יחסי סומליה – קוריאה הצפונית
| יחסי סומליה – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| |
| סומליה | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 637,657 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 18,561,523 | 26,223,828 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 8,126 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 438 | |
| משטר | |
| רפובליקה | דיקטטורה, טוטליטריזם, משטר חד מפלגתי |
יחסי סומליה–קוריאה הצפונית הם היחסים הדו-צדדיים בין קוריאה הצפונית וסומליה.
סקירה והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה (הידועה בכינויה קוריאה הצפונית) וסומליה כוננו רשמית ב-13 באפריל 1967. התקופה של שנות ה-50 המאוחרות עד שנות ה-60 הייתה כאשר קוריאה הצפונית הכריזה לראשונה על דיפלומטיה אוטונומית.[1]
במהלך תקופת הרפובליקה הדמוקרטית הסומלית, היחסים עם קוריאה הצפונית היו הדוקים, בשל אידיאלים משותפים ואינטרסים גאופוליטיים. שתי המדינות דבקו רשמית באנטי-אימפריאליזם ובמרקסיזם-לניניזם, והיו מיושרים עם ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה. המועצה המהפכנית העליונה כוננה יחסים עם קוריאה הצפונית ב-1970.[2] נשיא סומליה סיאד בארה ביקר שני ביקורים בפיונגיאנג במהלך כהונתו, פעם אחת ב-1971. לאחר מכן הוא נפגש עם קים איל-סונג, וחתם על הסכם דו-צדדי של סיוע טכני וכלכלי.[2][3]
במהלך השנים שלאחר מכן, התגבר שיתוף הפעולה הצבאי, כאשר קוריאה הצפונית אימנה וציידה את הכוחות המזוינים הסומליים. בנוסף, עקב טינה נגד אתיופיה על מעורבותה של המדינה במלחמת קוריאה, יועצים צפון קוריאנים אימנו כוחות גרילה פרו -סומליים שהשתתפו בסכסוך האתיופי-סומלי.[2] זה השתנה במידה ניכרת לאחר עלייתה של החונטה הצבאית האתיופית הקומוניסטית לשלטון ב-1974, מה שגרם בסופו של דבר ליישור מחדש של התמיכה הסובייטית כלפי אתיופיה. קוריאה הצפונית הלכה בעקבותיה וסיפקה סיוע צבאי לאתיופיה נגד סומליה במהלך מלחמת אוגדן.[4][5]
נכון למרץ 2014, קוריאה הצפונית וסומליה עדיין מקיימות רשמית יחסים דיפלומטיים על פי הוועדה הלאומית של קוריאה הצפונית.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "DPRK Diplomatic Relations". National Committee on North Korea. נבדק ב-25 בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 Markakis, John; Waller, Michael (2013). Military Marxist Regimes in Africa. London: Routledge. pp. 22, 26 and 37. ISBN 978-113-517-661-7.
- ^ Journal of Korean Affairs. Research Institute on Korean Affairs. 1971. p. 44.
- ^ Falola, Toyin; Oyebade, Adebayo O. (2010). Hot Spot: Sub-Saharan Africa: Sub-Saharan Africa. Santa Barbara: ABC-CLIO. p. 144. ISBN 978-031-335-972-9.
- ^ Tucker, Spencer C., ed. (2009). A Global Chronology of Conflict: From the Ancient World to the Modern Middle East. Santa Barbara: ABC-CLIO. p. 2513. ISBN 978-185-109-672-5.
