יוסף שנקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יוסף שנקר (נולד ב-20 בנובמבר 1933) הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) למיילדות וגינקולוגיה, מנהל לשעבר של מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי הדסה עין כרם מחלוצי הטפול בהפריה חוץ גופית בישראל, ומחבר ספרי רפואה.[1]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקרקוב בשם יז'ה, גאורג, לד"ר יצחק שנקר שהיה כירורג ידוע בקרקוב ולאנה (ג'וניה) לבית גרשלר (19102012), אח קטן למרישיה (מרים). הם חיו ברווחה כלכלית עם אוטו ונהג פרטי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ב-1 בספטמבר 1939, הם ברחו לפשמישל. כעבור זמן קצר נאלץ האב שהיה קצין רפואה פולני לעזוב עם יחידתו לכיוון צ'רנוביץ והם נפרדו ממנו לתקופה של שש שנים. הם הגיעו ללבוב וממנו גורשו במאי 1940, כמו פליטים פולנים רבים, לסיביר. בסיביר הם שהו במחנה עבודה וסבלו מקור מקפיא ומרעב ממושך והתקיימו מאכילת תפוחי אדמה שהיה מצליח בתור ילד להבריח לביתם.

האב הצליח במהלך המלחמה להגיע לארץ ישראל כעולה בלתי ליגלי. בארץ נודע לו שאשתו של וינסטון צ'רצ'יל עומדת לבקר בברית המועצות בראש משלחת של הצלב האדום. הוא פנה אליה בבקשה לאתר את משפחתו ולאפשר להם לצאת מברית המועצות, בקשתו נענתה והמשפחה אותרה וקבלה אישור לעזוב את ברית המועצות. לאחר מסע מפרך של אלפי קילומטרים ובסיוע פעילי עלייה ב הגיעו לנמל מרסיי, שם עלו על האוניה שמפוליון והגיעו לנמל חיפה ב-24 באפריל 1946. לאחר שהיה קצרה במחנה המעפילים עתלית התאחדו עם אבי המשפחה.

שנקר למד עברית במהירות והשתלב עם חברת הילדים בבית הספר תל נורדאו. במלחמת העצמאות עבד האב ככירורג צבאי בבית החולים הצבאי בצפת ונפטר ממחלה תוך המלחמה בגיל 60. המשפחה נותרה בחוסר כל ובמצב כלכלי קשה. הוא התקבל לגמנסיה הרצליה ובעזרת עבודות מזדמנות ומלגה שקבל ממנהל הגימנסיה חיים בוגר (בוגרשוב) הצליח לסיים את לימודיו במחזור מ' של הגמנסיה.

במסגרת העתודה האקדמית התקבל ללימודי רפואה ב-1952 והיה מבוגרי המחזור הראשון (המלא) של הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. לאחר שירות צבאי כרופא, החל בהתמחות במיילדות בבית חולים הדסה שהיה עדיין בתוך העיר ירושלים. ב-1968 קיבל תואר מומחה במיילדות וגינקולוגיה והמשיך לעבוד במחלקת מיילדות של הדסה[2]. ב-1978 מונה למנהל מחלקת מילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי הדסה עין כרם ושימש בתפקיד זה עד 1999.

בשנת 1968 מונה למרצה באוניברסיטה העברית[3]. ב-1979 קבל תואר פרופסור מן המניין של האוניברסיטה העברית.

פעילות רפואית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנקר פרסם מאות מאמרים בחשובי העיתונים הרפואיים, בעיקר בשטח רביית האדם. הוא הקים את היחידה להפריה חוץ גופית בהדסה. ב-1971 יילד את החמישייה הראשונה בישראל (חמישיית ברמן).

ב-3 בנובמבר 1983 נולדה תינוקת המבחנה הראשונה בהדסה.

ב-22 באוקטובר 1985 יילד בהדסה את תינוקת המבחנה הראשונה שנולדה מתרומת ביצית אצל אשה שסבלה מתסמונת טרנר.

היה נשיא החברה הישראלית למיילדות וגינקולוגיה. הוא נשיא האקדמיה הבינלאומית לרביית האדם וחבר כבוד בארגונים בינלאומיים רבים. ב-1989 קיבל אות יקיר העיר מעיריית קרקוב שקבעה לוחית זיכרון על הבית בו גרה משפחתו.

בשנים 19882008 היה יו"ר ועדת הבחינות לקראת סטאז' ורישוי רופאים.

ב-2005 הוענק לו אות יקיר ירושלים על פעילותו לשיפור וקידום שירותי הרפואה לנשים וילודים בירושלים[1][4].

ב-2007 נבחר להדליק משואה בהר הרצל. בסוף 2007 פרש מהאיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה ומההסתדרות הרפואית בישראל על רקע מחלוקת בנוגע למתן חוות דעת רפואית שכתב

ב-2014 פרסם אוטוביוגרפיה על חייו ופועלו בשטח הגינקולוגיה בארץ ובחו"ל.

רעייתו, קיטי, מורה בהכשרתה, פעילה-מתנדבת שנים רבות בקליטת עליה, בהעצמת נשים ובארגוני בריאות בירושלים.

בניו הם: ד"ר ינון שנקר - חוקר בתחום האיידס וד"ר ערן שנקר - רופא וחוקר בתחום רפואת חלל ותעופה.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האישה - קידום בריאותה, עריכה ותקוני לשון : אריאל סמואל ורחל ברוך, מו"ל : י. שנקר, ירושלים, 2010, (618 עמודים).
  • רופא נשים, עורכת : אמירה מורג, הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2014, (670 עמודים).

מעריכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שילה קיצינגר, הריון ולידה : המדריך השלם להריון, לידה והורות, תרגום : עדנה גיל, עריכה מדעית למהדורה העברית : דני וינשטין, יוסף שנקר, הוצאת כתר, ירושלים, 1985, (342 עמודים).
  • פוריות האשה והגבר, במשותף עם אוריאל אלחלל, הוצאת אקדמון, ירושלים, 1995.
  • רות וסטהיימר, חיי המין : אנציקלופדיה לכל המשפחה, עריכה מדעית : פרופ' יוסף שנקר, פרופ' דרור מאירוב, הוצאת ספרית מעריב, אור-יהודה, 1995.
  • ההריון היולדת והלידה, במשותף עם אוריאל אלחלל, הוצאת גרפית, ירושלים, 1998.
  • רפואת נשים (פרק יסוד בגיניקולוגיה), במשותף עם פרופ' אוריאל אלחלל, הוצאת דיונון, 1999.

דברי הקדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שילה קיצינגר, להיוולד, צילומים : לנארט נילסון, תירגום מאנגלית : רונית כהן שקד, הקדמה : יוסף שנקר, הוצאת מודן, תל אביב, 1986.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : יוסף שנקר, פריטים 1-11
  2. ^ שלום לאם ולחמישייה בירושלים, דבר, 24 באוקטובר 1971
  3. ^ הועלו בדרגה באוניברסיטה, מעריב, 13 באוגוסט 1968
  4. ^ פרופ' שנקר באתר עיריית ירושלים