לדלג לתוכן

יחסי ירדן–מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ירדןמצרים
ירדןירדן מצריםמצרים
ירדן מצרים
שטחקילומטר רבוע)
89,342 1,001,450
אוכלוסייה
11,544,753 116,996,270
תמ"ג (במיליוני דולרים)
50,814 395,926
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,401 3,384
משטר
מונרכיה חוקתית רפובליקה

יחסי ירדן–מצרים ידעו עליות ומורדות במשך השנים לאור האינטרסים השונים של מנהיגי הממלכה הירדנית ההאשמית ומנהיגי הרפובליקה הערבית המצרית מצד אחד והרצון להציג אחווה ערבית בפני תושבי המדינות, מצד שני. שתי המדינות החברות בארגונים: הליגה הערבית, ארגון הסחר העולמי, הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, המועצה לאחדות כלכלית ערבית והאומות המאוחדות. היחסים בין שתי המדינות כוננו לראשונה בשנת העצמאות של ירדן, 1946, ימים ספורים לאחר הכרזת העצמאות.

הצהרתו של עבדאללה על סיפוח הגדה המערבית לממלכתו, בניגוד לעמדת מדינות ערב האחרות, העיבה על היחסים בין ירדן ומצרים. עם זאת, בשנים הראשונות שלאחר הסיפוח הגיבה אליה מצרים במתינות[1][2]. בפברואר 1956 הורעו היחסים לאור כוונת ירדן להצטרף לברית בגדד[3].

בימיה הראשונים של הרפובליקה הערבית המאוחדת, בשנת 1958, נעשה ניסיון להציג "ירח דבש" בין ירדן לרפובליקה, אולם סירובה של הרפובליקה להכיר בסיפוח הגדה המערבית על ידי ירדן והצהרת נאצר על הצורך להקים צבא פלשתינאי בירדן, העיבו על היחסים[4].

ב-6 באפריל 1972 ניתקה ממשלת מצרים את היחסים במחאה על התוכנית הירדנית לפדרציה עם יהודה ושומרון, שלא לקחה בחשבון את האינטרסים של אש"ף. יחסים אלה כוננו בשנית ב-11 בספטמבר 1973[5]. היחסים נותקו שוב ב-1979, הפעם על ידי ממשלת ירדן, במחאה על הסכמי קמפ דייוויד בין ישראל למצרים. בעקבות פרוץ מלחמת לבנון הראשונה ב-1982, הפעילה ממשלת ארצות הברית לחץ על שתי הממשלות להגיע להסדר במטרה לגבש אסטרטגיית שלום משותפת מול ממשלת ישראל[6], והיחסים כוננו בשלישית ב-25 בספטמבר 1984.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ירדן–מצרים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]