לדלג לתוכן

יעקב לנדא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב לנדא
הרב יעקב לנדא, 1964
הרב יעקב לנדא, 1964
לידה 1893
קורניץ, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בפברואר 1986 (בגיל 93 בערך)
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים משה יהודא ליב לנדא, אליהו לנדא (בני ברק) עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים
רב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב יעקב לנדא (תרנ"ג 1893כ"ו בשבט ה'תשמ"ו, 5 בפברואר 1986) היה רב העיר בני ברק ואב בית דין במשך חמישים שנה, בין השנים 1936–1986, שם ייסד וניהל מערכת כשרות והיה חבר בבית דין רבני חב"ד.

ברוסיה הלבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה קורניץ שברוסיה הלבנה להוריו גיטה פייגה ורב חיים משה יהודא ליב לנדא, שהיה רב העיירה. לאחר פטירת אביו, מונה בגיל 20 לרב המקום בלחצו של הרבי שלום דובער שניאורסון מלובביץ'. בהמשך ייסד את ישיבת "תפארת בחורים" במוסקבה עבור בעלי תשובה. לפני נישואיו שימש כרב בקהילת חסידי חב"ד בעיר ליבאו שבלטביה, ובשנת 1930 נשא לאשה את מינה רבינוביץ (אחותו של הרב אברהם אליהו קפלן)[1]. בעת שהותו ברוסטוב שעל נהר הדון, מינה אותו רבי שלום דובער שניאורסון ל"רב החצר". הוא היה אחראי לבניית המקווה בחצר הבית בשיטת "בור על גבי בור", שהייתה חידוש הלכתי. הוא פעל גם להפצת היהדות ברוסיה. מאוחר יותר היה קרוב לרבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבי השישי לשושלת חב"ד, וכן לרבי מנחם מנדל שניאורסון. השניים היו בקשר הדוק והתכתבו בנושאים דתיים ומנהגיים הקשורים לחסידות חב"ד.

פעילותו בארץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עלייתו לארץ ישראל באלול תרצ"ד, שימש כרב ביישוב רמתיים (היום חלק מהוד השרון) במשך שמונה חודשים. לאחר מכן התמנה לרב העיר בני ברק, תפקיד בו החזיק במשך חמישה עשורים, מכסלו תרצ"ו ועד לפטירתו. במהלך כהונתו בבני ברק, הקדיש זמן לפיקוח על תהליך העישון של ירקות והקפיד לעמוד ברחובות העיר בשבתות ולוודא שנשמרים דיני השבת. כמו כן ייסד את מערכת הכשרות של הרב לנדא, ששימשה את העיר והסביבה. הוא היה מסביר פנים ומסר שיעורים בהלכה ובספר התניא, כמו כן נאם בשבתות על תורת חסידות חב"ד. בליל פטירתו ביקש מראש העיר, משה אירנשטיין, שיתמנה בנו, הרב משה יהודא ליב לנדא, לרב העיר, כפי שציווה בצוואתו. ההלוויה, שהתקיימה בבני ברק, הייתה המונית, והעירייה מינתה את בנו מיד לאחר מכן. ההלוויה המשיכה לירושלים, שם נטמן בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת חב"ד[2].

עץ משפחת לנדא


 
 
משה יהודא
ליב לנדא
 
גיטא פיגא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יעקב
לנדא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אליהו
לנדא
 
הרב משה
יהודא ליב לנדא
 
גיטא
 
הרב שלמה
נח קרול
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק
אייזיק לנדא
 
נחמה דינה
 
הרב יוסף
יצחק בלינוב
 
 
הרב לנדא, מימין, בחתונה בתשכ"ז

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 455–478, בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב לנדא בוויקישיתוף

אשר מדינה, הלילה האחרון של הגר"י לנדא, ראיון עם בנו הרב אליהו לנדא, מוסף קולות של העיתון 'בקהילה' כ"ד בשבט תשס"ו, מתוך אתר שטורעם נפתלי קראוס, הרב לנדא - רב בה"א הידיעה, מעריב, 6 בפברואר 1986 מקורניץ עד בני-ברק / זכרונות, באתר col, אב תשס"ו יעקב בן משה יהודה ליב לנדא (1893-1986), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ צבי קפלן, רשמי זיכרונות, ירושלים תשס"ח, עמ' 40–41
  2. ^ ברוך נאה, "אוי לספינה שאיבדה את הקברניט שלה", מעריב, 6 בפברואר 1986, עמ' 3