לדלג לתוכן

יחסי ארמניה–מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ארמניהמצרים
ארמניהארמניה מצריםמצרים
ארמניה מצרים
שטחקילומטר רבוע)
29,743 1,001,450
אוכלוסייה
2,968,413 116,996,270
תמ"ג (במיליוני דולרים)
24,212 395,926
תמ"ג לנפש (בדולרים)
8,157 3,384
משטר
רפובליקה רפובליקה

יחסי ארמניה–מצרים הם יחסי החוץ בין ארמניה ומצרים. מצרים הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם הערבי שהכירה בארמניה העצמאית בשנת 1991. במרץ 1992 כוננו היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. במאי 1992 נחנכה בקהיר הנציגות הדיפלומטית הראשונה של ארמניה בעולם הערבי. מצרים מחזיקה בארמניה שגרירות בירוואן.

היחסים בין שתי המדינות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגרירות ארמניה בקהיר

בעקבות עצמאות ארמניה מברית המועצות, מצרים הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו בעצמאות ארמניה, אמנה בנושא כינון היחסים הדיפלומטיים הבילטרליים נחתמה בשנת 1992. שגרירות מצרים בירוואן נפתחה במאי 1993 ואילו שגרירות ארמניה בקהיר נפתחה במרץ 1992.

הנקודה המשמעותית ביותר ביחסים הפוליטיים בין שתי המדינות היא ההערכה הארמנית כלפי עמדתה הנייטרלית של מצרים ביחס לסכסוך נגורנו קרבאך, כמו גם קליטת מצרים ארמנים שנמלטו מטבח שהתרחש נגדם, והשתלבותם במצרים.[1]

בעשרים השנים האחרונות הצליחו ארמניה ומצרים ליצור שיתוף פעולה פוליטי, כלכלי, תרבותי, חינוכי ומדעי מצוין. מצרים הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם הערבי שהכירה בעצמאות ארמניה בשנת 1991. ארמניה ומצרים חתמו על יותר מ-40 מסמכים משפטיים דו-צדדיים, עשרות משלחות רשמיות רמי דרג ערכו ביקורים הדדיים, אירועים תרבותיים וציבוריים משמעותיים רבים ופרויקטים של שיתוף פעולה כלכלי עובדו על ידי מאמצים משותפים.[2][3]

הכרה ברצח העם הארמני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי העיתון האמריקני הארמני "אסבארז", בסוף 2013, על רקע המתיחות הטורקית-מצרית הגואה בעקבות הדחתו של נשיא מצרים מוחמד מורסי מתפקידו בתחילת יולי 2013, נכתבו מאמרי מערכת רבים במצרים שגינו את הכחשת רצח העם הארמני של ממשלת טורקיה.[4]

מוסטפא בכרי, חברה עצמאית בפרלמנט המצרי, הציגה החלטה הקוראת להכרה ברצח העם הארמני; אם יאומץ, מצרים תהיה האומה המוסלמית הראשונה שתעשה זאת.[5] סרט תיעודי בשפה הערבית, "מי הרג את הארמנים?", הופק במצרים והוקרן בספריית הליופוליס.[6]

בנאום בוועידת מינכן לביטחון 2019, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי הכיר במשתמע ברצח העם הארמני, וציין כי מאה שנים קודם לכן אירחה מצרים פליטים ארמנים "אחרי רצח העם".[7] ההערות התקבלו בברכה על ידי הקהילה הארמנית במצרים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי ארמניה–מצרים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Ministry of foreign Affairs - Brief History". Mfa.gov.eg. 2010-05-13. נבדק ב-2016-10-01.
  2. ^ Azad-Hye. "Azad-Hye Middle East Armenian Portal (Armenia's Independence celebrations in Egypt)". Azad-hye.net. אורכב מ-המקור ב-2016-06-02. נבדק ב-2016-10-01.
  3. ^ "Egypt to continue maintaining its balanced stance on Karabakh conflict – intervi". News.am. נבדק ב-2016-10-01.
  4. ^ "Millions Watch Popular Egyptian Talk Show on the Armenian Genocide". Asbarez.com. 10 בספטמבר 2013. נבדק ב-2016-10-01. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ https://anca.org/egypt-first-islamic-country-to-raise-armenian-genocide-issue-says-anc-egypt-chair/
  6. ^ https://anca.org/who-killed-the-armenians-egyptian-filmmakers-tackle-the-genocide/
  7. ^ http://www.egypttoday.com/Article/2/64896/Egypt-implicitly-recognizes-Armenian-Genocide