יישובה הקדום של אמריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפה של בֶּרינגיה (הגשר היבשתי בין אירואסיה לאמריקה) המציגה (מלמעלה למטה): את קרקעית הים והקרחון החשוף לפני 40,000 שנים, במהלך הנדידה מזרחה לברינגיה (בין 36 - 16 אלפי שנים לפני ההווה), לפני 16,000 שנים ומפת ההווה. החץ הירוק מציין את נתיב הנדידה הפנים יבשתי לאורך מסדרון נטול קרח המפריד בין יריעות הקרח המרכזיות היבשתיות (ראו במפה הבאה). החץ האדום מציין את נתיב הנדידה החופית. שניהם מובילים ל"קולוניזציה מהירה" של אמריקה החל מ־16,000 שנים לפני ההווה[1]. השטחים עם הכוכביות מסמנים את הקרחונים בזמנים ההם.

ההתיישבות הקדומה באמריקה החלה כאשר ציידים-לקטים מהתקופה הפלאוליתית נכנסו לצפון אמריקה מעַרְבָת הממותות של צפון אסיה (אנ') דרך הגשר היבשתי בֶרינג, שנוצר בין צפון מזרח סיביר למערב אלסקה, עקב ירידת פני הים במהלך סוף עידן הקרחון המקסימלי האחרון (מ-26,000 שנה עד 19,000 שנה לפני ההווה)[2]. אוכלוסיות אלה התרחבו מדרום לרצועת הקרח של לורנטייד (אנ') והתפשטו במהירות דרומה, וכבשו את צפון ודרום אמריקה, לפני 14,000 עד 12,000 שנים[3][4][5]. האוכלוסיות המוקדמות ביותר ביבשת אמריקה, שלפני 10,000 שנים, ידועות בשם פליאו-אינדיאנים. עמים ילידים של אמריקה נקשרו לאוכלוסיות סיביר על ידי גורמים לשוניים, התפלגות סוגי הדם וההרכב הגנטי שלהם, כפי שמשתקף בנתונים מולקולריים, כגון DNA[6][7].

אמנם ישנה הסכמה כללית כי יבשת אמריקה יוּשבה לראשונה מאסיה, אך דפוס ההגירה ומקומות המוצא באירואסיה של העמים שהיגרו ליבשת אמריקה נותרו לא ברורים[3]. התיאוריה המסורתית היא שהבֶּרינגיאנים הקדומים נעו כאשר מפלס הים ירד באופן משמעותי, עקב הקרחון הרבעוני (אנ')[8], דרך מסדרונות נטולי קרח שנמתחו בין רצועות הקרח הלורנטיידית (אנ') וקורדילרית (אנ') (ראו מפה), וזאת כשנעו בעקבות עדרים של מגפאונה פליסטוקנית שנכחדה[9]. נתיב נוסף שהוצע הוא שבין אם בנדידה רגלית, או באמצעות סירות פרימיטיביות, הם נדדו לאורך חוף האוקיינוס השקט לדרום אמריקה עד לצ'ילה[10]. כל עדות ארכאולוגית לכיבוש חופִי בתקופת הקרח האחרונה, מכוסה כיום במי ים, עקב עליית פני הים, עד מאה מטרים מאז[11].

התאריך המדויק ליישובה הקדום של אמריקה היא שאלה פתוחה ארוכת שנים, ולמרות ההתקדמות בארכאולוגיה, בגאולוגיה פליסטוקנית, באנתרופולוגיה פיזית ובבדיקות סקר DNA ששופכים בהדרגה יותר אור על הנושא, שאלות משמעותיות נותרו בלתי פתורות[12]. "תאוריית קלוביס תחילה" מתייחסת להשערה שתרבות קלוביס, שהתקיימה לפני כ-13,000 שנים, מייצגת את הנוכחות האנושית המוקדמת ביותר ביבשת אמריקה[13]. עדויות על תרבויות "פְּרֶה-קלוביס": הצטברו ודחקו את התאריך האפשרי של העם הראשון של אמריקה[14][15][16][17]. מחקרים אלה מציגים, שבני אדם הגיעו לצפון אמריקה דרומית לרצועת הקרח של לורנטייד בשלב כלשהו בין 20,000 ל-15,000 שנה לפני ההווה[12][14][18]. כמה עדויות ארכאולוגיות מצביעות על האפשרות, שהגעת האדם ליבשת אמריקה התרחשה לפני עידן הקרחון המקסימלי האחרון, קרי; לפני יותר מ-20,000 שנה[14][19].

