רחבת הכותל המערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלט רחוב.svg
רחבת הכותל
Western Wall Plaza
Dome of the rock-Wailing wall.jpg
רחבת הכותל המערבי ברובע היהודי בעיר העתיקה
מדינה ישראל
עיר ירושלים
שכונה הרובע היהודי, העיר העתיקה
שנת הקמה 1967
רחובות מסתעפים מעלה הרב גץ, מעלות הרב שלמה גורן
אתרים הכותל המערבי, מנהרות הכותל, מרכז שרשרת הדורות, הגן הארכאולוגי ירושלים,שער האשפות, ישיבת האידרא, אש התורה
קואורדינטות 31°46′35″N 35°14′01″E / 31.776481°N 35.233667°E / 31.776481; 35.233667
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
רחבת הכותל המערבי
רחבת הכותל המערבי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רחבת הכותל המערבי היא כיכר עירונית חשובה ברובע היהודי שבעיר העתיקה בירושלים.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר הוקמה בצמוד לכותל המערבי, על חורבות שכונת המוגרבים ב־1967 ואיחודה של העיר ירושלים יחד עם כיבוש הר הבית שנמצא מעליה לצורך הקמת כיכר ציבורית עבור המתפללים הרבים מהארץ ומכל העולם המגיעים אל העיר העתיקה בירושלים. בחלקה הצפוני של הרחבה נמצאים: מנהרות הכותל, מרכז שרשרת הדורות, וישיבת האידרא. בחלקה המערבי נמצאים: "ישיבת אש התורה" וחפירות אריכאולוגיות שמתכוננות להיפתח לציבור בשנה הבאה ביחד עם מרכז מבקרים חדש עבור מבקרי הכותל המערבי. בחלקה הדרומי נמצאים: "חפירות הכותל המערבי", "הגן הארכאולוגי ירושלים", "ישיבת פורת יוסף", ו"שער האשפות". מתחם הכניסה אל "מנהרות הכותל" מחברות את רחבת הכותל אל רחוב הגיא ברובע המוסלמי של העיר העתיקה ומעליה רחוב מדרגות מעלה הרב יהודה גץ משמשות בתור הכניסה אל הרחבה מכיוון אזור השווקים. מעל הרחבה בצידה המערבי עובר: "רחוב הכותל" המשמש בתור רחוב מגורים עבור תושבי הרובע היהודי וגם בתור תצפית על כל הרחבה ביחד עם "נקודות עצירה ומנוחה" עבור תיירים המגיעים לסיורים בעיר העתיקה ולצידה נמצא רחוב מעלות רבי יהודה הלוי המשמש בתור מדרגות אל הרובע היהודי ואל רחבת המנורה המשמשת בתור נקודת תצפית אל הר הבית ואל הר הזיתים ובה מוצג לראווה דגם של מנורת שבעת הקנים. רחוב מעלות הרב שלמה גורן היוצא מכיוון: "שער האשפות" ועולה אל אזור הרובע הארמני משמש בתור הכניסה הדרומית של הרחבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני כיבוש מזרח העיר בידי כוחות צה"ל שכנה בצמוד אל הכותל המערבי "שכונת המוגרבים" שהוקמה בשנת 1193 על ידי בנו של צלאח א-דין, אל-אפדל איבן צלאח א-דין עבור מוסלמים יוצאי המגרב. בשנת 1887 ניסה הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד לקנות את בתי השכונה ולתת לתושבי השכונה בתים במקום אחר, ניסיון שלא צלח. הכותל המערבי היה סימטה צרה הצמודה אל בתי המוסלמים כאשר המתפללים היהודים נהגו להתפלל במקום ללא שום הפרדה בין נשים לבין גברים ולצד התנכלויות מצד התושבים המוסלמים שנהגו להפריע ליהודים להתפלל וגם להשליך אשפה בצמוד אל אבני הכותל.

עד 1967 נקרא הרחובות המובילים מ-שער יפו ועד שער האשפות המוביל אל הרחבה בשם: דרך הכותל המערבי ובדרך זו הלכו אליו יהודים מאחורי החומות כדי להתגונן מפני כוחות הליגיון הירדני.

שלושה ימים לאחר לאחר מלחמת ששת הימים נתבקשו התושבים לפנות את 135 בתי השכונה כולל מסגד שהיה בשכונה לצורך יישור השטח והקמת כיכר ציבורית עבור מתפללי הכותל המערבי. השריד היחידי שנותר ברחבת הכותל המערבי משכונת המוגרבים זהו "גשר המוגרבים" המוביל מרחבת הכותל לשער המוגרבים.

תוכניות לעיצוב רחבת הכותל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1967, התמנה האדריכל יוסף שנברגר להתוות תוכנית ראשונה לרחבת הכותל, אלא שקמה התנגדות מצד גורמים תכנוניים לתוכנית, שהפכה במהרה לראשונה מבין סדרה של תוכניות שלא הושלמו מעולם. בשנת 1970, הוזמן אדריכל הנוף שלמה אהרונסון לערוך תוכנית לעיצוב רחבת הכותל. הוא הציע להעמיק את חלקה המזרחי של הרחבה באמצעות חפירה באדמה, שתגיע עד למפלס הרחוב בתקופת הבית השני.[1]

בשנת 1972, עיריית ירושלים הזמינה את האדריכל משה ספדיה לתכנן את המתחם. תוכניתו, שממשיכה במידת מה את זו של אהרונסון. ספדיה תיכנן רחבה מדורגת היורדת מהרובע היהודי עד למפלס הרחוב ההרודיאני, ויוצרת סדרה של רחבות מדורגות המשקיפות לעבר הכותל. גם התוכנית הזו לא מומשה מעולם, אך את הקמרונות והכיפות מימש האדריכל בבניין ישיבת פורת יוסף בשולי הרחבה, ובדירתו הפרטית שאותה הקים בחזית הרובע היהודי הפונה אל רחבת הכותל.[2]

בשנת 1976, עמד עו"ד ארווין שמרון בראש ועדת שמרון, שהוקמה כדי לבחון הצעות לתכנון רחבת הכותל . הוועדה המליצה על אימוץ התוכנית של האדריכל משה ספדי (שלבסוף לא יושמה בפועל).[3]

בשנת 2015 נחשף כי מתוכנן מרכז מבקרים חדש מעל האתר הארכאולוגי ברחבה שייקרא בשם: "בית הליבה" ביוזמת הקרן למורשת הכותל המערבי ובתכנונה של האדריכלית: "עדה כרמי-מלמד"[4].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים מסביב לרחבת הכותל המערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]