2019 במדע
ערך מורחב – 2019
אסטרונומיה וחקר החלל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 בינואר – הגשושית ניו הורייזונס חלפה בקרבת 2014 MU69 (שלימים נקרא 486958 ארוקות'), הנמצא בחגורת קויפר, בדרכה אל מחוץ למערכת השמש.[1]
- התגלה כי טבעות שבתאי נוצרו לפני פחות ממאה מיליון שנים.[2]
- 21 בפברואר – הגשושית "בראשית" של SpaceIL, משימתה הראשונה של ישראל לירח, שוגרה לחלל.[3] ב-11 באפריל נכשלה הנחיתה על הירח.[4]
- 6 באפריל נמדדו ונקלטו לראשונה רעידות אדמה על פני מאדים.
- אפריל - צוות חוקרים בינלאומי חשף לראשונה בהיסטוריה של המדע צילום של חור שחור, בו מתועד מרכז הגלקסיה האליפטית M87.[5]
- 2 ביולי – ליקוי חמה מלא נראה בדרום אמריקה.[6]
- יולי - התגלה המנגנון האסטרופיזיקלי שמאפשר התפרצות גמא.[7]
- ספטמבר - התגלו אדי מים באטמוספירה של כוכב הלכת K2-18b, הגילוי בפעם הראשונה בכוכב לכת חוץ-שמשי.
- אוקטובר - עולה ל-82 מספר ירחי שבתאי הידועים למדע, לאחר גילוי 20 חדשים, ועובר את מספר ירחי צדק הידועים.[8]
פיזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אולימפיאדת הפיזיקה הבינלאומית ה-50 התקיימה לראשונה בישראל.[9]
כימיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שנה זו הוכרזה על ידי האומות המאוחדות כשנה בינלאומית של הטבלה המחזורית.[10]
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 9 בינואר – הכרזה על כרטיס Secure Digital עם יכול אחסון של 1 טרהבייט
- 22 במאי – מדענים מאוניברסיטת שיקגו דיווחו על גילוי חומר בעל עם תכונות מוליכות על בטמפרטורת 23 מתחת לאפס (השיא הקודם היה 73- מעלות)
רפואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באוניברסיטת תל אביב פותחה שיטה להדפסה תלת-ממדית של רקמת לב מתפקדת על בסיס התאים מגוף החולה עצמו.[11]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במהלך חפירה ארכאולוגית לפני סלילת כביש 16 נחשף יישוב מהתקופה הנאוליתית בארץ ישראל אשר מנה בין 2,000 ל-3,000 תושבים.[12]
- במערת קסם נמצאו עדויות לשימוש בעצמות ככלי שימור לפני 200 אלף שנה.[13]
- באינדונזיה התגלה הציור הפיגורטיבי המוקדם ביותר, מוערך שגילו הוא 44 אלף שנים.[14]
- 10 ביולי – גילוי שרידי בן אדם שהיה חי 170 לפני 210 אלף שנים באזור יוון.
זואולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפריל – בקניה התגלה סימבאקובוואה קוטוקאפריקה, יונק נכחד אוכל בשר הכי גדול שמוכר למדע שחי בתקופת המיוקן 23 מיליון שנה לפני זמננו.[15]
מדעי הארץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה – החוקר ג'יימס פיבלס (ארצות הברית/קנדה) על תגליות בפיזיקה תאורטית של היקום. החוקרים מישל מאיור ודידיה קלו משווייץ זכו בשל גילוי הכוכב לכת חוץ-שמשי הראשון (51 Pegasi b).[16]
- פרס נובל לכימיה – ג'ון גודאינף (ארצות הברית), מנלי סטנלי וויטנגהם (הממלכה המאוחדת/ארצות הברית) ואקירה יושינו (יפן) על תרומתם בפיתוח של סוללת ליתיום-יון[17].
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – ויליאם קיילין (ארצות הברית), סר פיטר ג'יי. רטקליף (הממלכה המאוחדת) וגרג ל. סמנזה (ארצות הברית) על תגליתם בתהליכים לחישת רמות חמצן של התאים הנחוצים לקיום החיים.[18]
- פרס נובל לכלכלה - אבהיג'יט בנרג'י (ארצות הברית), אסתר דופלו (ארצות הברית), מייקל קרמר (ארצות הברית) על גישתם הניסויית להפחתת העוני העולמי.
