מרדכי בן יחזקאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרדכי בן יחזקאל
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

מרדכי בן יחזקאל (האלפרין) (ז' באדר תרמ"ג - כ"ט בכסלו תשל"א, 18831970) היה מורה, מסאי, סופר, פולקלוריסט וחוקר חסידות ישראלי יליד גליציה. מחבר קובץ סיפורי העם המונומנטלי "ספר המעשיות" (1925–1929; תשי"ז–תשי"ט). חתן פרס ביאליק לספרות יפה (1961).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן יחזקאל נולד בשם מרדכי האלפרין בגלינא (Glinyany) שבגליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, בשנת תרמ"ג (1883), בן ליחזקאל האלפרין, מצאצאי הרב יחיאל היילפרין, בעל "סדר הדורות", ולחנה לבית קנֶלר (קנעלר). למד ב"חדר" ובבית מדרש, והמשיך בלימודים פרטיים עד שעבר בחינת בגרות, ולאחריה למד באוניברסיטאות ברן, ברלין ווינה. בשנת 1913 היה ציר בקונגרס הציוני ה-11 בווינה.

בשנים 19181920 עבד כמורה לעברית בגימנסיה הפולנית-יהודית בלבוב, ובתקופת הכיבוש הרוסי ומלחמת העולם הראשונה היה חבר "ועד העזרה ליהודי גליציה".

באוקטובר 1920[1] עלה לארץ ישראל. תחילה עבד בסמינר למורות וגננות ע"ש לוינסקי ביפו, לאחר שנה שב לגרמניה, ובשנת 1924 חזר ארצה והתיישב בירושלים.

בשנים תרפ"דתש"ד לימד בבית המדרש למורים "מזרחי" בירושלים, ובשנים תרפ"התרפ"ז בבית המדרש למורות "מזרחי".

משנת 1908 התמקד בן יחזקאל בחקר החסידות ועיבוד סיפורי עם וכתב מאמרים ב"השלוח", "הארץ", "היום" (בוורשה ובירושלים), "הצופה", "מאזנים" ועוד.

בן יחזקאל הוציא סדרת ספרים בהוצאת דביר תחת השם "ספר מעשיות" תחילה בשנת 1925 בארבעה כרכים, ובשנת 1961 בשישה כרכים, שעליהם זכה בפרס ביאליק לספרות יפה באותה השנה.[2]

בשנת 1966 הוענק לו "עיטור ירושלים".[3]

בן יחזקאל נפטר בשנת 1970, בגיל 87, ונקבר בירושלים.

על שמו נקרא רחוב בירושלים.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר המעשיות; מלֻקט מספרים ומתֻקן לדפוס בידי מרדכי בן יחזקאל, 4 כרכים, תל אביב: דביר, תרפ"ו 1925–תרפ"ט 1929. (לספרים ב–ד שער חלקי נוסף, שעליו כתוב: "אוצר סִפורי עם")
    • מהדורה מורחבת: 6 כרכים, תל אביב: דביר, תשי"ז–תשי"ט. (מהדורה ב מתוקנת: תשכ"א)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
אברהם שלונסקי, אליעזר שטיינמן
פרס ביאליק לספרות יפה
1961
הבא:
ברוך קורצווייל