יעקב כהן (שחקן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב כהן
Yakov cohen.jpg
סוגה מועדפת סטנדאפ
תאריך לידה 27 בספטמבר 1958 (בן 58)
מקום לידה מרוקו
פרסים ראו פסקה
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקים אחרים סטנדאפיסט
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב כהן (נולד ב-27 בספטמבר 1958 במקנס שבמרוקו) הוא שחקן, קומיקאי וסטנדאפיסט ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקב כהן נולד במקנס שבמרוקו למשפחה בת אחת עשרה נפשות, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1964. גדל במגדל העמק. ב-1977 סיים את לימודיו בבית הספר אורט רוגוזין במגדל העמק.

ב-1984 סיים את לימודיו במחזור כ"ב של בית הספר למשחק בית צבי לצד אודיה קורן, עידית טפרסון וענת וקסמן.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתיאטרון באר שבע: ב-1984 שיחק בהצגה "ברכה" מאת מוטי בהרב שביים תום לוי.

בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער: ב-1984 שיחק בהצגה "פו הדב". באותה שנה שיחק בהצגה "מלכות דוד" מאת משה סלח (ע"פ ספר בעל אותו שם מאת יהודה בורלא) שביים נפי סלח. ב-1987 שיחק בהצגה "תרנגול כפרות" מאת אלי עמיר שביים רזי אמיתי.

בתיאטרון הספרייה: ב-1985 שיחק בהצגה "מתי ומילי" מאת פולקר לודביג שביימה ציפי פינס, ובהצגה "מר סליק" מאת ליליאן אטלן שביים דוד ברגמן. ב-1986 שיחק בהצגה "גבר בודד במלכודת" מאת רובר תומא שביים איתמר בילו.

בתיאטרון חזית של מוטי בהרב: ב-1985 שיחק בהצגה "החוג לדרמה" שכתב וביים מוטי בהרב. ב-1987 שיחק בהצגה "סנג'ר" שכתב וביים מוטי בהרב.

בפסטיבל עכו: ב-1988 שיחק בהצגה "היה כבר עדיף להישאר בחיים" שכתב וביים אהרון הרצוג, ועל משחקו בהצגה זו זכה בפרס השחקן המצטיין.

ב-1988 שיחק באופרה "הספר מסביליה" שהועלתה באופרה הישראלית החדשה.

בתיאטרון בית ליסין: ב-1990 שיחק בהצגה "בוז לירח" מאת פאול סלאבולפס שביים איציק ויינגרטן.

בתיאטרון השעה הישראלי: ב-2014 גילם את סאלח שבתי בהצגה "סאלח שבתי" שעיבד וביים גדי צדקה ע"פ אפרים קישון.

בתיאטרון המסחרי: ב-2003 גילם את ג'ים הכושי במחזמר "תום סוייר והקלברי פין" שכתבה סמדר שיר וביים משה קפטן. ב-2005 גילם את המלך במחזמר "נסיך האגדות" שכתבה סמדר שיר וביים צדי צרפתי. ב-2009 גילם את מר וגה במחזמר "זורו" שכתב סטיבן קלארק וביים משה קפטן. ב-2010 גילם את דונקי במחזמר "שרק" מאת דייוויד לינדזי אבייר שביים עוז מורג. ב-2011 גילם גנב במחזמר "שכחו אותי בבית" (המבוסס בחופשיות על ארבעת סרטי "שכחו אותי בבית") שכתב אסף אשתר וביים אודי גוטשלק.

ב-2015 גילם את יוסל'ה במחזמר "יוסל'ה קמצן קדוש" שכתב שי להב, ביים אורי אומנותי והפיקה איילת ריפס.

בשנת 2017 עשה את ההצגה "סולם יעקב" בתור אדם שמספר את האוטוביוגרפיה שלו( יעקב מספר את האוטוביוגרפיה שלו).

בתיאטרון הקאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 שיחק בהצגה "חוות החיות" מאת ג'ורג' אורוול שביים גדי רול; שיחק בהצגה "אני לא רפופורט" מאת הרב גרדנר שביים היי קיילוס; גילם קברן, הוא-נושאגי, ומשרת בהצגה "יאקיש ופופצ'ה" שכתב וביים חנוך לוין, ושיחק בהצגה "החילוני האחרון" שכתב וביים שמואל הספרי. ב-1988 גילם משרת בהצגה "נכנע ומנוצח" שכתב וביים חנוך לוין. ב-1990 גילם את ללקו בהצגה "המתלבט" שכתב וביים חנוך לוין. ב-1996 גילם את אחד מהתאומים דרומיו בהצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. באותה שנה גילם את חפץ בהצגה "חפץ" מאת חנוך לוין שביים אילן רונן.

