יוסף לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסף (יוסי) לוין

יוסף לוין (22 בנובמבר 1935 - 11 בדצמבר 1998) היה מדען, מהנדס מכונות ומהנדס מערכות ישראלי. ראש פרויקט הטיל "פופאי" ומנהל חטיבה ברפא"ל, מחלוצי תחום הנדסת המערכת בישראל וחתן פרס ביטחון ישראל לשנת 1986.

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף (יוסי) לוין נולד ברמת גן, בנם היחיד של דב ושפרה לוין. יוסף נקרא על שם אביה של שפרה, יוסף יוטשנקה, שנרצח בילדותה בידי קוזאקים בעיירה חמיילניק שבפולין.

בשנת 1939 בהיותו בן שלוש, נסע לוין עם אמו לביקור אצל סבו וסבתו הורי אימו בעיר קיילצה, ולאחר שהייה של מספר חודשים שם חששה אמו להישאר בפולין, ועל אף בקשתם של הוריה שתישאר, חזרו לארץ ישראל באחת האוניות האחרונות שיצאו מפולין, לפני סגירת הגבולות בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה

לוין למד בבית ספר עממי "לדוגמה" על שם הנרייטה סאלד בתל אביב ואחר כך בתיכון עירוני א'.

צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף (יוסי) לוין (ראשון מימין) בעת שרותו הצבאי (1954)

בשנת 1953 התגייס לחיל השריון, שם שירת שלוש שנים וסיים בדרגת סמל ראשון. במסגרת מבצע קדש נלחם לוין ביחידת שריון כסייר. במהלך המלחמה נפגע הטנק שלו מפגיעה ישירה של פגז. כל אנשי הצוות בטנק נהרגו לוין היה היחיד שלא נפגע. אירוע טראומטי זה היווה אירוע משמעותי שהשפיע רבות על האמונה של לוין.

במלחמת ששת הימים (בשנת 1967) נלחם יחד עם יחידת השריון שלו ברמת הגולן.

לימודים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1956, החל לוין ללמוד הנדסת מכונות בטכניון וסיים בהצטיינות בשנת 1959. בשנת 1960, במקביל להצטרפותו לרפא"ל, החל ללמוד לתואר שני בהנדסת מכונות בטכניון. בשנת 1970 נשלח מטעם רפא"ל לאוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה ללימודי תואר השלישי בהנדסת אווירונאוטיקה. הוא התמחה בתחום המתמטי שנקרא "משחקים דיפרנציאליים". את לימודי הדוקטורט סיים בהצטיינות.

עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף (יוסי) לוין מקבל את פרס ביטחון ישראל מידי יצחק רבין 1986
יוסף (יוסי) לוין עם ראש הממשלה יצחק שמיר

לוין עבד ברפא"ל בשנים 1960 ל-1990. במהלך שנים אלו היה מעורב בפיתוחים ביטחוניים רבים ותוך כדי עבודתו התקדם מתפקיד של מהנדס זוטר לראש פרויקט פיתוח הטיל "פופאי" ולתפקיד של מנהל חטיבה. במהלך עבודתו ברפא"ל ניהל למעלה מאלף מהנדסים.

במהלך שנות עבודתו ברפא"ל פיתח והוביל לוין את מתודולוגיית ניהול פרויקטי פיתוח, ניהול הסיכונים, והיה מחלוצי תחום הנדסת מערכות ברפא"ל ובתעשיות הביטחוניות ובישראל.

בשנת 1986 זכה לוין בפרס ביטחון ישראל.

בשנת 1990 החליט לוין לפרוש מרפא"ל, לאחר שתפקיד מנכ"ל רפא"ל הוצע למשה (מוסה) פלד.

עם סיום עבודתו ברפא"ל הקים לוין חברת ייעוץ עצמאית. במסגרת החברה ייעץ בתחומי התמחותו להרבה מגופי התעשייה, הצבא, והביטחון במדינה. שמו של לוין נודע בתעשייה כאחד המומחים בתחום ניהול מחקר ופיתוח והנדסת מערכת. לאור זאת הכנס השנתי בנושא הנדסת מערכת בשיתוף התעשייה האווירית ורפא"ל נקרא על שמו, וכן נקרא על שמו אחד מהאולמות הגדולים ברפא"ל.

אקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים פרסם לוין עבודת תיזה לתואר השני בתחום המכניקה, עבודת דוקטורט בתחום משחקי "רדיפה" (תת תחום של משחקים דיפרנציאליים), ספר בתחום המשחקים הדיפרנציאליים המשמש כספר לימוד באוניברסיטאות בעולם (בשם "Theory and Methods for Solving Game Problems with Singular Surfaces, יצא לאור בשנת 1994 בהוצאת Springer Verlag) וכן ארבעה עשר מחקרים ופרסומים נוספים בכנסים וירחונים מדעיים בתחומי הנדסת מכונות ומשחקים דיפרנציאליים.

החל מ-1975 שימש כפרופסור אורח בטכניון, והחל מ-1990 גם כפרופסור אורח באוניברסיטת תל אביב, לוין העביר קורסי מוסמכים בנושאים: :משחקים דיפרנציאליים, ניהול פרויקט מחקר ופיתוח, ניהול תהליך החדשנות, בעיות נבחרות בניהול הייצור.

במישור האישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין התחתן בשנת 1960 עם שרה ולזוג נולדו 4 ילדים.

על אף שלוין היה חילוני, רחש כבוד רב למסורת היהודית. באופן עצמאי קרא ולמד מדרשים והרבה להתעניין בנושאי היהדות והמקרא. לוין הרבה לשלב בין המדרשים לבין העבודה וההוראה האקדמית. דבר שהפך עם השנים לעוד אחד מסימני ההיכר שלו.

פרסומים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודות תיזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Use of Springs for Quick Motions, a dissertation for M.Sc. degree, 1967. / Technion, Department of Applied Mechanics.
  • Decoy in Pursuit Evasion Games, a dissertation for the degree of Doctor of Philosophy, 1973 / Stanford University, Department of Aeronautics & Astronautics.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • J. Lewin, Differential Games - Theory and Methods for Solving Game. Problems with Singular Surfaces, Springer-Verlag 1994

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • J. Lewin, Constant Force by Coulomb Friction, Israel Journal of Technology, Vol. 2, No. 3, 1964, pp. 283-289.
  • J. Lewin, On the Solution of the Motion Equation for Spring-Mass Systems, Israel Journal of Technology, Vol. 4, No. 3, 1964, pp. 230-231.
  • J. Lewin, A Quick Release Mechanism, Handasa ve-Adrichalut, Vol. 26, No. 4, 1968,.
  • J. Lewin, A Varying Spring System, Handasa ve-Adrichalut, Vol. 27, No. 5, 1969, pp. 18-20.
  • J. Lewin, J. V. Breakwell, The Surveillance Evasion Game of Degree, Journal of Optimization Theory and Applications, Vol. 16, No. 3/4, 1975, pp. 339-355.
  • J. Lewin, The Bang-Bang-Bang Problem - Revisited, Journal of Optimization Theory and Applications, Vol. 18, No. 3, 1976, pp. 429-432.
  • J. Lewin, J. Shinar, and A. Marari, Comment on the Notion of Loft Ceiling, AIAA Journal of Aircraft, Vol. 14, No. 5, 1977, pp. 510-512.
  • J. Lewin, G. J. Olsder, Conic Surveillance Evasion, Journal of Optimization Theory and Applications, Vol. 27, No. 1, 1979, pp. 107-127.
  • J. Lewin, The Lion and Man Problem - Revisited, Journal of Optimization Theory and Applications, Vol. 49, No. 3, 1986, pp. 411-430.
  • J. Lewin, G. J. Olsder, The Isotropic Rocket Surveillance Game, Comput. Math. Applic, Vol. 18, 1989, pp. 15-34.
  • J. Lewin, The Circular Wall Pursuit, In: Advances in Dynamic Games and Applications, T. Basar, A. Haurie Editors,Birkhauser, Boston 1994, pp. 136-146.
  • J. Lewin, Analysis of a New High Efficiency Self Locking Variable Helical Actuator, Proceedings of the 4th World Congress on the Theory of Machines and Mechanisms, New Castle on Tyne, 1975.
  • J. Lewin, The Transfer of Technology From Development to Production, Proceedings of the 4th Conference on Industry and Management Engineering, Tel Aviv, 1986.