יעל עצמוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יעל עצמוני (נולדה ב-1957) היא קדרית ופסלת ישראלית. מאז 1994 מלמדת מחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית באקדמיה בצלאל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעל עצמוני נולדה ברמלה. בשנות ה-90 הצטרפה לקואופרטיב האמנים "רוח כדים" בירושלים. ביצירותיה של עצמוני מופיעים דימויים אדריכליים רבים בעלי רקע ביוגרפי והיא משלבת מגוון של מדיה אמנותית כהדפס, מיצב ווידאו עם חומר קרמי.

בוגרת החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה (סטודנטית של חנה חר"ג צונץ - מאמהות הקרמיקה הישראלית ושל מיכה אולמן).[1]

"הכד הוא יסוד מרכזי בעבודה של יעל עצמוני. זה הציר שסביבו מתגבשים מהלכי היצירה מבחינה מושגית ופרקטית ומסדרה לסדרה, ולאורכו מתפזרים הצמתים המפתיעים של עשיית קדרות זה שלושה עשורים. הכד הוא נוכח מרכזי ברוב עבודותיה של יעל עצמוני; העיסוק בו אובססיבי. הוא אתגר תמידי באסטרטגיה המבקשת לחדש אותו ואִתו, להכיל אותו, להמשיג אותו בדרך אחרת. הוא מצע היסטורי, תרבותי, אישי, חברתי ומושגי..."[2]

Dictionary[עריכת קוד מקור | עריכה]

"בסדרה Dictionary, שמלווה את עצמוני למראשית דרכה, הכד הוא העיקר: מצע ונושא בו-בזמן, אובייקט שהנושא שלו הוא אובייקט.[3] בעקבות עבודה המאומצת סביב נושא הכד, התעורר אצל עצמוני העניין לעקוף את הכד ולחפש דרכי ביטוי אחרות, שהובילו בין השאר לעבודות ניסיוניות כמו הסדרה גלויות (1997–1998), שעוסקת גם היא בקשר כד-מקום, ובה מוקרנות שקופיות מתחלפות של נופי ילדות על אוסף כדים.[2]

מפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות המפות השטוחות והמגולגלות נוצרה ב-2012, בעת שעצמוני שהתה בהולנד. הצהרת הכוונות שלה הייתה ליצור פרויקט זיכרון לסוביבור. אביה של עצמוני היה ניצול המחנה. היא יצרה מפה של מבני מחנה סוביבור, ובכך מרחיקה את הממד האנושי והמוחשי של מה שאירע שם.[2]

שבילי יער[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה 'שבילי יער' הוצגה בו זמנית בבריכת הקשתות ברמלה ובגלריית בית בנימיני בתל אביב. עצמוני יצרה גופים קרמיים בעלי צורות חושניות מופשטות, הגופים הושקעו בבריכת הקשתות ברמלה, בריכה תת-קרקעית שנבנתה ב - 789 לספירה.[4] שביל יער מורכבת ממיצב הכולל וידאו וכשבעים חתיכות קרמיקה.[2]

פרסים ומלגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1989 - מלגת קרן אמריקה ישראל.
  • 2014 - EKWC - מלגת התמחות המרכז האירופאי לקרמיקה, הרטוגנבוש, הולנד.
  • 2014 - פרס מוד פרידלנד למצוינות בקרמיקה ותרומה חברתית
  • 2017 - מלגת מחקר Jan Matejko Academy of Fine Arts in Krakow ,ERASMUS.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1988 - "רקו 88", רוח כדים, ירושלים.
  • 1992 - "כד קטן מטאקרמיקה", מוזיאון הרצליה.
  • 1997 - "בריכת הקשתות", מלון מצפה הימים.
  • 2000 - Kumu Museum - Time Capsules and more - קוריאה, סאול
  • 2000 - Ceramic Art Gallery “Two Different Scenes” אוסטרליה, סידני
  • 2000 - 1998 - "Time Capsules", בייגינג, מנילה, שפרטאון, איפסוויץ, בריסבן, קנברה, סינגפור.
  • 2001 - "כלי הגשה", מכון ויצמן, רחובות.
  • 2001 - "Reflection", גלריה גרוס, תל אביב.
  • 2002 - "ספל צלחת אגרטל קערה", סטודיו גלריה, רחובות.
  • 2003 - "אוספים אישיים", סטודיו גלריה, רחובות.
  • 2005 - "גבינו לברושים", האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.
  • 2008 - "שני דברים", גלריה שי אריה, תל אביב.
  • 2008 - "אוסף בטולמנס", הרצליה פיתוח.
  • 2008 - "מחשבות על כלי בגלגל", סטודיו גלריה, רחובות.
  • 2010 - ביתן אישי ב-Boston Craft, בוסטון, ארה“ב.
  • 2011 - "שבילי יער", בריכת הקשתות - רמלה / בית בנימיני, תל אביב.
  • 2011 - "Stella For", סטודיו Junktion ,נמל יפו תל אביב.
  • 2013 - "שרטוטי שכחה", גלריה פריסקופ, תל אביב.
  • 2015 - "כד ורוד צלהב", בית האמנים תל אביב.
  • 2016 - "Tracing Oblivion Project", מוזיאון הקרמיקה, ברלין, גרמניה.

