יצחק חריף
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב |
|---|---|
| פטירה |
13 באוקטובר 1682 כ"א בתשרי ה'תמ"ג קרקוב  |
| מקום פעילות | חנטשין, אפטא, קרקוב |
| תקופת הפעילות |
? – 13 באוקטובר 1682 |
| השתייכות | יהדות אשכנז |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, אב"ד, מרא דאתרא |
| תלמידיו | רבי אברהם ברודא, רבי גבריאל אסקלס, ועוד |
| בני דורו | רבי שמואל קאיידנובר, רבי משה מהוראדנא, רבי גבריאל אסקלס |
| צאצאים | רבי יצחק סג"ל לנדא, רבי יחזקאל לנדא "הנודע ביהודה", רבי אלעזר לעוו ה"שמן רוקח", רבי אפרים זלמן מרגליות |
  | |
רבי יצחק חריף (איציק[1] שפּיצקאָפּף[2], יצחק אפטיר[3]; נפטר כ"א בתשרי ה'תמ"ג, 13 באוקטובר 1682) היה רב וראש ישיבה, מגדולי דורו. כיהן כמרא דאתרא ואב"ד בקהילות מרכזיות באירופה, ביניהן באפטא וקרקוב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לזאב, נגיד ופרנס בקרוטושין[4], בן ר' דוד אב"ד בפוזנא. בילדותו התפרסם בסביבתו כילד פלא, ועילוי תלמודי. ר' נחום מצויזמיר[5] השיא לו את ביתו.
בשל חריפותו בלימוד ועל שם פקחותו התפרסם בכינוי ר' איציק שפּיצקאָפּף (שכל חד).
בכל המקומות בהם שימש כרב, פעל לפתיחת ישיבות ולהעמדת תלמידים רבים, כשבמשך כחמשים שנה התעסק בישיבות[6], ומבין תלמידיו הגדולים נמנו רבי אברהם ברודא, ורבי גבריאל אסקלס.
הוא היה אב"ד בחנטשין[7], ובאפטא בערך בין השנים תכ"ה-ת"ל (1665-1670)[8]. בעקבות פטירת רבי שמואל קאיידנובר, בי"ט בתמוז ה'תל"ו, התמנה לאב"ד של קרקוב בשנת תל"ז, לחצי הרבנות[9], ובשנת ה'ת"מ התמנה להיות הוא לבדו האב"ד בכל העיר, ור' משה מהוראדנא הראש ישיבה, אבל לא רצה לעזוב את מקומו, ונשאר בהוראדנא, ושם כיהן עד מותו בכ"א בתשרי ה'תמ"ג, (1682).
השתתף בוועד ארבע ארצות בירוסלב, פינצ'וב.
בשנת תמ"א נתמנה למשרת המלך[10].
נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב ועל מצבת קברו נחרת:
יחרד ויתר לבבנו בחלחלה, צפירת תפארת ועטרת הושפלה, חשוך חזון ומאורות הואפלה, קרן ישראל ועדיים נוצלו, בשנת תמ"ג ביום חבוט ערבה רתת וחיל אחזתנו, על המדהבה[11] נר אלקים וישראל כבה, על זה לבינו דוה, על פטירת אדומו"ר הגאון מוהר"ר יצחק במוהר"ר זאב זצ"ל, אב"ד ור"מ דקהילתינו והגליל שנפטר והלך לעולמו ועמו נסתמו מעינות התורה, כחמישים שנה היה תופש בישיבה של מטה, ונחמד לישיבה של מעלה, ביום השישי הושענא רבה שנת תמ"ג.
— לוחות זכרון עמוד 22–24 עיר הצדק עמוד 171
תורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדברי תורתו מובא על ידי נכדו, ר' שמריה זלמן, ראש ומנהיג בלייפניק, בספרו "אבני שוהם". אבני שוהם, בראשית אות כח, וירא אות יד. ויצא אות ב (יצחק אפטיר). ויחי אות יא. בא אות ד. האזינו אות ג (יצחק אפטיר). כי תבא אות ה. וילך אות א. ואות ד. וזאת הברכה אות ב. ואות ד.