כרונולוגיה, סיבות ומקורות ההגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה המציגה את המיקום המשוער של המסדרון נטול הקרח, שהפריד בין יריעת הקרח הלורנטיידית לקורדילרית. קלוביס ופולסום (אנ') הם אתרים פליאו-אינדיאנים.

העמים הילידים של אמריקה, גילו "נוכחות ארכאולוגית" ביבשת כבר לפני כ-15,000 שנה[20]. אולם, מחקר עדכני יותר מצביע על נוכחות אנושית לכאורה המתוארכת לבין 26,000 ל-18,000 שנים לפני ההווה, במהלך עידן הקרחון המקסימלי האחרון (להלן: "LGM")[21][5]. עדיין קיימת אי ודאות לגבי תיארוך מדויק של אתרים ומשמעותם, ולגבי מסקנות שהוסקו ממחקרי גנטיקה של אוכלוסיית האינדיאנים בני זמננו.

כרונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת המאה ה-21, המודלים של הכרונולוגיה של ההגירה מחולקים לשתי תיאוריות כלליות:

התיאוריה הראשונה היא תאוריית הכרונולוגיה הקצרה, לפיה ההגירה הראשונה התרחשה לאחר ה-LGM אשר דעכה לאחר 19,000 שנה לפני ההווה, ולאחר מכן הגיעו גלים רצופים של מהגרים[22].

התיאוריה השנייה היא תאוריית הכרונולוגיה הארוכה, המציעה שקבוצת האנשים הראשונה נכנסה לברינגיה, כולל חלקים נטולי קרח של אלסקה, במועד הרבה יותר מוקדם, אולי לפני 40,000 שנה[23], ואחריה גל שני של מהגרים הרבה יותר מאוחר[24][25].

התיאוריה של תרבות קלוביס, ששלטה בחשיבה על האנתרופולוגיה של העולם החדש במשך רוב המאה ה-20, אותגרה בשנות ה-2000 על ידי תיארוך של אתרים ארכאולוגיים ביבשת אמריקה קודם ל-13,000 שנה[26][27][28][29].

האתרים הארכאולוגיים ביבשת אמריקה עם התאריכים העתיקים ביותר שזכו להכרה רחבה, תואמים כולם לגיל של כ-15,000 שנה. זה כולל את מתחם ה-Buttermilk Creek בטקסס (אנ')[20], את אתר Meadowcroft Rockshelter בפנסילבניה (אנ') ואתר מונטה ורדה בדרום צ'ילה (אנ')[30]. עדויות ארכאולוגיות של אוכלוסיית הפְּרֶה-קלוביס מצביעות על כך שאתר Topper בדרום קרוליינה (אנ') הוא בן 16,000 שנה, תקופה שבה המקסימום הקרחוני איפשר באופן תאורטי קווי חוף נמוכים יותר.

עדויות לנוכחות אנושית לפני ה-LGM[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוגיה הזו עדיין נתונה במחלוקת אודות משמעות הממצאים: האם הם מעידים על הגירה שקדמה לתרבות קלוביס שגילה כ-13,000 שנה או לא.

הגירה פְּרֶה LGM (קודם לעידן הקרחון המקסימלי האחרון - מ-26,000 שנה עד 19,000 שנה לפני ההווה) דרך ברינגיה נתמכת על ידי גילוי בשנת 2021 של טביעות רגל אנושיות במשקעי אגמים עתיקים ליד הפארק הלאומי ווייט סנדס בניו מקסיקו, עובדה שמרמזת על נוכחות אנושית כבר בין 26,000 שנים ל-18,000 שנים לפני ההווה[21]. גיל זה מבוסס על תיעוד סטרטיגרפי בעל טווח זמן מוגבל היטב, ותיארוך פחמן 14 של זרעים במשקעי האגם. הגירה טרום LGM ברחבי ברינגיה הוצעה גם כדי להסביר עידן טרום LGM לכאורה של אתרים ארכאולוגיים ביבשת אמריקה כגון: Bluefish Caves (אנ')[31] ו-Old Crow Flats (אנ')[32] בטריטוריית יוקון, ו-Meadowcroft Rock Shelter (אנ') בפנסילבניה[24][25].

