יחסי דרום אפריקה – קוריאה הצפונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי דרום אפריקהקוריאה הצפונית
דרום אפריקהדרום אפריקה קוריאה הצפוניתקוריאה הצפונית
דרום אפריקה קוריאה הצפונית
שטחקילומטר רבוע)
1,219,090 120,538
אוכלוסייה
60,868,597 26,223,828
תמ"ג (במיליוני דולרים)
405,870
תמ"ג לנפש (בדולרים)
6,668
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית דיקטטורה, טוטליטריזם, משטר חד מפלגתי

יחסי דרום אפריקה–קוריאה הצפונית הם יחסי החוץ בין דרום אפריקה לבין קוריאה הצפונית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוריאה הצפונית תמכה במפלגת הקונגרס הלאומי האפריקאי במאבקה נגד האפרטהייד בדרום אפריקה. קוריאה הצפונית התנגדה לממשלת המיעוט הלבן וסיפקה אימונים צבאיים ללוחמי הקונגרס הלאומי האפריקאי במחנות באנגולה.[1] בשנת 1998, לאחר סיום האפרטהייד, כוננו קוריאה הצפונית ודרום אפריקה יחסים דיפלומטיים. בפרטוריה הוקמה שגרירות צפון קוריאנית, בעוד שדרום אפריקה הסמיכה את שגרירה בסין לקוריאה הצפונית.[2]

דרום אפריקה מתחה בעבר ביקורת על שימושה של קוריאה הצפונית בנשק גרעיני. בין ה-24 ל-27 בספטמבר 2005, נפגש עזיז פאהד, סגן שר החוץ הדרום אפריקאי, עם בכירי ממשל צפון קוריאניים בפיונגיאנג. זו הייתה הפעם הראשונה שפקיד ממשלתי דרום אפריקאי ביקר בקוריאה הצפונית.[3] לאחר הביקור נפגש פאהד עם מקבילו, קים היונג ג'ון, ביולי 2006 על מנת לשוחח לגבי משבר הטילים באיזור.[4] בנובמבר 2009, דחקה דרום אפריקה בממשלת קוריאה הצפונית להפסיק את ניסוייה הגרעיניים ולחדש את המשא ומתן עם ארצות הברית לפירוק הנשק הגרעיני.[5] בנובמבר 2013, ערך סגן השר הדרום אפריקאי ליחסים בינלאומיים, אברהים אברהים, ביקור רשמי בקוריאה הצפונית.[6]

בדצמבר 2015, גירשה דרום אפריקה דיפלומט בכיר צפון קוריאני לאחר שלטענתם, הבריח קרן של קרנף מהמדינה. חקירה של המקרה על ידי צוות עיתונאים עצמאי אשר ביקש להישאר בעילום שם, גילתה מאוחר יותר שהדיפלומט הבריח את קרן הקרנף מתוך אמונה שהקרן תוכל להחלים את בעיית אין האונות של קים ג'ונג און. ממשלת קוריאה הצפונית החליטה שלא להגיב למקרה כיוון שהנושא נחשב רגיש.[7] משלחת של דיפלומטים צפון קוריאניים, בראשות יונג מאן-הו נפגשה עם בכירים מהקונגרס הלאומי האפריקני בוועידת הבחירות ה-54 של המפלגה בדצמבר 2017.[8]

באפריל 2020, פרסמה התקשורת הממלכתית של קוריאה הצפונית את המכתב ששלח המנהיג העליון של המדינה, קים ג'ונג און לנשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה, כדי לציין את יום החירות הדרום אפריקאי.[9]

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קוריאה הצפונית מחזיקה בדרום אפריקה שגרירות בפרטוריה.
  • דרום אפריקה אינה מיוצגת כלל בקוריאה הצפונית[10].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ North Korea: Opponents of Apartheid באתר nknews‏, 16 בדצמבר 2013
  2. ^ "Korea (Democratic People's Republic of)". באתר www.dirco.gov.za‏, 8 באוגוסט 2020
  3. ^ "Deputy Minister Aziz Pahad Concludes Three Nation Central and East Asian Visit". באתר www.dirco.gov.za‏, 8 באוגוסט 2020
  4. ^ "SA to address missile crisis". באתר News24‏, 6 ביולי 2006
  5. ^ "South Africa Urges North Korea to Resume Nuclear Talks". באתר VOA News‏, 1 בנובמבר 2009
  6. ^ "Ebrahim concludes North Korea visit". באתר News24‏, יוהנסבורג. 9 בנובמבר 2013
  7. ^ "North Korean diplomat kicked out of SA for smuggling rhino horn". באתר TimesLIVE‏, 23 בדצמבר 2015
  8. ^ גובן וויטלס, "Jong-un is NDZ's homie". באתר Mai & Guardian‏, 20 בדצמבר 2017
  9. ^ ג'ייק קוון, "North Korean media publishes letter from Kim Jong Un to South Africa's President dated April 27". באתר CNN‏, 27 באפריל 2020
  10. ^ אתר על יחסי מדינות