יעקב לנדא
ערך זה עוסק ברב ואב"ד בבני ברק. אם התכוונתם למזרחן, ראו  | |
| הרב יעקב לנדא, 1964 | |
| לידה |
1893 תרנ"ג בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
5 בפברואר 1986 (בגיל 93 בערך) כ"ו בשבט ה'תשמ"ו בני ברק, ישראל |
| מקום קבורה | הר הזיתים |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ישראל |
| מקום פעילות | קורניץ, רוסטוב על הדון, רמתיים, בני ברק |
| השתייכות |
חסידות חב"ד |
| צאצאים |
משה יהודא ליב לנדא |
  | |
הרב יעקב לנדא (תרנ"ג 1893 - כ"ו בשבט ה'תשמ"ו, 5 בפברואר 1986) היה רבה האשכנזי של בני ברק ואב בית דין בין השנים 1936 - 1986 וחבר בבית דין רבני חב"ד.
תוכן עניינים
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברוסיה הלבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה קורניץ שברוסיה הלבנה, לגיטה פייגה ולרב משה יהודא ליב לנדא, שהיה רב המקום. לאחר פטירת אביו נתמנה בגיל 20 לתפקיד, בלחצו של הרבי שלום דובער שניאורסון מלובביץ'.
לימים הקים את ישיבת תפארת בחורים במוסקבה לבעלי תשובה. כרווק היה רב בקהילה החסידית בעיר ליבאו שבלטביה, שם נשא בשנת 1930 לאישה את מינה רבינוביץ (אחות מאם של הרב אברהם אליהו קפלן).[1]
בזמן שהותו ברוסטוב שעל נהר הדון, רבי שלום דובער שניאורסון מינהו ל"רב החצר". הוא בנה את המקווה בחצר בית האדמו"ר בשיטת "בור על גבי בור", שהיוותה חידוש הלכתי. פעל בשליחותו בהפצת יהדות ברוסיה.
לאחר מכן היה מקורב לרבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי השישי לשושלת חב"ד. גם הרב יוסף רוזין ("הרוגצ'ובר") קירבו והוא סידר את הקידושין בחופתו של הרב לנדא. בהמשך עמד בקשר עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון והם התכתבו בענייני חב"ד בישראל ומנהגי חב"ד כפי שנהג רבי שלום דובער שניאורסון, שהיה להם עד.
פעילותו בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר עלייתו לארץ ישראל באלול תרצ"ד שימש כרבה של רמתיים (אחת מארבע המושבות שהרכיבו את הוד השרון) במשך שמונה חודשים. אחר כך כיהן כרב העיר בני ברק במשך 50 שנה - מכסלו תרצ"ו עד פטירתו.
במסגרת תפקידו בבני ברק הסתובב בעצמו בין החנויות על מנת לעשר ירקות. נהג לעיתים לעמוד בשבת ברחוב ולבקש מנהגי המכוניות שיצאו מן העיר, משום שזוהי עיר שומרת שבת. במשך השנים הקים מערכת כשרות.
העביר שיעורים בהלכה ובספר התניא, וכן מסר דברי תורה בסעודה שלישית.
בלילה שלפני פטירתו ביקש מראש עירית בני ברק משה אירנשטיין, שידאג למנות את בנו הגדול, הרב משה יהודא ליב לנדא, לרב העיר. כך גם כתב בצוואתו. בהלוויתו בבני ברק השתתפו עשרות אלפים, ראש העיר הכריז על המינוי בנו לפני יציאת ההלוויה[2] משם המשיך הלוויה לישיבת תורת אמת בירושלים ונטמן בחלקת חב"ד בבית הקברות הר הזיתים בירושלים.
בכל שנה ביום פטירתו ערך בנו הרב משה לנדא סעודת הילולא לזיכרון בבית מדרשו "בית יעקב" בבני ברק.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב לנדא נישא לחיה מינה, אחות מאם של הרב אברהם אליהו קפלן, מחבר "בעקבות היראה".
- בנו הרב משה יהודא ליב לנדא, ממלא מקומו
- בנו הרב אליהו, מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד
- חתנו הרב שלמה נח קרול
עץ משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
| משה יהודא ליב לנדא | גיטא פיגא | ||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יעקב לנדא | |||||||||||||||||||||||||||||||
| הרב אליהו לנדא | הרב משה יהודא ליב לנדא | גיטא | הרב שלמה נח קרול | ||||||||||||||||||||||||||||
| הרב יצחק אייזיק לנדא | נחמה דינה | הרב יוסף יצחק בלינוב | |||||||||||||||||||||||||||||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 455–478, בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרטיס הקבר של יעקב לנדא, באתר הר הזיתים
- נפתלי קראוס, הרב לנדא - רב בה"א הידיעה, מעריב, 6 בפברואר 1986
- מקורניץ עד בני-ברק / זכרונות אתר col אב תשס"ו