- פרס אבל – קארן אולנבק (ארצות הברית) על תרומותיה למשוואות דיפרנציאליות חלקיות גאומטריות, תורת כיול ומערכות אינטגרביליות ועל השפעת עבודתה על אנליזה מתמטית, גאומטריה ופיזיקה מתמטית
- פרס טיורינג - אדווין קטמול (ארצות הברית), פט הנרהן (ארצות הברית) על תרומות יסודיות לגרפיקה ממוחשבת תלת־ממדית ולהשפעה המהפכנית של טכניקות אלה על הדמיות ממוחשבות (CGI) בהפקת סרטים ויישומים אחרים.
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 במרץ – ז'ורס אלפרוב, פיזיקאי רוסי, חתן פרס נובל (נולד ב-1930)
- 5 באפריל – סידני ברנר, ביולוג דרום אפריקאי, חתן פרס נובל (נולד ב-1927)
- 6 באפריל – דייוויד ג'יימס ת'אולס, פיזיקאי בריטי, חתן פרס נובל (נולד ב-1934)
- 13 באפריל – פול גרינגרד מדעם מוח אמריקאי, חתן פרס נובל (נולד ב-1925)
- 3 במאי – גורו שימורה, מתמטיקאי יפני, ידוע בזכות השערת טניאמה-שימורה, שממנה נובע כמקרה פרטי המשפט האחרון של פרמה, (נולד ב-1930)
- 24 במאי – מארי גל-מאן, פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל (נולד ב-1929)
- 7 באוגוסט – קארי מוליס, ביוכימאי אמריקאי, חתן פרס נובל (נולד ב-1944)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מערכת דוידסון, מחור שחור עד עליונות קוונטית: סיכום 2019 במדע, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 29 בדצמבר 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ איתי נבו, שלוש וחצי שנים לאחר פלוטו, ניו הוריזונס חלפה על פני ת'ולה אולטימה בחגורת קויפר, באתר "הידען", 2 בינואר 2019
- ^
אסף רונאל, החוקרים הופתעו: הטבעות של שבתאי נוצרו לפני פחות ממאה מיליון שנה, באתר הארץ, 17 בינואר 2019
- ^ אבי בליזובסקי, בראשית שוגרה לעבר הירח, האתגרים הבאים: כניסה למסלול סביב הירח והנחיתה, באתר "הידען", 22 בפברואר 2019
- ^ איתי בלומנטל וניר כהן, אכזבה ברגע האמת: בראשית התרסקה על הירח, באתר ynet, 11 באפריל 2019
- ^ איתי נבו, תמונה ראשונה של חור שחור, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 באפריל 2019
- ^ רויטרס, צפו בתמונות: ליקוי חמה מלא בצ'ילה, באתר ynet, 3 ביולי 2019
- ^ אסף רונאל, נפתרה חידת היווצרות הקרינה העוצמתית ביותר ביקום, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2019
- ^ איתי נבו, חוקרים בארצות הברית גילו 20 ירחים נוספים סביב כוכב הלכת שבתאי, כך שיש לו יותר ירחים מאשר לצדק, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 8 באוקטובר 2019
- ^ ORGANIZERS OF THE INTERNATIONAL PHYSICS OLYMPIADS
- ^ Resolution adopted by the General Assembly on 20 December 2017, באתר של האומות המאוחדות, 18 בינואר 2018. (באנגלית)
- ^ איתי נבו, לב בהדפסה אישית, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 15 באפריל 2019
- ^ יישוב גדול מלפני 9,000 שנה נחשף ליד ירושלים, באתר ynet, 16 ביולי 2019
- ^ החדשות 12, האם בני האדם הראשונים לשמר מזון עשו זאת ממש כאן בישראל?, באתר מאקו, 9 באוקטובר 2019
- ^ אסף רונאל, המרדף, גרסת המערה: באינדונזיה נמצא הציור הפיגורטיבי המוקדם ביותר, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2019
- ^ אסף רונאל, מפלצת אפריקאית בת 22 מיליון שנה התגלתה במגירת המוזיאון, באתר הארץ, 19 באפריל 2019
- ^ עידו אפרתי, פרס נובל לפיזיקה יוענק לשלושה חוקרים שסייעו בהבנת מקומנו ביקום, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2019
- ^ דר. משה נחמני, פרס נובל בכימיה לשנת 2019 למפתחי סוללות ליתיום-יון, באתר "הידען", 9 באוקטובר 2019
- ^ ד"ר איתי גל, פרס נובל לרפואה לשנת 2019: לחוקרים שגילו כיצד התאים מסתגלים לזמינות חמצן, באתר ynet, 7 באוקטובר 2019
| שנים במדע - המאה ה-21 | |
|---|---|
|
