יורם מארק-רייך

יורם מארק-רייך
לידה	10 במרץ 1959 (בן 65); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית

יורם מארק-רייך (נולד ב-10 במרץ 1959) הוא סופר, עיתונאי, קומיקסאי ומוזיקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ליהויכין (יואכים) מארק-רייך ודורינה (לבית גולדנברג) בחיפה. דודו של אביו, מקס מארק-רייך (מארקריץ' בארצות הברית), היה ראש הקהילה היהודית בעיר הנמל הגרמנית ברמן לפני מלחמת העולם השנייה.

נשוי לדינה רפאל, ואב לשתי בנות מנישואיו הראשונים למירי בן ארי.

שירת בצה"ל בין השנים 1977–1980. סיים תואר ראשון בביולוגיה ובכימיה. בין השנים 1985–1990 עבד בשירות המדינה בלונדון, ובין השאר תיפקד שם כעיתונאי ושדרן רדיו של קול ישראל לענייני מוזיקה ובידור. עם חזרתו ארצה, ב-1990, השתלב בעולם התקשורת הישראלי, וגם מפיק ומנחה (משנת 1990 ואילך) את ערבי ה"רוקולנוע" בסינמטק החיפאי.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים והתשעים של המאה ה-20 פרסם כמעט בכל עיתוני הילדים והנוער שיצאו לאור במהלך עשורים אלה, כמו גם במדורי ילדים ב"ידיעות אחרונות", "במחנה" ובעיתונים אחרים מאות סיפורים קצרים, סיפורי קומיקס, סיפורים בהמשכים, כתבות ומאמרים. בשנות ה-90 ערך את שבועון "ראש צעיר". רבים מסיפוריו עובדו לתסכיתים ושודרו בתוכניות הילדים ברדיו. על אחדים מספריו זכה בפרסים ספרותיים. מרבה להופיע מול תלמידים במפגשי סל תרבות. הוציא לאור ספרים רבים לילדים ולנוער.

כתיבה למבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב עשרות סיפורי מדע בדיוני וסיפורים קצרים. הוציא לאור ספרים שונים, ביניהם הרומן "הנסיעה" (כנרת, 1995) והמותחן "עד הרצח הבא" (מעריב, 2006).

הומור וסאטירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסם מאות מדורי קומיקס וסאטירה בעיתונים ובשבועונים שונים בשיתוף ליאור פרי, לימור נחמיאס, איל אילת ואריק מירובסקי.

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1976 ייסד עם ירון דקל להקת פאנק-רוק בשם "קילר הלוהטת", שנקראה על שם נערת הזוהר הבריטית קריסטין קילר. הלהקה פעלה עד שנת 1985 והוציאה אלבום אחד "דופקים את הלבנים" (הליקון, 1985), עם הלהיטים: "אני רוצה להיות ראש הממשלה", "יורדים עלייך כסאח", "הלילה עוד לא עבר" ועוד. בשנת 1990 הוקמה הלהקה מחדש עם הרכב נגנים שונה ושחררה קליפים ושירים. ביניהם: "חנה'לה התבלבלה" ו-"דיסנילנד לא מחכה לי". הלהקה הופיעה ברחבי הארץ ובתוכניות טלוויזיה והתפרקה שוב ב-1993. בין המשתתפים: מוניקה סקס, ירון דקל, גיל אלון (שעבר ל"אתניקס"), אסף מרוז (שעבר ל"איפה הילד"), ועופר יאיר. בשנת 2009 חזרה הלהקה במפתיע לפעילות, שחררה סינגל עם ביצועים חדשים ללהיטים "אני רוצה להיות ראש הממשלה!" ו"עיר של בתולות", והצטלמה לקליפ משותף עם גיל קופטש במסע הבחירות של עלה ירוק לכנסת ה-18. באפריל, 2010 הוציאה "קילר הלוהטת", לראשונה על דיסק את האלבום "דופקים את הלבנים" בתוספת דיסק בונוס ובו שירים נדירים לצד חדשים. בשנת 2013 הוציאה הלהקה אלבום חדש לגמרי, בשם "הקאמבק" וחזרה להופיע בהרכב חדש-ישן.

עיתונאות ותקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1980 ואילך עובד בתפקידי כתיבה ועריכה בעיתונים ובמגזינים שונים. בין השנים 1985–1990 שידר בקביעות פינת רוק מלונדון עבור רשת ג'. מלמד עיתונאות ותקשורת באוניברסיטת חיפה, בית הספר הריאלי, מכללת גורדון למורים, בית רוטנברג ועוד. מרצה בפורומים שונים בנושאי תקשורת ומוזיקה.

הרצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1990 ואילך מרצה פעמיים בחודש בסינמטק חיפה, בימי שישי בשעה 22:00, בנושאים מוזיקליים, ובנוסף מעביר הרצאות בנושאי מוזיקה ונוסטלגיה אצל גופים שונים, ועדי עובדים וארגוני גמלאים.