חיים בלנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיים בלנק
1926 –‏ 1984
Haim in study.jpg
חיים בלנק בשנות החמישים
תרומות עיקריות
חוקר הלשון המדוברת הערבית והעברית.
נתונים נוספים
ענף מדעי בלשנות
נולד 25 ביולי 1926
נפטר 16 בנובמבר 1984 (בגיל 58)
ארצות מגורים רומניה,ארצות הברית,ישראל

חיים בלנק (25 ביולי 1926 - 16 בנובמבר 1984) היה בלשן, חוקר הלשון המדוברת הערבית והעברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1926 בצ'רנוביץ (אז רומניה), בילדותו עבר עם משפחתו לצרפת ואחר כך לארצות הברית. בסוף מלחמת העולם השנייה שירת כקצין בצבא האמריקאי באירופה.

השלים תואר ראשון באוניברסיטת הרווארד. בקיץ 1948 עלה לישראל והתנדב לשירות כמפקד מחלקה בחטיבת הראל של הפלמ"ח. כעבור זמן קצר נפצע בקרב על ירושלים והתעוור.

במהלך שיקומו השלים לימודי דוקטורט (על הערבית המדוברת הפלסטינית בצפון הארץ) באוניברסיטה העברית בירושלים בהנחיית הבלשנים פרופ' שלמה דב גויטיין ופרופ' יעקב פולוצקי.

בראשית שנות החמישים פרסם, תחת שם העט ח' קבלן, טור בשם "לשון בני אדם" במוסף "משא" בנושא העברית המדוברת. היה מרצה וחוקר בחוגים לבלשנות ושפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית, ובין נושאי מחקרו: הערבית המדוברת של הקהילות השונות בבגדאד, הערבית של הבדואים בנגב, ערבית מצרית, וכן המדקדקים הערבים של ימי הביניים.

בלנק היה מן הבלשנים הראשונים שהכירו בעובדה שהעברית הישראלית כפי שהיא מדוברת בפי תושבי הארץ היא שפה עצמאית העומדת בפני עצמה. זאת בניגוד לתפיסה ששלטה עד זמנו, לפיה העברית היא שפה בתהליכי התגבשות, ויש בה "יסודות מתרוצצים" ממקורות שונים שעדיין אינם מתיישבים היטב זה עם זה. במהלך שנות החמישים של המאה ה-20 השתתף בפולמוס סוער בחוגי הבלשנות העברית בנושא זה. בטוריו, שנאספו לימים לספר בשם "לשון בני אדם", הראה כי מה שנחשב ל"שיבושי לשון" של דוברי העברית הם למעשה תופעות לשוניות החלות בכל שפה באופן טבעי. באחד מטוריו כתב:

"ברור, כי אין הצורות הנ"ל מקובלות על מורים, מדקדקים ומחברי מילונים. אולם ברור לעומת זאת, כי הן קיימות בעברית של ימינו ודווקא בפי אנשים המדברים עברית מלידה ושלעתים קרובות אינם שולטים בשום שפה אחרת, כלומר שאינם מושפעים על ידי הלועזית. המכנה צורות אלה ודומיהן "לא עברית", והרואה בהן "שיבושים" ותו לא - אינו מסביר כלום, ונמצא מתעלם מן המציאות ומעמיד עובדות פשוטות באור בלתי מדויק. קוראי "לשון בני אדם" יודעים כי במדור זה אנו מעדיפים להתייחס לצורות שחודשו בדיבור העברי החי מתוך הנחה שהן קיימות - בין שהן מקובלות על כלל הדוברים ובין שהן מקובלות על מקצתן בלבד - ולפיכך מן הראוי לחוקרן".

נפטר ב-16 בנובמבר 1984 לאחר מחלה ממושכת.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לג'ודי, ילידת ארצות הברית, ואב לשלושה. בתו, שרה הרמתי, היא פסיכולוגית קלינית ורפואית האחראית על ההתמחות בפסיכולוגיה רפואית במרכז הרפואי הדסה בירושלים. בעלה, אבנר הרמתי, הוא יועץ ארגוני ומייסד חברת "עוגנים". בנו, דוד, הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת חיפה, נשוי לד"ר נעמי דה-מלאך, מרצה לספרות במכללת אורנים ובתו של יואל דה-מלאך. בנם הוא סרבן המצפון נתן בלנק. בנו, ירמיהו, עוסק בטיהור מים.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1956: מאמר ביקורת על: חיים רוזן, העברית שלנו (1955), בתוך: Language, גיליון 32, עמ' 794-802.
  • 1958: הדרוזים. משרד ראש הממשלה לשכת היועץ לענייני ערבים, ירושלים.
  • 1973: משנתו הלשונית של אבן ח'לדון. האוניברסיטה העברית, הוצאת אקדמון, ירושלים.
  • 1974: פרקים נבחרים מן אלכתאב לסיבויה. האוניברסיטה העברית, המכון ללמודי אסיה ואפריקה, ירושלים.
  • 1975: משנתו הלשונית של אבן ג'ני. האוניברסיטה העברית, ירושלים.
  • 1989: לשון בני-אדם. כינס: משה זינגר. מוסד ביאליק, ירושלים.
  • 1953: Studies in North Palestinian Arabic: linguistic inquiries among the Druzes of Western Galilee and Mt. Carmel. Jerusalem.
  • 1954: "‎The growth of Israeli Hebrew", in: Middle Eastern Affairs 5/12, pp. 385-392.
  • 1960 (with Richard S. Harrell): A linguistic analysis of Egyptian radio Arabic. Cambridge, Mass.: Harvard University.
  • 1964: Communal dialects in Baghdad. Cambridge, Mass.: Harvard University.
  • 1968: "The Israeli koine as an emergent national standard", in: J. A. Fishman & Ch. Fergusson (eds.), Language Problems of Developing Nations. New York: John Wiley; pp. 237-251.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]