יורם מירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יורם מירון, 1998

יורם מירון (8 באוקטובר 1939 - 6 בינואר 2007) היה מחלוצי הוראת השפה הערבית הפלסטינית בישראל ומחברם של ספרים ותוכניות לימוד בתחום זה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירון נולד בקיבוץ הזורע, בן לרות ומאיר מירון, ממייסדי הקיבוץ, אשר עלו לישראל מגרמניה במסגרת תנועת הנוער היהודית-גרמנית ורקלויטה לאחר עליית הנאצים לשלטון.

התחנך במוסד החינוכי שומריה בקיבוץ משמר העמק והיה מדריך וחבר פעיל בתנועת השומר הצעיר. בשנים 1957–1960 שירת בצה"ל בחטיבת גולני. בשנת 1959 קיבל את אות החייל המצטיין מידי הנשיא יצחק בן-צבי. בשנת 1961 התגורר בקיבוץ זיקים במסגרת תוכנית סיוע של קיבוצים מבוססים מתנועת הקיבוץ הארצי לקיבוצים צעירים שסבלו מקשיים. בשנה זו נישא לאורנה לבית פולסקי.

בשנים 19621964 התגורר בקיבוצו הזורע ועסק בחקלאות. בשנים 1964 עד 1966 למד ערבית ולימודי המזרח התיכון במכון ללימודים ערביים בגבעת-חביבה ובאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1967 עד 1980 עסק בהוראת השפה הערבית ותרבותה במוסד החינוכי שומריה בקיבוץ משמר העמק. בשנים 1982 עד 1985 כיהן כמזכיר קיבוץ הזורע.

בשנים 19861994 היה מנהל המכון ללימודים ערביים בגבעת חביבה. בשנת 1987 יזם את קיומו של הכנס השנתי של המורים לערבית בישראל, ועסק בהפקת האירוע מדי שנה, עד מותו. היה בין יוזמיו ומייסדיו של בטאון המורים לערבית וחבר מערכת פעיל. בשנים 1994 עד 2007 ניהל את המחלקה ללימודי ערבית במרכז היהודי-ערבי לשלום בגבעת חביבה. בתקופה זו היה חבר בוועד הבין-דתי בישראל ובפורום להסכמה אזרחית. בשנים 1993 עד 1998 היה חבר בוועדת אמנות ההיגוד של עמותת אמנות לעם.

בשנים 1995 עד 1997 עסק בפיתוח וחיבור תכנים לסדרת הטלוויזיה "תעלם ותכלם" של הטלוויזיה החינוכית.

בשנים 2001 עד 2007 היה חבר בוועדת המקצוע: השפה הערבית ועולם האסלאם במשרד החינוך. בשנת 2005 תרגם לעברית את הנובלה "ילדי הטל" של הסופר מחמד אלאסעד, תרגום אשר יצא לאור בהוצאת פרדס.

בשנת 2003 יזם פרויקט לתיעוד ושימור של מסורת הסיפור העממי ביישובים הערביים הכפריים בישראל.[1] בשנת 2005 השלים צוות בראשותו את האיסוף והתיעוד בכפרי הגליל העליון, ופרסם את תוצריו בספר "אגדה של כפר (כרך א') אגדות כפריו של הגליל ומרומיו", שיצא לאור באותה שנה. החל משנת 2006 ועד מותו בשנת 2007 עסק בחלקו השני של הפרויקט: איסוף ותיעוד סיפורים מכפרי הגליל התחתון והעמקים. בשנים שלאחר מותו עסק צוות הפרויקט בהשלמת עבודתו שנקטעה, ובשנת 2012 פרסם את תוצריו בספר "אגדה של כפר (כרך ב') סיפורי הכפרים ממורדות הגליל ומרחבי עמקים", שהוקדש לזכרו.[2]

מירון נפטר בשנת 2007, בגיל 68. הותיר אישה ושלושה ילדים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהלן וסהלן – ערבית מדוברת למתקדמים, (עם נמר מצארוה), גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים וספרית פועלים, 1983.
  • פרקים נבחרים – חוברת להוראת כתבי-יד ערביים, גבעת חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1988.
  • הערבית של אמצעי התקשורת - תוכנית להוראת ערבית תקשורתית במעבדה לשונית, גבעת-חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1988.
  • אגדות הואדי - מבחר סיפורי עם מואדי עארה, (עם ריאד כבהא), גבעת-חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1993.
  • גרגר הרימון - האישה בסיפורי העם הערביים, (עם נמר מצארוה וכרמלה שחאדה), גבעת-חביבה: המכון ללימודים ערביים, 1997.
  • אגדה של כפר (כרך א') - אגדות כפריו של הגליל ומרומיו, (עם ריאד כבהא וראפע אבו ריא), ירושלים: מינרוה בית הוצאה לאור והמכון ללימודים ערביים גבעת חביבה, 2005.
  • אגדה של כפר (כרך ב') - אגדות הכפרים ממורדות הגליל ומרחבי עמקים, (עם יחיאל קארה, ריאד כבהא וראפע אבו ריא), ירושלים: מינרוה בית הוצאה לאור והמכון ללימודים ערביים גבעת חביבה, 2012.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1975 – פרס ע"ש מולה אגין, על פעילותו למען דו-קיום יהודי-ערבי ואחוות עמים.
  • 1988 – פרס קרן מרכוס זיו, על יוזמותיו לקידום יחסי יהודים-ערבים בישראל.
  • 1993 – פרס שר החינוך, על פעילותו החינוכית במסגרת המכון ללימודים ערביים בגבעת חביבה.
  • 1995 – פרס לתרגום מערבית לעברית ע"ש חיים בלנק, מטעם אגודת המתרגמים בישראל וקרן ליטאואר בניו-יורק, על ספרו "אגדות הואדי", יחד עם שותפו לחיבור הספר, ריאד כבהא.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אגדה של כפר (כרך ב')- אגדות הכפרים ממורדות הגליל ומרחבי עמקים, ירושלים: מינרוה בית הוצאה לאור והמכון ללימודים ערביים גבעת חביבה, עמ' 10–13.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אגדה של כפר (כרך א') - אגדות כפריו של הגליל ומרומיו, ירושלים: מינרוה בית הוצאה לאור והמכון ללימודים ערביים בגבעת חביבה, 2005. פתח דבר.
  2. ^ חנה עמית-כוכבי, מצבו הנוכחי של התרגום הספרותי מערבית לעברית, גיליון שני: השפה הערבית בישראל: בין קונפליקט לאומי למציאות פוליטית, באתר מכון ון ליר בירושלים.