ב-Old Crow Flats נמצאו עצמות ממותה שבורות בדרכים ייחודיות המעידות על צייד אנושי. תאריכי פחמן 14 של אלה נעים בין 40,000 שנים ל-25,000 שנים לפני ההווה. כמו כן, נמצאו פתיתי אבן באזור המעידים על ייצור כלי עבודה[33]. גם תיעוד של משקעי שני אגמים בצפון אלסקה, וניתוחי סמנים ביולוגיים ומיקרו מאובנים של משקעים אלה, מציעים נוכחות אנושית במזרח ברינגיה כבר לפני 34,000 שנה[34][35]. ניתוחים אלה מאששים את המסקנות שהתקבלו מאתרי מערת Bluefish ו-Old Crow Flats. בשנת 2020, הופיעו עדויות לאתר נוסף פרה LGM בצפון-מרכז מקסיקו. פעילות אנושית במערת Chiquihuite (אנ') - אתר ארכאולוגי במדינת סקטקס, תוארכה ל-26,000 שנה לפני ההווה בהתבסס על חפצי אמנות רבים שהתגלו שם[36]. מחקר משנת 2003 תיארך עדויות לשימוש מבוקר באש לפני 40,000 שנה במערה בברזיל[37].

תומכי תאוריית "קלוביס תחילה"[13] לא קיבלו את אמיתות הממצאים הללו. בשנת 2022 הם טענו: שהעדויות העתיקות ביותר לאתרים ארכאולוגיים בעולם החדש עם מספר רב של חפצים עם הקשרים סטרטיגרפיים המופרעים באופן מינימלי, קיימות במזרח ברינגיה בין 14,200 ל-13,000 לפני ההווה. לטענתם, אם בני אדם הצליחו לפרוץ את יריעות הקרח היבשתיות באופן משמעותי קודם ל-13,000 שנים לפני הווה, צריכות להיות לכך הוכחות ברורות בצורה של לפחות כמה רכיבים ארכאולוגיים נפרדים מבחינה סטרטיגרפית, עם ספירת חפצים גבוהה יחסית. עד כה לדבריהם, לא קיימות ראיות כאלה[38].

הערכת גיל גנומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים גנטיים השתמשו בטכניקות אנליטיות ברזולוציה גבוהה המיושמות על דגימות DNA מאוכלוסיות אינדיאניות מודרניות ומאוכלוסיות אסיה, הנחשבות כאוכלוסיות המקור שלהן, כדי לשחזר את ההתפתחויות הגנומיות האופייניות לאוכלוסיות אינדיאניות[23][39][1]. מודלים של שיעורי התפתחות מולקולרית שימשו כדי להעריך את הגילאים שבהם שושלות DNA אינדיאניות הסתעפו משושלות האם שלהן באסיה, ולהסיק מכך את גילאי האירועים הדמוגרפיים. מודל אחד מציע שההגירה לברינגיה התרחשה בין 30,000 שנים ל-25,000 שנים לפני ההווה, כאשר ההגירה אל אמריקה התרחשה לאחר בידוד בברינגיה שנמשך בין 10,000 ל-15,000 שנה[39]. מודל אחר מציע שההגירה לברינגיה התרחשה בערך 36,000 שנים לפני ההווה, ואחריה 20,000 שנות בידוד בברינגיה[1]. מודל שלישי מציע שהנדידה אל ברינגיה התרחשה בין 40,000 ל-30,000 שנים לפני ההווה, עם הגירה טרום LGM לתוך אמריקה, ולאחריה בידוד של האוכלוסייה הצפונית בעקבות סגירת המסדרון נטול הקרח[23].

הגירת מגהפאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למחקרים גנטיים של בני אנוש, ניתן להשתמש בשושלת הדנ"א המגה-פאונלית, כדי להתחקות אחר תנועות של יונקים גדולים, כמו גם קבוצות האדם המוקדמות שצדו אותם.

