יהושע מונדשיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהושע מונדשיין בסמולנסק

יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 - ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט. עבד כספרן מומחה במחלקת כתבי-היד והארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב למרדכי שמואל ולחיה מונדשיין, משפחה דתית-ציונית. למד בישיבת היישוב החדש. נחשף לחסידות חב"ד ובעקבות קשר מכתבים שניהל עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון, בתשכ"ד עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, שם היה לתלמידו של הרב שלמה חיים קסלמן. עמד בקשר עם האדמו"ר מאוז'רוב ועוד, בתשכ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים במרכז חב"ד העולמי, בכסלו תשכ"ט הוא נשא את רחל, בתו של דוד ברוומן, יו"ר ועד כפר חב"ד הראשון. בשנת תשס"ה התאלמן ונשא בשנית את דבורה קווין-אלטהויז. השתתף בקורס לספרנים חרדים שהתקיימה בספריית הרמב"ם בתל אביב, לאחר תקופת מגורים קצרה בכפר חב"ד, עבר לירושלים והחל לעבוד כספרן בספריה הלאומית. מונדשיין היה בעל תואר שני בלימודי ספרנות. אחיו הוא פרופסור אהרן מונדשיין, מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. אחיינו הוא הרב פנחס מונדשיין.

נפטר בב' בטבת, "זאת חנוכה" ה'תשע"ה, בגיל 67, לאחר כמה חודשים שבהם סבל ממחלה קשה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו

חתניו

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונדשיין התמקד בשלושה תחומים עיקריים:

ביבליוגרפיה: הוא תרגם את ספרו של הביבליוגרף חיים ליברמן, הוציא לאור שני כרכים מתורת חב"ד - ביבליוגרפיה, ופרסם מאמרים בנושא.

תולדות החסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט: ערך מהדורה מדעית של "שבחי הבעש"ט". בשנים תשמ"ז -תשנ"ב ערך והוציא לאור ארבעה כרכים של "כרם חב"ד", שהוקדשו לעיון ולחקר משנת חב"ד ותולדות החסידות. הוא הקדיש מחקרים רבים לבירור מקורותיהם, אימותם, וגלגולי הגרסאות של סיפורי חסידים. בנושא זה פרסם באתר "שטורעם" סדרה בת עשרות פרקים בשם "סיפורים וגלגוליהם". במחקרים אלו חשף כי סיפורים שהשתרשו כ"סיפורי חסידים" הם "צ'יזבטים גמורים", כלשונו, ולא יכלו להתרחש מבחינה כרונולוגית או גאוגרפית, או שהם גלגול של סיפור שסופר על אנשים אחרים.

מנהג - במשך כארבעים שנה עסק מונדשיין בליקוט ורישום מדויק של מנהגי אדמ"ורי חב"ד והשוואתם למנהגי חצרות אחרות ועדות ישראל. הוא פרסם מאמרים בעניין ובשנת ה'תשנ"ה כינס וערך מחדש, בסיוע בנו, את מנהגי החגים ומועדי השנה בשני כרכי "אוצר מנהגי חב"ד".

פרסם כ-200 פרסומים ומאמרים, חלקם בכתבי עת מדעיים (כדוגמת "תרביץ", "ציון", "קתדרה", "בקורת ופרשנות" ו"עלי ספר") וחלקם בקבצים תורניים (כדוגמת "מוריה", "קובץ בית אהרן וישראל", "אור ישראל" ו"היכל הבעש"ט"). על אחדים ממאמריו חתם בשם העט יהושע ד' לבנון[1].

בנוסף עסק בהוצאה לאור של ספרי חסידות מכתבי יד ומהדורות חדשות מוערות. הוא היה שותף בעריכתם של עשרות ספרים מכתבי אדמו"רי חב"ד, בייחוד כתבי הרב האדמו"ר האמצעי מחב"ד, חתנו "הצמח צדק" ורבי הלל מפאריץ'. משנת תשמ"ט היה חבר ועורך ראשי במכון "אהלי שם - ליובאוויטש", במסגרתו הוציא לאור כתבי יד וההדיר ספרים שחיברו חסידי חב"ד לדורותיהם.

בתשס"ח ובתשע"ג יצאו לאור לרגל בר המצווה של נכדיו ספרי 'תשורה' שבהם קובצו עשרות מכתבים שהחליף עם הרבי מלובביץ', משנת 1960 ואילך[2][3].

