבך, סרטון באתר יוטיוב
• הרב יהושע מונדשיין "גלגולם של קמצנים קדושים". באתר מכון כרמים
• דודו כהן, סיפור לשבת: סייג לתרומה שתיקה, באתר מאקו, 16 באפריל 2009