ביזון - סוג של מגה-פאונה, זוהה כמועמד אידיאלי למעקב אחר הגירות אנושיות אל מחוץ לאירופה. זאת בגלל השפע שלהם בצפון אמריקה, והן בגלל היותה אחת המגה-פאונות הראשונות שעבורן נעשה שימוש ב-DNA עתיק, כדי להתחקות אחר דפוסים של תנועת אוכלוסין. בניגוד לסוגים אחרים של בעלי חיים שנעו בין אמריקה לאירואסיה (ממותות, סוסים ואריות), ביזון שרד את אירוע ההכחדה של צפון אמריקה שהתרחש בסוף הפלייסטוקן. הגנום שלהם, לעומת זאת, מכיל עדויות לצוואר בקבוק - משהו שניתן להשתמש בו כדי לבדוק השערות על נדידות בין שתי היבשות[40]. קבוצות אנושיות מוקדמות היו ברובן נוודיות, והסתמכו על מקורות מזון להישרדות. ניידות הייתה חלק ממה שגרם לבני אדם להצליח בכך. כקבוצות נוודים, סביר להניח שבני אדם מוקדמים עקבו אחר המזון מאירואסיה ועד אמריקה - חלק מהסיבה לכך שמעקב אחר DNA מגה-פאוני מועיל כל כך להשגת תובנות לגבי דפוסי הנדידה הללו[41].

מאידך, מקורו של הזאב האפור הוא ביבשת אמריקה, ונדד לאירואסיה לפני ה-LGM, שבמהלכו שיערו ששאר האוכלוסיות של הזאב האפור המתגוררות בצפון אמריקה, עומדות בפני הכחדה, כשהן מבודדות משאר האוכלוסייה. עם זאת, ייתכן שזה לא המקרה. תיארוך פחמן 14 של שרידי זאב אפור קדום שנמצאו במרבצי קפאת-עד באלסקה, מראה חילופי אוכלוסייה מתמשכים מ-12,500 שנים לפני ההווה. עובדה זו מצביעה על כך שהיה מעבר בר-קיימא עבור אוכלוסיות זאבים אפורים להחלפה בין שתי היבשות[42].

יכולתם של בעלי חיים אלה להחליף אוכלוסיות בתקופת ה-LGM, יחד עם עדויות גנטיות שנמצאו משאריות אנושיות מוקדמות ביבשת אמריקה, מספקות ראיות לתמיכה בהגירות טרום-קלוביס אל אמריקה.

אוכלוסיות המקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת הסכמה כללית בין אנתרופולוגים שאוכלוסיות המקור להגירה ביבשת אמריקה מקורן אי שם מזרחית לנהר יניסיי (המזרח הרחוק הרוסי)[43].

ככלל, השכיחות הגדולה ביותר מבין הקבוצות האינדיאניות, מקורן באזור ימת באיקל שבדרום סיביר[44]. אחרות מקורן באוכלוסיות מונגוליות, אַמוּריות, יפניות, קוריאניות ו-איינו[43][45]מחקר משנת 2019 העלה שהאינדיאנים הם קרובי משפחה החיים הקרובים ביותר למאובנים בני 10,000 שנה שנמצאו ליד נהר קולימה בצפון מזרח סיביר[46].