יעקב כהן, 2013

בתיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 החל לגלם את מושון קסטל בהצגה "בוסתן ספרדי" מאת יצחק נבון שביים צדי צרפתי בתיאטרון הבימה. ב-2000 גילם את נאסר א-דין בהצגה "נאסר א-דין" מאת דן אלמגור שביים צדי צרפתי. ב-2001 גילם את צ'רלי מלכה, סטטיסט בסרט "ארץ זבת חלב ודבש" בהצגה "אבנים בכיסים" מאת מארי ג'ונס שעיבד וביים דן רונן. ב-2003 גילם את מיכאל (מישל) אנרי-סומו בהצגה "קופסה שחורה" שעיבד וביים חנן שניר ע"פ ספרו של עמוס עוז בעל אותו השם. ב-2004 ביים ושיחק בהצגת היחיד "אני והוא" מאת מור פרנק ומיכל ורד - הצגה ליחיד על שייקה אופיר (ההצגה הועלתה לראשונה בפסטיבל תיאטרונטו להצגות ליחיד בשנת 2000). ב-2005 גילם את נמרוד שחר בהצגה "מבקר המדינה 2005" מאת אילן חצור שביים אילן רונן. ב-2007 גילם את הוק קולבורן בהצגה "הנהג של מיס דייזי" מאת אלפרד יורי שביים איציק ויינגרטן. ב-2008 גילם את פליקס אונגר בהצגה "הזוג המוזר" מאת ניל סיימון שביים משה נאור. ב-2010 גילם את פרנסואה פיניון בהצגה "ארוחה עם אידיוט" מאת פרנסיס וובר שביים משה קפטן. ב-2012 גילם את שיילוק בהצגה "הסוחר מוונציה" מאת שייקספיר שביים אילן רונן. ב-2014 גילם את הרפגון בהצגה "הקמצן" מאת מולייר שביים אילן רונן, ואת אבא גוריו בהצגה "אבא גוריו" מאת אונורה דה בלזאק שעיבדה שחר פנקס וביימה שיר גולדברג.

קריירה בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 גילם פורץ בסדרת הטלוויזיה "קרובים קרובים". ב-1989 גילם את אליקא בן ריבי בסרט הטלוויזיה "כתר בראש" שכתב אפרים סידון ע"פ מחזה מאת יעקב שבתאי וביים רם לוי; ושיחק בסרט "רותי נעים" שכתב איתן גרין וביים אמנון רובינשטיין. ב-1990 השתתף בתוכנית הטלוויזיה "קריאת כיוון" בהנחיית רוני פינקוביץ', שכתב חיים אידיסיס וביימו יצחק חלוצי ושלמה אלברט. ב-1991 השתתף בתוכנית "מבראבא עד החידקל" שכתב שלמה בראבא וביים שחר סגל. ב-1992 השתתף בדוקו-מדיה "י. שוורץ ומלחמתו בחיים" שכתבו שלמה בראבא ושחר סגל שגם ביים. ב-1997 גילם את ראובן בסרט הטלוויזיה "אישה מרציפן" שכתבה מירב בן-גוריון וביים איתן גרין. בין השנים 2007-2008 החליף את אורי גוטליב בהגשת תוכנית הבידור "עד כאן" בערוץ 15 ישראלי של חברת הטלוויזיה בלוויין yes. החל מ-2009 מתארח לעתים בתוכנית הטלוויזיה "צחוק מעבודה". בשנת 2010 הנחה את התוכנית הקומית "קומדי בר" בערוץ 2 (רשת). בין השנים 20102014 גילם את עמוס פארוקי בסדרת הטלוויזיה "הבורר" שכתב רשף לוי וביים שי כנות. ב-2012 גילם את ציון בסרט הטלוויזיה "טור אחד לחלום" שכתב וביים אלון שרביט. ב-2013 גילם את הרב כהן בסדרת הטלוויזיה "שנות ה-80" שכתבו מני אסייג, שלום אסייג וליאור פריד וביים קובי חביה. במרץ 2013 החל להגיש את תוכנית הבידור והאירוח "מחר שבת" לצד שמואל וילוז'ני בערוץ הראשון. ב-2014 שיחק בסדרה נויורק בתפקיד עזרן, חוזה עתידות.

מדבב את "תקע" בתשדירי "שקע ותקע" של חברת החשמל.

קריירה בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1987 גילם את בבר בסרט הקולנוע בכיכובו של יהודה ברקן ובבימויו של ינקול גולדווסר "אבא גנוב". ב-1989 גילם שוב את אותה דמות בסרט ההמשך "אבא גנוב 2 בבימויו של אבי כהן. ב-1991 השתתף בסרט "מחץ הדלתא 3". ב-1992 שיחק בסרט "כבלים" שביים צבי שיסל. ב-1994 גילם את שלמה בסרטו של שמואל הספרי "שחור". ב-1998 גילם את מוריס בסרט הסטודנטים שכתב וביים שרון עמרני "ל"ג בעומר". ב-2011 גילם את הרב גושן בסרט "מבול" שכתב וביים גיא נתיב.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום הוא מעלה מופע סטנדאפ בשם "יעקב כהן חדש".

מתגורר בתל אביב, נשוי לאמנית טירנית ברזילי ואב לשניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב כהן בוויקישיתוף