יפעת בצלאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יפעת בצלאל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1975 (בת 49 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס רפפורט (2016)
פרס עידוד היצירה לאמנות פלסטית (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יפעת בצלאל (נולדה ב-1975) היא אמנית ישראלית, זוכת פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר לשנת 2016.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפעת בצלאל נולדה ב-1975. סיימה את לימודיה לתואר בוגר באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל בירושלים. כמו כן למדה פילוסופיה יהודית לתואר מוסמך באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 2014 זכתה בפרס התרבות והספורט ובשנת 2016 זכתה בפרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר.

עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצלאל יוצרת במדיום הרישום הקלאסי, המסורתי: עיפרון על נייר. בצלאל מרחיבה בכל סדרה את השימוש במדיומים ומשתמשת בדיו, צבעי מים, שמן, גואש, נייר ועץ ואף גרפיטי אקרילי. בחלק מהעבודות נעזרת האמנית בווידאו. היא מטילה הקרנות על שכבות הרישום שלעיתים מבוצע ישירות על קירות התצוגה ומוסיפה רובד נוסף משכבת הצללים.[1]

בשנת 2009 הציגה בצלאל את תערוכת היחיד "alices" בגלריית עינגע בתל אביב. התערוכה התבססה על רישומים של מופעי ילדות, לפי קווי הדמות הבדיונית וגיבורת הספר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות. בצלאל פרשה על הנייר כמה וכמה בבואות בעיפרון כחול ברישום קלאסי שבהמשך התרחב למדיומים שונים כדיו, צבעי מים, שמן גואש, הדבקות, נייר ועץ בתערוכות מאוחרות.[2]. בצלאל ניכסה וניתקה את אליס מהסיפר המוכר אל עבר גוף עבודותיה שקיבל עצמאות סוריאליסטית משל עצמו וייצר סצנות מורכבות. היא חזרה לרגע הנפילה של אליס ופנתה בעבודותיה למושגים כמו שער, מעבר, לימבו, שום מקום או מקום שלא מתרחש בו דבר[2]. הבדידות בעבודותיה של בצלאל נמשכת לנצח, הדיוקנאות של אליס הם כדימויים קפואים והנפילה היא כרצף תנועות מושעות מגלות את הזמן דרך יצירותיה[1].

המעבר בין העולמות כפי שאליס חוותה מקבל ביטוי שונה בפרויקט "תולדות הפחד" שהוצג במוזיאון הנגב לאמנות בשנת 2015. בתערוכה קבוצתית בשם "אם אין קמח" הקרינה בצלאל דגם וירטואלי של תוכנית רצפת בית המקדש המשורטטת כרישום בעיפרון על רצפת המוזיאון. הרצפה נפערה וייצרה בכך עומק ותחושה המדמה דבר החודר לעומק המבנה. בתערוכה זו העלתה בצלאל את תוצרי המחקר האמנותי שלה הנוגעים לתרבות העברית ולשיח הפילוסופי היהודי. את הנושאים המעסיקים אותה הנוגעים לחוסר היכולת לשוות צורה לאל, המירה במושגי ההיכלות והמרכבה המקבלים פנים דרך המבנה האדריכלי הגשמי המשורטט בדיוק רב על רצפת המוזיאון. ממדי התכנית דימו את תחושת המתהלך בבית המקדש, החומר נעלם וכך הגשמי הופך לשמיימי ואיפשר למשוטט להתייחד במעין תא וידויים. דרך עבודות וידאו, רישום ופיסול של כמה אמניות ודרך ערכי המסורת היהודית חיברה התערוכה בין החומר לרוח כמשתמע משמה של התערוכה: "אם אין קמח".

בשנת 2017 הציגה בצלאל את תערוכת היחיד שלה "תהילה" במוזיאון תל אביב לאמנות. חלל התערוכה תוכנן בקפידה ובו שרטוט בית המקדש וממנו צומח משקוף בנוי כשער, בנקודת מעבר המגלמת פתח בהיטל התכנית על הריצפה. בחלל ישנו רישום ששורטט ישירות על הקיר של דימוי ספרייה. עבודת וידאו הוקרנה על הריצפה בה נראית האמנית רושמת. סרט עלילתי בשם "תהילה" עוקב אחר דמות אחד ויחידה. הסרט צולם בירושלים בחפירות עיר דוד ברחבת הכותל ובו אישה צעירה דתייה (שאינה מזכירה את בת דמותה של זו המסופרת בנובלה של עגנון) מתהלכת ממקום למקום. לדבריה של בצלאל "העבודה דווקא לא נרטיבית, תהילה היא מקור של אור והיא מטילה אור על סביבתה. דימיתי מצב של השלכה, שבו הצופה נכנס לתוך תחום ההקרנה- בין הבדיון לממשי"[3]. בתערוכה זו כמו גם בעבודות אחרות שלה, בצלאל מכוונת לחלל שיניב בצופה התבוננות פנימית, תגובה רגשית ואולי אף מפגש רוחני[4].

לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1998-2002: BFA, האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרויקטים מיוחדים 2010 בקרן האמנות, קרן רבינוביץ' ועיריית תל אביב-יפו.
  • 2014 פרס משרד התרבות והספורט לאמנות ועיצוב, קטגוריית עידוד היצירה.
  • פרס רפפורט לאמן ישראלי צעיר לשנת 2016, מוזיאון תל אביב לאמנות, תל אביב
  • 2016 תמיכת מפעל הפיס 2017 בהפקת יצירה חדשה
  • 2017 קרן רבינוביץ' לאמנויות

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2017 - תהילה, מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 2017 - Mellow Pop, גלריית לקסוס, תל אביב
  • 2014 - artgenève art fair ,A Pit Talk, ז'נבה, עם Gowen Contemporary
  • 2013 - Motherless, ,Drawing Now art fair יריד האמנות Drawing Now, פריז, עם Gowen Contemporary
  • 2012 - Conclusion of a Timeless Tale, מוזיאון VIDA, בורגולם, שוודיה
  • 2012 - Galleria Marie-Laure Fleisch ,Sought City רומא
  • 2011 - The Gate of Unknown, 1st edition of The Others art fair, Turin, with Gowen Contemporary, ז'נבה
  • 2010 - Gowen Contemporary ,Vitam Impendere Vero, ז'נבה
  • 2010 - You Are in Elysium and You're Already Dead, אולפני האמן, תל אביב
  • 2010 - From This World To The World,, ,commissioned work, Fresh Paint Art Fair תל אביב
  • 2009 - Ulysses-Alices, גלריה עינגע, תל אביב
  • 2008 - (To Be Woven), Ne'ereget, בית האמנים, תל אביב, אוצרת אורלי הופמן

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2021 - Upcoming: Drawing Biennial 2021, Drawing Room, London
  • 2020-  Stella McCartney's Life drawing with Saatchi gallery, Zoom life classes at home Covid-19
  • 2019 - Drawing a New World, Purdy Hicks Gallery, London, Curated by Alistair Hicks
  • 2019 - Women in Dialogue 2019, Duc in Altum, Magdala, Israel
  • 2019 - Drawing Biennial 2019, Drawing Room, London
  • 2018 - Another world, Charity Postcard sale curated by Tracy Emin, Deutsche Bank Lounge, Frieze Art Fair, London
  • 2018 - Eiyna - Israeli Contemporary Art. Artvera’s Gallery, Geneva
  • 2015 - If there is no flour.., The Negev Museum of Art, Be'er Sheva
  • 2015 - And the winners are, Ministry of culture and Sport Prizes in Art and Design 2014, Tel Aviv Museum of Art
  • 2014 - Nick Archer and Yifat Bezalel, Gowen Contemporary, Geneva
  • 2014 - Nuit Blanche Video Festival, London
  • 2013 - Personal Structures, Palazzo Bembo, Venice Biennale, Venice
  • 2013 - Israel Now (Reinventing the Future), curated by Micol di Veroli, MACRO Museo di Arte Contemporanea di Roma, Rome
  • 2012 - Home Affairs, curated by Liliana Orbach, Centro de Artes CMA, Colegio Mayor Argentino, Madrid
  • 2011-12 - Alice in Wonderland, Tate Liverpool, Museo d'Arte Moderna e Contemporanea di Trento e Rovereto and Kunsthalle Hamburg
  • 2010 - Video art and experimental cinematography contest, Jerusalem film festival
  • 2010 - Thin Ice Dana Gallery, Kibbutz Yad Mordechai
  • 2009 -  Paper Works, Israel Museum of Art, Jerusalem
  • 2009 -  Explosion. Art Contemporain Israélien, Geneva
  • 2008 - Two Sides: International Video Artists, Stockholm Culture House, Stockholm
  • 2007 - Traces III. The Third Biennal for Drawing in Israel, Jerusalem Artist House, Jerusalem
  • 2007 - Practice of Art (BFAMI), Sotheby’s London, London
  • 2007 - Homemade 3: Meeting with Jewish Culture, Wschodnia Gallery, Lodz, Poland;
  • 2006 - Women Short (Artist), Makor Gallery, New York
  • 2006 - Videozone: 3rd International Video Biennal, CCA, Tel Aviv
  • 2005 - Video Art without Video, Tal Ester Gallery, Tel Aviv

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עודד וולקשטיין, יפעת בצלאל, באתר גלריית מירב קטרי
  2. ^ 1 2 יפעת בצלאל, באתר גלריית בר גיל
  3. ^ חגית פלג רותם, אמנות, אמונה ואימון: ״תהלה״ של יפעת בצלאל במוזיאון תל אביב, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2017-12-06
  4. ^ דלית מתתיתיהו, קרן אור פניה, באתר ערב רב, ‏28 בנובמבר 2017