ממצאים ממחקרים גנומיים מצביעים על כך שהאנשים הראשונים ביבשת אמריקה התפצלו ממזרח אסיה הקדומה לפני כ-36,000 שנה, והתרחבו צפונה לתוך סיביר. שם הם נתקלו וקיימו אינטראקציה עם אוכלוסייה סיבירית פלאוליתית אחרת (הידועה בשם Ancient North Eurasian(אנ')), מה שיצר את העמים הפלאוסיבירים (אנ') וגם את האינדיאנים הקדומים, שהיגרו מאוחר יותר לכיוון ברינגיה. שם הפכו מבודדים מאוכלוסיות אחרות, ולאחר מכן אכלסו את אמריקה[47].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יישובה הקדום של אמריקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Andrew Kitchen, et al., A Three-Stage Colonization Model for the Peopling of the Americas, National Library of Medicine, 2008.
  2. ^ Heather Pringle, Hakai Magazine, What Happens When an Archaeologist Challenges Mainstream Scientific Thinking?, smithsonian Magazine, March 8, 2017
  3. ^ 1 2 Ted Goebel et al, 2008., The Late Pleistocene Dispersal of Modern Humans in the Americas, Science Vol. 319, pp. 1497-1502 by WayBack Machine
  4. ^ Moreno-Mayar, JV; Potter, BA; Vinner, L; et al., 2018. Terminal Pleistocene Alaskan genome reveals first founding population of Native Americans. Nature. 553 (7687): 203–207.
  5. ^ 1 2 Mélida Inés Núñez Castillo, Ancient genetic landscape of archaeological human remains from Panama, South America and Oceania described through STR genotype frequencies and mitochondrial DNA sequences, University of Göttingen, 2021
  6. ^ Ash, Patricia J. & Robinson, David J., 2011. The Emergence of Humans: An Exploration of the Evolutionary Timeline. John Wiley & Sons. p. 289.
  7. ^ Roberts, Alice 2010. The Incredible Human Journey. A&C Black. pp. 101–103.
  8. ^ Paleoamerican Origins, Encyclopedia Smithsonian
  9. ^ The Peopling of the Americas: Genetic Ancestry Influences Health, Phys Org, August 14, 2009
  10. ^ K. R. Fladmark, 1979, Routes: Alternate Migration Corridors for Early Man in North America, American Antiquity Vol. 44, pp. 55-69 by JStor
  11. ^ 68 Responses to "Sea will rise ‘to levels of last Ice Age’", Real Climate, 26 January, 2009
  12. ^ 1 2 Peopling of the Americas: Researchers explore how and when humans first arrived in the Americas., PNAS - a peer reviewed journal of the National Academy of Sciences of the USA, June 27, 2022
  13. ^ 1 2 Late date of human arrival to North America: Continental scale differences in stratigraphic integrity of pre-13,000 BP archaeological sites, NIH - National Library of Medicine, 2022
  14. ^ 1 2 3 Emma Yasinski, New Evidence Complicates the Story of the Peopling of the Americas, The Scientist, May 2, 2022
  15. ^ Ardelean, Ciprian F. et al., 2020, Evidence of Human Occupation in Mexico Around the Last Glacial Maximum., Nature, Vol. 584,pp. 87-92, by University of Cambridge
  16. ^ Becerra-Valdivia, L., Higham T.,, The Timing and Effect of the Earliest Human Arrivals in North America, Nature, Vol. 584, pp. 93-97, by Harvard University
  17. ^ Ruth Gruhn, Evidence grows that peopling of the Americas began more than 20,000 years ago, Nature, Vol. 584, pp. 47-48
  18. ^ John H. Relethford, 2017. 50 Great Myths of Human Evolution: Understanding Misconceptions about Our Origins. John Wiley & Sons. p.192
  19. ^ Andrew D. Somerville., 2021, New AMS Radiocarbon Ages from the Preceramic Levels of Coxcatlan Cave, Puebla, Mexico: A Pleistocene Occupation of the Tehuacan Valley?, Cambridge University
  20. ^ 1 2 Sarah Kaplan, Continent’s Oldest Spear Points Provide New Clues about the First Americans, The Washington Post, October 24, 2018
  21. ^ 1 2 Bennett M., R., et al., 2021., Evidence of Humans in North America During the Last Glacial Maximum, Science, Vol. 373,, pp.1528-1531
  22. ^ Stefan Lovgren, Americas Settled 15,000 Years Ago, Study Says, National Geographic by Free Republic, March 13, 2008
  23. ^ 1 2 3 Sandro L. Bonatto and Francisco M. Salzano, A Single and Early Migration for the Peopling of the Americas Supported by Mitochondrial DNA Sequence Data, NIH - National Library of Nedicine
