מנחם מנדל קרנגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי מנחם מנדל קרנגל
רבי מנחם מאנדל קרענגיל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה מאי 1847
א' בסיוון ה'תר"ז
קרקוב, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מאי 1930 (בגיל 83)
א' בסיוון ה'תר"ץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום פעילות האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית קרקוב האימפריה האוסטרו-הונגרית
תקופת הפעילות סוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20
השתייכות יהדות אורתודוקסית, חסידות צאנז
תחומי עיסוק רבנות ביבליוגרפיה
רבותיו רבי שמעון סופר
בני דורו רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ, רבי עקיבא קורניצר
חיבוריו תורת עירובין, שערי גאולה, טירת כסף, דבש וחלב, הגהות שארית ציון ומנחם ציון לשם הגדולים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מנחם מאנדל קְרֶנְגְל (בכתיב יידי: קרענגיל; א' בסיוון ה'תר"זא' בסיוון ה'תר"ץ, מאי 1930) חוקר תורני, ביבליוגרף, ומחבר ספרים גליציאני בקרקוב. התפרסם בשל ספר שם הגדולים שהוציא לאור בתוספת הערות.

בתמיכתם של רבנים מפורסמים בדורו – הוביל פולמוס ציבורי כנגד ההיתר של רבה של קרקוב לטלטל בשבת בעיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקרקוב לרבי יוסף פנחס תלמיד וחכם וסוחר במקום מחסידי ראדומסק ולמרים, בא' בסיוון תר"ז, סמוך לפטירתו של רבי מנחם מנלי הורוביץ דיין בקראקא, ונקרא על שמו[1]. בצעירותו בקרקוב התקרב לרב העיר רבי שמעון סופר, ממנו קיבל מסורות ושמועות שהדפיס בספריו. נסמך להוראה על ידי רבי אריה לייבוש הורוויץ מסטרי. נשא את נעטל ("נעטיל") בת ר' אברהם לוק, ואחרי פטירתה בטבת תרמ"ז את נכה בת ר' משה שניידר.

כיהן כמו"ץ ודרשן בקהילת קראקא. את מקום תפילתו קבע בקלויז של חסידי צאנז בעיר.

לאחר שעמודי העירוב בקרקוב הוסרו. רב העיר רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ התיר לטלטל בעיר גם ללא העמודים בהסתמך על נהר הוויסלה הזורם במרכז העיר, וכן על גדרות וצורות הפתח ועל היתר דומה שנערך בוורשה, והדפיס בשנת תרמ"ח ספר בשם "תקון עירובין" בכדי להוכיח את היתרו.

כנגד היתר זה יצא הרב קרנגל בתקיפות, ובשנת תרנ"ב הוציא ספר נגדי בשם "תורת ערובין" בו שומט את היסוד מהיתרו של הורוביץ. רבי חיים אריה הדפיס כתגובה לכך קונטרס בשם "מודעה רבה" עם מכתבי תמיכה מרבנים שונים, ביניהם סבו רבי משולם ישכר הורוביץ מסטניסלב[2], אביו רבי שאול הורוויץ מטיסמניץ[2], רבי חיים אלעזר וקס[2], ודייני העיר, רבי חיים נתן דמביצר, רבי יוסף לדרברגר, ורבי קלונימוס גוטווירטה. רבי מנחם מנדל הדפיס כתגובה את "ביטול מודעה". בדעתו תמכו רבי עקיבא קורניצר[3] והדיין רבי יוסף דמשק מקרקוב, ורבנים נוספים ביניהם: רבי יצחק שמלקיס[3], רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם[3], רבי שלום מרדכי שבדרון[3], רבי יצחק אלחנן ספקטור[3], רבי רבי ישראל איסר שפירא[3], ורבי יעקב וידנפלד שלא הסכים לפרסם את דעתו לאיסור כנגד דעתו של רבו מנוער רבי משולם ישכר הורוויץ[3][2].

התכתב עם רבי יוסף שאול נתנזון[4].

נפטר ביום הולדתו ה-83, בא' בסיוון ה'תר"ץ.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשל כך הקפיד להיקרא "מנחם מאנדל" ולא מנחם מנדל.
  2. ^ 1 2 3 4 רבי חיים אריה לייבוש הורוביץ, תקון עירובין, קרקוב תרמ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 תורת ערוב - שו"ת הגאונים, בתוך: תורת עירובין, קרקוב תרנ"ב, עמ' 54 ואילך, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  4. ^ ראו שו"ת שואל ומשיב, חלק ה', סימן פ"ט וסימן צ'.