לדלג לתוכן

יוסף דב כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יוסף דב כהן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1882 לערך
ה'תרמ"ב לערך
על יד ניאסוויז', האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית, האימפריה הרוסית
פטירה 6 באפריל 1962
ב' בניסן ה'תשכ"ב
חדרה, ישראלישראל, ישראל
מקום קבורה חדרה
תאריך עלייה 1924
מקום פעילות זסלאוויה, חדרה
תקופת הפעילות ? – 6 באפריל 1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו הרב ישעיהו משורר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יוסף דב כהן (סביבות ה'תרמ"ב, 1882ב' בניסן ה'תשכ"ב, 6 באפריל 1962) היה רבה של זסלב במשך כ-20 שנה ורבה של חדרה במשך כ-36 שנה.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסביבות 1882 (ה'תרמ"ב לערך) לר' משולם כהן בכפר סמוך לניאסוויז' שבאימפריה הרוסית. למד בישיבת וולוז'ין ובישיבת טלז, והוסמך לרבנות. נשא את שיינה בתו של הרב אליעזר גולדברג, רבה של רומנובה (אנ').[1]

בשנת ה'תרס"ה (1905 לערך) החל לכהן כרב בזסלב הסמוכה למינסק, תפקיד שבו כיהן קרוב ל-20 שנה. בהיותו בזסלב היה בקשר קרוב עם רבי ירוחם פרלמן, "הגדול" ממינסק. ביקר לפרקים באנגליה, שבה התגורר אביו, ושם היה בקשר עם הרב שמואל יצחק הילמן, אב בית הדין בלונדון.

עלה לארץ בשנת 1924 בעקבות המהפכה הבולשביקית, והתיישב במושבה מגדיאל. הוא רכש חלקת אדמה במושבה, ולפרנסתו לימד שיעורים פרטיים בגמרא בתל אביב, בין השאר את ילדיהם של הרבנים מאיר בר-אילן וזאב גולד[2]. בהשפעת שני אלו, התקבל בחורף 1926 (ה'תרפ"ו)[3], למשרת רבה של המושבה חדרה. הוא ייסד את שירותי הדת במושבה,[4] ובשנת 1937 היה ממקימי הישיבה המקומית, שלוחת ישיבת נובהרדוק, והיה ממנהליה[5] (לימים, הפכה לישיבת כנסת יצחק הידועה עד היום כ"ישיבת חדרה"). דאג לענייני הדת גם במושבות הסביבה, ונהג לרכב על חמור כדי לספק שירותי דת ולמנות רבנים ושוחטים בזכרון יעקב, בפרדס חנה, בכרכור, בכפר הרא"ה ועוד, וכן להקים בתי כנסת ומקוואות. הקים בחדרה בית ספר דתי. ב-1955 היה ממייסדי "ארגון רבני המושבות וערי השדה בישראל", וניהל אותו[6]. בחדרה למד בשיעוריו הרב ישעיהו משורר הצעיר, ובהמלצתו נסע האחרון ללמוד בישיבת מרכז הרב[7].

הצטרף לרבנים אברהם יצחק הכהן קוק, אבא יעקב הכהן בורוכוב ומאיר ברלין ל"מסע המושבות" השלישי, בעוברו באזור חדרה[8]. התכתב עם הרב קוק בענייני מצוות התלויות בארץ[9], והרב קוק כינהו "הרב החקלאי". כמו כן התכתב גם עם הרבנים איסר יהודה אונטרמן[10], צבי פסח פרנק (שעמו היו לו קשרי חיתון)[11] ועוד.

היה "נשיא כבוד" של ארגון רבני השומרון, מרבני תנועת המזרחי הוותיקים וחבר חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי.[12]

פעל לשכנוע אנשי מחתרות שלא להגיב לרדיפותיהם של אנשי היישוב המאורגן[13].

נפטר ב-6 באפריל 1962, ב' בניסן ה'תשכ"ב, ונקבר בחדרה[14].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על אודותיו ראו: ד"ר אהרון דומניץ, 'עיירתי רומנובה', בתוך: סלוצק, תל אביב תשכ"ב, עמ' 252; ברוך דומניץ, 'הרב מרומנובה', שם, עמ' 253
  2. ^ דב כהן, וילכו שניהם יחדיו
  3. ^ ראו מכתב הברכה ששלח הראי"ה קוק לרגל מינויו מתאריך ו' באדר ה'תרפ"ו אצל הרב משה צבי נריה, כבוד התורה, סיני כרך 100, תשמ"ז, עמ' תרז-תרח.
  4. ^ ראו לדוגמה: 'חדרה', ההד [ב, ג], אדר ב-ניסן תרפ"ז, עמ' יב
  5. ^ ראו "לוח ירושלים" שנת תש"ט, עמ' רעט.
  6. ^ הודעה מטעם הממונה על מחוז חיפה, הצופה 13 בפברואר 1955
  7. ^ משה גברא, הרב משורר - חייו ותורתו, בני ברק תשע"ח, עמ' 22, 510 ו-847.
  8. ^ מורן גל-און, 'אלה מסעי' - מסע הרבנים אל מושבות הגליל התחתון, "לטיל בין דפי ההיסטוריה"
  9. ^ ראו למשל: משפט כהן סימן ח ; אגרות הראי"ה תרצ"א לג; "קול תורה" טבת תרצ"ד בהוספות; דעת כהן סימן צה (בעניין מקוואות) וסימן קצח (קבורת אפר גופות ועוד
  10. ^ שבט מיהודה חלק ב אבן העזר סימן ד-ז, תשובות בעניין איסור סירוס.
  11. ^ קובץ "הר המור" ט, עמ' 43 בעניין כשרות המולרד.
  12. ^ ראו: ישראל ליב גן-צבי, המדריך לישראל הדתית, תל אביב תשי"ח, עמ' 20; ספר הציונות הדתית, כרך א, ירושלים תשל"ז, עמ' 451; יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, ירושלים תשס"ו, עמ' 251.
  13. ^ הרב יוסף דוד הכהן, חרות, 23 באפריל 1962
  14. ^ הרב יוסף כהן ז"ל, הארץ, 8 באפריל 1962