  24. ^ 1 2 Wells, Spencer & Read, Mark 2002. The Journey of Man - A Genetic Odyssey. Random House. pp. 138–140.
  25. ^ 1 2 Stephen Oppenheimer, The Journey of Humankind, Bradshaw Foundation
  26. ^ Lionel E. Jackson Jr. and Michael C. Wilson, The Ice-Free Corridor Revisited, Geotimes, February, 2004
  27. ^ Albert C. Goodyear, 2005, Evidence of Pre-Clovis Sites in the Eastern United States, University of South Carolina Scholar Commons
  28. ^ Carole A. Mandryk, et al., 2001, Late Quaternary Paleoenvironments of Northwestern North America: Implications for Inland Versus Coastal Migration Routes, Quaternary Science Reviews, Vol. 20 pp. 301-314 by ResearchGate
  29. ^ Lionel Jackson, et al., 1997, Cosmogenic 36Cl Dating of the Foothills Erratics Train, Alberta, Canada, Geology, Vol. 25, pp. 195-198
  30. ^ Tom D. Dillehay, 2000., The Settlement of the Americas: a New Prehistory, Humanities Ebook, pp. 15-43
  31. ^ J. Cinq-Mars, 1979., Bluefish Cave l: A Late Pleistocene Eastern Beringian Cave Deposit in the Northern Yukon, Canadian Journal of Archaeology, No. 3, pp.1-32, by JStor.
  32. ^ Bonnichsen, Robson, 1978. Critical arguments for Pleistocene artifacts from the Old Crow basin, Yukon: a preliminary statement. In: Alan L. Bryan (ed.). Early Man in America from a Circum-Pacific Perspective. Occasional Papers No. 1. Archaeological Researches International Department of Anthropology, University of Alberta. pp. 102–118.
  33. ^ Old Crow Basin, The Canadian Encyclopedia.
  34. ^ Richard S. Vachula et al., 2020, Sedimentary Biomarkers Reaffirm Human Impacts on Northern Beringian Ecosystems During the Last Glacial Period., Boreas - an International Journal of Quaternary research, 49, pp.514-525.
  35. ^ Richard S. Vachula et al., 2019., Evidence of Ice Age Humans in Eastern Beringia Suggests Early Migration to North America, Quaternary Science Reviews Vol. 205, pp. 35-44.
  36. ^ Brian Handwerk, Discovery in Mexican Cave May Drastically Change the Known Timeline of Humans’ Arrival to the Americas, Smithsonian Magazine, July 22, 2020.
  37. ^ G.M Santos, et al., 2003, A Revised Chronology of the Lowest Occupation Layer of Pedra Furada Rock Shelter, Piauı́, Brazil: the Pleistocene Peopling of the Americas, Quaternary Science Reviews Vol. 22, pp. 2303-2310.
  38. ^ Goebel, Ted & Buvit, Ian 2011. From the Yenisei to the Yukon: Interpreting Lithic Assemblage Variability in Late Pleistocene/Early Holocene Beringia. Center for the Study of the First Americans, p. 5.
  39. ^ 1 2 Erika Tamm, et al., Beringian Standstill and Spread of Native American Founders, National Library of Medicine, 2007.
  40. ^ Peter D. Heintzman, et al., Bison Phylogeography Constrains Dispersal and Viability of the Ice Free Corridor in Western Canada, PNAS - a peer reviewed journal of the National Academy of Sciences of the USA, 2016
  41. ^ Hunter-Gatherer Culture, National Geographic.
  42. ^ Jennifer A. Leonard, et al., 2007, Megafaunal Extinctions and the Disappearance of a Specialized Wolf Ecomorph, Current Biology
  43. ^ 1 2 Theodore G. Schurr, [https://www.sas.upenn.edu/~tgschurr/pdf/Am%20Sci%20Article%202000.pdf Mitochondrial DNA and the Peopling of the New World], American Scientist., May-June 2000.
  44. ^ Ilia A Zakharov, et al., Mitochondrial DNA Variation in the Aboriginal Populations of the Altai-Baikal Region: Implications for the Genetic History of North Asia and America, National Library of Medicine, 2004.
  45. ^ Elena B. Starikovskaya, et al., Mitochondrial DNA Diversity in Indigenous Populations of the Southern Extent of Siberia, and the Origins of Native American Haplogroups, National Library of Medicine, 2005.
  46. ^ Martin Sikora, et al., The population History of Northeastern Siberia Since the Pleistocene, Nature, 2019.
  47. ^ Jennifer Raff, A Genetic Chronicle of the First Peoples in the Americas, Sapiens, 2002.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יישובה_הקדום_של_אמריקה&oldid=37724359"