הוא הותיר אחריו כתבים רבים.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונדשיין החזיק בדעות בלתי מקובלות בקרב רבים מן החסידים, שלעתים קוממו עליו חסידים אחרים. כך למשל לגבי סיפורי חסידים מקובלים, כמתואר לעיל. הוא לעג לנוהג שהשתרש בקרב חסידי חב"ד "לשלוח" פתקאות שאלה לרבי מלובביץ' על ידי הכנסתם לאוסף מכתביו בספרי "אגרות קודש" והתייחסות למה שנכתב בעמוד בפתיחה אקראית כתשובה מאת הרבי. הוא טען שרוב מכתבי הרבי נפתחים במילים "מאשר קבלת מכתבכם", והצביע על כך שחסידים רבים מקבלים זאת כאישור למה ששאלו בפתקה שהכניסו לספר האגרות. כמו כן הוא חלק בחריפות על הפלג המשיחיסטי בחב"ד.

מונדשיין קבל על כך שכל השקפה ימנית נקלטת בחוגים החב"דיים ללא ביקורת. לדוגמה, הוא הביא את האמונה שהופצה בחוגי הימין ערב תוכנית ההתנתקות, אשר לפיה התוכנית לא תבוצע, כיוון שמשמיים ימנעו את מימושה. לטענתו, אנשים רבים בחב"ד האמינו בכך, אף על פי שאין מקור לאמונות מסוג זה בתורת היהדות בכלל ובתורת חב"ד בפרט. מאותה סיבה התנגד מונדשיין לסיסמה "לא נשכח לא נסלח" שנופפו בה לאחר ביצוע תוכנית זו וראה בה התרסה כלפי האמונה בהשגחתו הפרטית של הבורא[4].

הוא גם תמה על מנהגם של תלמידים, חסידים וליטאים - להשמיט בהדפסת כתבי רבותיהם דברים שסברו שאינם "לכבודם" וכדומה.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת חב"ד: ביבליוגרפיות לקוטי אמרים הוא ספר התניא, מהדורותיו, תרגומיו וביאוריו <תקנ"ו-תשמ"א>, קה"ת, ‫כפר חב"ד תשמ"ב (1981).
  • ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן: בעל התניא והשו"ע: ביבליוגרפיה: הלכות תלמוד תורה, שלחן ערוך, תשובות פסקי הסידור, ברכת הנהנין ונט"י, ‫כפר חב"ד, בהוצאת קה"ת, תשמ"ד (1984)
  • הצופה לדורו: תולדות חייו ופעלו של הרב יקותיאל אריה קמלהאר. ירושלים : הוצאת ראובן מס, תשמ"ז
  • מסע ברדיטשוב: מאתיים שנה למסעו של אדמו"ר הזקן לברדיטשוב, ברסלב ומז'יבוז', תק"ע-תש"ע, [קריית מלאכי] : הוצאת חזק, תש"ע
  • המאסר הראשון: מאסרו הראשון של האדמו"ר רבי שניאור זלמן בעל התניא, מאבקי המתנגדים והחסידים בווילנא, המלשינויות ומאסריו של הגר"א מווילנא לאור תעודות ומסמכים, חדשים גם ישנים, ירושלים תשע"ב (2012)[5]
  • המסע האחרון: מאתיים שנה למסעו של האדמו"ר רבי שניאור זלמן בעל ה'תניא', בעיצומה של מלחמת נפוליאון, תקע"ב-תשע"ב. לאור מסמכים ותעודות, חדשים גם ישנים, וגם: סיפורים ושמועות, דרושים ומאמרים, ירושלים תשע"ב (2012)[6]

