יוסף בירדוגו (מקנס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תשבחות במקום כתיבה נייטרלית, סגנון רבני ולא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי יוסף בירדוגו (מקנס)
לידה 1802
ה'תקס"ב
מקנס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1854 (בגיל 52 בערך)
ט"ז בכסלו ה'תרי"ד
מקנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מנהיג רוחני במקנס
תחומי עיסוק הלכה, דיינות, גמרא, משנה
תפקידים נוספים אב בית הדין מקנס
רבותיו רבי יעקב בירדוגו, אביו - רבי יהודה בירדוגו
בני דורו רבי יצחק אבן צור, רבי משה בן זריהן, רבי משה בן סמחון, רבי חיים טולידאנו
חיבוריו 'ראש יוסף', 'שופט בצדק', 'שורש ישי', 'אהבת יוסף', 'צאן יוסף', 'יד יוסף', 'עדות ביהוסף', 'כתונת פסים', 'נשמת יוסף', 'כתונת יוסף', 'דברי יוסף', מהריב"ן, 'קודש קדשים'.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יוסף בירדוגו (ה'תקס"ב, 1802 - ט"ז בכסלו ה'תרי"ד, 1854), היה רב ואב בית הדין במקנס שבמרוקו, ומחבר ספרים רבים שהעמיד תלמידים רבים[1]. מחברים מאוחרים התייחסו אליו כאחד מ"גאוני רבני מרוקו".[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יהודה בירדוגו, שהיה אחיו של הרב מרדכי בירדוגו הידוע בכינויו "המרבי"ץ"[3], בשנת ה'תקס"ב (1802) בעיר מקנס, שבמרוקו. כבר בילדותו ניכר כי נועד לגדולות, לאור התמדתו בלימוד התורה[4]. הוא הסתגר שנים רבות בבית מדרשו הסמוך לביתו ועסק בלימוד ובהוראת התורה[5]. בשנת תקע"ט (1819), בהיותו בן שבע עשרה, חיבר ביאור למשנה תורה לרמב"ם ו'טוב עין' חידושים על הש"ס.[6] בשנת תקפ"א (1821), בהיותו בן תשע-עשרה, פנו אליו כבר בשאלות מסובכות בדבר שעבוד נכסים[7].

ברבנות ובדיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'ת"ר (1840) החל לשמש כדיין בבית דינו של הרב יעקב בירדוגו, ובשנת ה'תר"ג (1843) עם פטירתו של הרב יעקב בירדוגו מונה לאב בית-הדין, וכך הפך למנהיגה הרוחני של העיר[8]. רבני העיר, ידידיו הדיינים וציבור בני העיר רחשו לו כבוד והערצה, וקבעו שכל ההכנסות של החנויות החדשות במלאח לצורכי הקהילה יועברו ישירות אליו כדי שלא יצטרך להתעסק בעול הפרנסה[9] על הסכמה זו חתמו הרבנים: יעקב בירדוגו, יצחק אבן צור, יוסף בהלול, יהודה אוחנא, שלום אדרעי, שלמה בן הרוש, אהרן עמאר, יהודה אלקובי, שלמה בן לחזאן, משה בן זריהן ומשה בן סמחון[9].

מאסרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תר"ח (1848) העלילו השלטונות על הקהילה היהודית במקנס עלילת דברים, והטילו עליה קנס כבד. כדי לאלצה למהר לפרוע הקנס, אסרו את רבני העיר - הרב יוסף בירדוגו והרב חיים טולידאנו במאסר בעיר פאס[6]. הרב חיים טולידאנו נפטר במאסר בתאריך י"ד בתמוז תר"ח[10]. אולם הרב בירדוגו שרד את תקופת המאסר, ושוחרר ממאסרו לאחר ששולם הקנס.

פטירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף בירדוגו לא האריך ימים, נפטר בגיל 52, בליל שבת, ביום ט"ז כסלו תרי"ד (1854)[11].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף, חיבר ספרים בכל מקצועות היהדות. חידושים לתנ"ך ולתלמוד, ביאורים לרמב"ם ולארבע חלקי השולחן ערוך, דרושים והגות, מונוגרפיות הלכתיות ושאלות ותשובות. חלק גדול מיצירתו, חיבר כספרות עזר לרבנים ודיינים ערוכה לפי א-ב של הנושאים:[12]:

  • 'ראש יוסף' - חיבור על הרא"ם.
  • 'שופט בצדק' - שו"ת
  • 'שורש ישי' - על כללים
  • 'זר זהב' - כללי הש"ס
  • 'אהבת יוסף' לרמב"ם
  • 'צאן יוסף' - על אורח חיים
  • 'יד יוסף' - על יורה דעה
  • 'עדות ביהוסף' - אבן העזר
  • 'כתונת פסים' - על חושן משפט
  • 'נשמת יוסף' - על המשנה[13]
  • 'דברי יוסף'[14] - שו"ת
  • 'כתונת יוסף' - שו"ת בענייני ממונות
  • מהריב"ן - קיצור דינים הלכה למעשה
  • 'קודש קדשים' - על שיר השירים

מכל ספריו, רק שניים יצאו לאור, והם: 'כתונת יוסף', 'דברי יוסף'.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיין בהקדמה של רבי יהודה לספרו "כתונת יוסף" חלק ג', בין התלמידים נמנו רבי שלום משאש (הוא אינו זה)[דרושה הבהרה], ורבי אברהם חסין. וכ"כ הרב פרופ' משה עמאר במבוא לספר "כתונת יוסף".
  2. ^ עיין בהקדמתו של הרב שלום משאש, לספרו של הנ"ל "דברי יוסף", מכנהו שם "מגאוני ארץ מארוקו, זך השכל והרעיון..." .
  3. ^ אביו של המלאך רבי רפאל בירדוגו.
  4. ^ כן הביאו באתר החכם היומי.
  5. ^ עיין בהקדמתו לספרו "כתונת יוסף", וכן העתיק רבי שלום משאש בהקדמתו לספרו של רבי יוסף - "דברי יוסף".
  6. ^ 6.0 6.1 עיין במבוא של הרב פרופ' משה עמאר לספרו של הנ"ל "כתונת יוסף".
  7. ^ רבי עמור אביטבול, נשא ונתן בזה עם רבי יעקב בירדוגו (השופריה דיעקב) ועם רבי מיימון בירדוגו, דייני מקנס דאז, ולאחר מכן ביקש לשמוע את חוות דעתו של רבי יוסף (הצעיר). עיין בספרו של רבי עמור אביטבול - "מנחת העומר" סימנים כ"א–כ"ח.
  8. ^ מבוא (לרב פרופ' משה עמאר) לספר כתונת יוסף.
  9. ^ 9.0 9.1 הסכמה זו פורסמה בספר "תקנות מקנס". וכן במבואות שניתנו לחיבורו "כתונת יוסף".
  10. ^ עיין בספר "אוצר המכתבים" לרבי יוסף משאש, חלק א', עמוד ע"ו טור א', ירושלים תשכ"ח.
  11. ^ ע"פ תיעודו של תלמידו רבי שלום משאש. צוטט ב'אוצר המכתבים' חלק א' עמוד ע' טור ב'. לרבי יוסף משאש.
  12. ^ טעם השם של כל ספר נכתב במבוא של הרב פרופ' משה עמאר.
  13. ^ שהמשנה היא מתקנת את הנשמה. (ולכן הן אותם אותיות), מבוא לרב פרופ' משה עמאר, לספר "כתונת יוסף".
  14. ^ רבי שלום משאש הוציאו לראשונה עם חברת "דובב שפתי ישנים".