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1984 - ברביקאן - גלריה אלף, תל אביב.
  • 1988 - הביאנלה הבינלאומית לקרמיקה - ולוריס צרפת
  • 1990 - אור 90 - ירושלים
  • 1991 - הטרייאנלה לקרמיקה – סופוט, פולין
  • 1992 - המיכל והתכולה - בית האומנים, ירושלים
  • 1992 - קרמיקה קדומה ועכשווית - אוניברסיטת חיפה
  • 1992 - קרמיקה ישראלית - תערוכה נודדת אירופה וארה“ב
  • 1993 - הביאנלה ה-1 לקרמיקה ישראלית - באר-שבע
  • 1994 - 21 אומנים מישראל – הנובר/ברלין, גרמניה
  • 1994 - ארט פוקוס - באר-שבע, ניו-יורק, פלורידה
  • 1996 - רק רקו - גלריה הכיכר, יפו
  • 1996 - קרמיקה מישראל, קרן אלכס דה רוטשילד – טוקיו/קיוטו, יפן
  • 1998 - דרך בחומר, חמישה עשורים לקרמיקה בישראל - בית כהנא, רמת-גן
  • 1999 - הבט נא השמיימה - גלריה בית דפנה נאור, ירושלים
  • 2000 - Pre Expo Group Guest Artist קוריאה
  • 2000 - פגישה לא מקרית – קרמיקה עכשווית - מוזיאון אשדות יעקב, מוזיאון אשדוד
  • 2000 - חרס 2000 ,הביאנלה הישראלית לקרמיקה - מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
  • 2001 - 12800 - מורי ובוגרי המחלקה לעיצוב קרמי, הוראס ריכטר, יפו
  • 2002 - הביאנלה הישראלית לקרמיקה, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
  • 2004 - אמנות עיצוב אמנות - הביאנלה הישראלית לקרמיקה, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
  • 2005 - הולכים על ביצים - מוזיאון אשדוד
  • 2007 - ישראליות ויזואלית - האוניברסיטה הפתוחה, רעננה
  • 2008 - הביאנלה ה-5 לקרמיקה ישראלית, חומר רגש - מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
  • 2009 - ציטוט - בית כהנא, רמת-גן
  • 2011 - הביאנלה ה-6 לקרמיקה ישראלית, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב
  • 2012 - קולות האדמה - מוזיאון וילפריד, הזורע
  • 2012 - חומר ישראלי - NCCA ,סיאטל, ארה“ב
  • 2014 - סינופיות של מסע - פלורנטין 45 חלל לאמנות עכשווית, תל אביב
  • 2015 - "סלון רישום" - פלורנטין 45 מקום לאמנות עכשווית, תל אביב
  • 2015 - "הג'ארה" - גלריית בית בינימיני, תל אביב
  • 2015 - חומר לבן - מוזיאון ווילפריד, קיבוץ הזורע
  • 2015 – Tracing Oblivion - Mémoire De l’Avenir Mda - צרפת, פריס
  • 2015 - Belangrijk Lekker - איינדוהובן, ברידה, דן בוס, הולנד.
  • 2016 - הביאנלה ה-8 לקרמיקה ישראלית - מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, אוצר דר' ערן ארליך
  • 2016 - "Parting without Meeting" - מוזיאון הכט, חיפה, אוצרת אירנה גורדון
  • 2017 - "II EMPIRE", פרויקט סרטים קצרים לביאנלה ה-57 לאמנות – ונציה, איטליה
  • 2017 - "אשה לאחותה" - מוזיאון בנק דיסקונט, תל אביב
  • 2017 - "קרב יום" - הקוביה מקום לאמנות, ירושלים
  • 2018 - 70 שנה של עיצוב וקראפט ישראלי, Museum International Mingei ,ארצות הברית
  • 2018 - המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית גאלה בטולמנס, הרצליה
  • 2018 - "נקודת זכות", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגוררת ויוצרת ברחובות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Beck, Ester. (2014) Yael Azmony's Sobibor Project. Ceramics: Art and Perception No. 96
  • גורדון, אירנה. (2015) יעל עצמוני / כד ורוד צלהב. קטלוג בית האמנים תל אביב.
  • אהרוני, הילה. משיטה אותנו על המים. 1280c כתב עת לקרמיקה עכשווית. גיליון עמ' 23,26
  • Franco, Arye. (1999) Identity Converts a Vessel into a Value Laden Object. Ceramics: Art and Perception No. 38

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעל עצמוני, https://museum.imj.org.il
  2. ^ 1 2 3 4 ד"ר זהבי, ראובן, יעל עצמוני: זיכרונות יד שנייה, כד יד ראשונה, tripod-journal.bezalel.ac.il, ‏מרץ 2018
  3. ^ עמירן, ר' (1963), הקרמיקה הקדומה של ארץ ישראל, ירושלים: מסדה.
  4. ^ צור, רונית. וארליך, ערן. (2011) שבילי יער, יעל עצמוני (קטלוג תערוכה) תל אביב: בית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית. אמנים יוצרים בישראל.