נחלת יעקב בראשית אות ל בהגה"ה, ויחי אות ו בהגה"ה.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו - רבי אריה לייב, אחד מאב"ד באפטא
- בנו - רבי דוד, אב"ד בוידיסלאב
- בתו אסתר, נישאה לר' שמריה זלמן, ראש ומנהיג בלייפניק, בעל "אבני שוהם".
- בנו - רבי חיים משידלוב[12].
- בתו - מרת וויטא נישאה להדיין ופרנס ר' יחזקאל לאנדא (הנקרא "ר' יחזקאל פִּסֵּחַ" על שם שהיה חיגר[13]).
- בנם הוא ר' הירש וויטשיז (הנזכר במגילת ספר לר' יעקב עמדין). זקנו של רבי יחזקאל לנדא ה"נודע ביהודה".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפרים זלמן מרגליות, מעלות היוחסין, לבוב תר"ס, עמ' סח, באתר היברובוקס
- צבי יחזקאל מיכלסון, קונטרס מטה לוי, נספח לעין הבדולח, פיעטרקוב תרס"א, דף ז ע"ב, באתר היברובוקס
- צבי הירש הלוי הורוויץ, אפטא, בתוך: לתולדות הקהילות בפולין, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ח, עמ' 41–47.
- יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל. פרק שישי אות י"ג. עמ' 225. תל אביב: חוליות, תשמ"ב (1982).
- יצחק דוב פעלד, קונטרס חלקי אבנים, נספח לשו"ת נשאל דוד, חלק ג', ירושלים תשל"ה, עמ' רנא, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך מכנהו נכדו רבי אלעזר לעוו ה"שמן רוקח" בשער ספריו.
- ^ ראו: תולדות יצחק אות יג, בתוך: "מטעמי יצחק", ורשה, תר"ן, ובמעלות היוחסין (מצוין ב"לקריאה נוספת").
- ^ כך מכנהו נכדו רבי שמריה זלמן, ראש ומנהיג בלייפניק, בספרו "אבני שוהם", פרשת ויצא אות ב והאזינו אות ג.
- ^ רבי מנחם מנדל קרנגל, "שארית ציון", שם הגדולים השלם, חלק א' (פודגורז'ה תר"צ), אות נה, דף קכ"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) מעיד שבפנקס חברה קדישא בקראקא נזכר בשם "בנימין זאב". וכן אצל ישראל היילפרין, פנקס ועד ארבע ארצות, ירושלים תש"ה, עמ' 110 חתם "בנימין וואלף", ושם בעמ' 112, חתם "זאב וואלף".
- ^ עליו: צבי הירש הורוביץ, לתולדות הקהילות בפולין: מחקרים לקורות הקהילות היהודיות במזרח אירופה, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ח. עמ' 46.
- ^ כנוסח מצבתו.
- ^ מעלות היוחסין (מצוין ב"לקריאה נוספת"); אלכסנדר קרויזהר, ב"פראנק ועדתו", עמ' 217 בהערת המעתיק; קונטרס מטה לוי, מצוין להלן ב"לקריאה נוספת", דף ח ע"א הערה יז.
- ^ בשנת תל"א חתם "חונה בק"ק אפטא, מבורר מק"ק קראקא והגליל", מובא אצל ישראל היילפרין, פנקס ועד ארבע ארצות, ירושלים תש"ה, עמ' 120
- ^ ראו, שו"ת נשאל דוד, ח"ג, מדור הנספחים, סימן ז.
- ^ ישראל היילפרין, פנקס ועד ארבע ארצות, ירושלים תש"ה, עמ' 110
- ^ מלשון הפסוק בישעיה יד, ד: וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה. ומציין יחיאל מתתיהו צונץ בעיר הצדק, שעל המצבה הותקן בטעות ל"המרחבה".
- ^ הובא בספר "אבני שוהם" של חתן אחיו, ר' שמריה זלמן הנ"ל, פרשת וירא, אות יד; פרשת בא, אות ד. פרשת כי תבא אות ה. ובנחלת יעקב, דף ג ע"ד, פרשת בראשית אות ל, בהגה"ה.
- ^ קונטרס מטה לוי, מצוין ב"לקריאה נוספת".