לאחרי פטירתו

  • דברי ימי התמימים, תשע"ז

ספרים שההדיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שבחי הבעש"ט: פקסימיל מכתב היד היחידי הנודע לנו ושינויי נוסחיו לעומת נוסח הדפוס, בצירוף מבוא ונספחים, ירושלים תשמ"ב
  • פני משה, ביאור על "פתח אליהו", מאת ר' חיים משה בן יעקב ליברמן, עם מבוא והוספות. בהוצאת אהלי שם, כפר חב"ד תשמ"ח
  • זכר יהודה - שו"ת מהרי"ל זלקינד (בטלן), עם מבוא והוספות. בהוצאת אהלי שם, כפר חב"ד תשנ"א
  • סדר תפלה על פי נוסח הקדוש האריז"ל עם פירוש מהרי"ד, בהוצאת מכון אהלי שם ליובאוויטש, כפר חב"ד תשנ"א
  • פירושים לפירושו של רש"י על התורה לרבי מלאכי הכהן, בתוך: אור עולם (קובץ), חלק א, כרך א עמודים 91–157, בהוצאת מכון ליובאוויטש, תשנ"ה
  • סור מרע ועשה טוב - עם הוספות מהרצ"א, בהוצאת אמת, ירושלים-ברוקלין, תשנ"ו
  • ספורי נפלאות - מהרה"ק ר' ישראל דוב, המגיד מווילעדניק, תרגום מיידיש (ממהדורת תרס"ב) עם מבוא קצר (והוספות מהרב גדליה אבערלאנדר). בהוצאת אור ישראל, מונסי, ניו יורק תשנ"ו
  • שערי דעה - שו"ת מר' חיים יהודא ליב ליטווין מסאסניצא : בצירוף מבוא ונספחים. בהוצאת אהלי שם, ירושלים תשע"ב
  • זכות ישראל – מהדורא תניינא מר' ישראל בערגער (תרט"ו-תרע"ט), נדפס בפרקים בקובץ היכל הבעש"ט[7]

ספרים שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר המפתחות לספרי לקוטי שיחות של הרבי מחב"ד כרכים א-ט, קה"ת, ניו יורק תשל"ו
  • מגדל עז - לזכר הרה"ח ר’ עזריאל זליג סלונים: מאמרי תורה וחסידות, מאת רבותינו ... נשיאי החב"ד וגדולי תלמידיהם", בהוצאת מכון ליובאוויטש, כפר חב"ד תש"מ
  • פלח הרמון, מאמרים ורשימות מאת הר"ר הלל הלוי מפאריץ', ירושלים, תשנ"ב
  • אוצר מנהגי חב"ד: ליקוטי הנהגות, הדרכות ותקנות מרבותינו ... ומנהגי אנ"ש לדורותיהם היכל מנחם, קה"ת‫, ירושלים תשנ"ה-תשנ"ו
  • אגרות בעל התורת חסד: מירושלים לריגא, איגרותיו של מוהר"ר שניאור זלמן פראדקין אל מו"ה ישעיה ברלין מריגא, תרנ"ב-תרס"ב (ירושלים תשס"א)
  • ספר המפתחות לספרים תורת לוי יצחק ולקוטי לוי יצחק, מאת הרב לוי יצחק שניאורסון, קה"ת, תשס"ח
  • רשימות הרב"ש שניאורסהן, מאת הרב ברוך שניאור שניאורסאהן, קה"ת, ברוקלין תשס"א (עורך שותף)
  • אגרות קודש מאת רבי שניאור זלמן מליאדי, אדמו"ר הזקן, קה"ת, ברוקלין תשע"ב (עורך שותף)

תרגם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תרגם מיידיש את אהל רח"ל, חלק שני מאת ר' חיים ליברמן, ונדפס בתור: אהל רח"ל, חלק שלישי, ניו יורק, התשמ"ד, 1984

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו:

מאמרים וכתבות:

כתביו:

אודותיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד אסף, על שלושה חוקרי חסידות
  2. ^ תשורה מחגיגת בר המצווה של מנחם מנדל מונדשיין, תשס"ח
  3. ^ מסמכים נדירים נחשפים בתשורה מרתקת, תשע"ג, באתר שטורעם.נט
  4. ^ לא נשכח ולא נסלח?!, אתר שטורעם.נט
  5. ^ ספר חדש: 700 עמודים על פרשת המאסר והגאולה, י"א באייר תשע"ב באתר שטורעם נט.
  6. ^ מאתיים שנה ל"יציאת ליאדי" הבריחה וההסתלקות באתר שטורעם כ"ב באלול תשע"ב.
  7. ^ "זכות ישראל" - מהדורא תניינא, באתר שטורעם
  8. ^ השלמות לספר נדפסו בקובץ יגדיל תורה, ברוקלין, חוברת סא סימן קו. מאמר ביקורת על הספר מאת הרב דוד משה אולידורט נדפס שם, חוברת סא סימן קה.