איזידור שליט
 | |
| איזידור שליט | |
| לידה |
5 ביוני 1871 אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
16 בינואר 1954 (בגיל 82) |
| מדינה |
אוסטריה, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות טרומפלדור |
  | |
ד"ר איזידור (יצחק) שליט (בגרמנית: Isidor Schalit; ט"ז בסיוון ה'תרל"א, 5 ביוני 1871, וינה – י"ב בשבט ה'תשי"ד, 16 בינואר 1954, תל אביב) היה רופא שיניים, איש עיתונות ומראשי התנועה הציונית באוסטריה. שימש כמזכירו האישי של תיאודור הרצל.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
איזידור שליט נולד בקיץ 1871 בכפר נובוסולקי שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), וכעבור שישה שבועות הגיע עם משפחתו לעיר וינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית, ובה גדל. בשנת 1889, בעת שלמד רפואה באוניברסיטת וינה, הצטרף לאגודת הסטודנטים היהודית הלאומית "קדימה", וב-1893 נתמנה לנשיאהּ. עם תום לימודיו עבד כרופא שיניים בווינה.
היה מעוזריו הקרובים של תאודור הרצל ושימש כמזכירו האישי. לאחר שפרסם הרצל את ספרו "מדינת היהודים" הציע לו שליט להקים חטיבה בת 2,000 מתנדבים יהודים שתכבוש את יפו מידי העות'מאנים ותקבע עובדה בשטח אשר "תעמיד את הציונות במרכז ההתעניינות של העולם"; אך הרצל התנגד להצעה.
במלחמת יוון-טורקיה (1897) גייס שליט חיילים יהודים לעזרת האימפריה העות'מאנית, במטרה לרכוש בקרב הטורקים אהדה לעניין הציוני.
שליט, שהיה ממארגני וממשתתפי הקונגרס הציוני הראשון (בזל 1897), היה מזכירו הראשון של הוועד הפועל המצומצם (1897–1905), וכן שימש מו"ל ועורך ביטאון התנועה הציונית "די ולט" (מ-1897). בקונגרס הציוני העולמי החמישי (1901) היה איזידור ראש הוועדה לפעולה שהקימה את קרן קיימת לישראל בעקבות המלצתו של צבי הרמן שפירא בקונגרס הציוני הראשון. למן שנת 1905 כיהן כראש ההסתדרות הציונית באוסטריה. בהמשך היה ממארגני הקונגרס העשירי, השלושה עשר והארבעה עשר.
בין השנים 1905–1906 הוביל שליט את הניסיון להכרה באוטונומיה יהודית, במהלך הרפורמה האלקטורלית בחלק האוסטרי של האימפריה האוסטרו-הונגרית. ב-1906 היה, יחד עם ד"ר מרדכי זאב ברוידא ואדולף ביהם ממארגני "יום הציונים בקרקוב", ועד מהרה הגיע לעמדה בכירה במפלגה הלאומית היהודית שזה עתה נוסדה.
בקונגרס הציוני השמיני, בשנת 1907, נבחר שליט לוועד הפועל הגדול, והיה מועמד לרייכסראט (הפרלמנט האוסטרי בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית) מטעם רובע לאופולדשטאדט בווינה.
בשנת 1938, ערב מלחמת העולם השנייה, עלה שליט לארץ ישראל.
בקיץ 1949 נשלח שליט כנציג מיוחד מטעם מדינת ישראל לפקח על העלאת עצמותיהם של הרצל, הוריו ואחותו מבית העלמין בווינה לקבורה בירושלים.
איזידור שליט נפטר בישראל בחורף 1954, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב לצד אשתו.[1]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שליט היה נשוי למרים אנטוניה לבית שלזינגר (נפטרה ב-1948), והיה אב לשלושה: ד"ר אברהם (אלברט), רופא שיניים בירושלים, גדעון (גוסטב) ויוזפינה אשת ד"ר אוסקאר קרייזלר בשיקגו.
שני אחיו של איזידור היו אישים ידועים: ליאון שליט היה סופר גרמני, שתרגם לגרמנית את ספריו של ג'ון גולסוורתי (Galsworthy); והיינריך שליט היה פסנתרן וקומפוזיטור נודע.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוליוס לוי, ד"ר איזידור שליט: רשימה ביוגרפית, תל אביב: התאחדות עולי אוסטריה (דפוס "הארץ"), [1941]. (32 ע'.)
- Evelyn Adunka, 'Isidor und Antonia Schalit', Chilufim (Zeitschrift für jüdische Kulturgeschichte) 7 (2009), 179-188. (בגרמנית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "ד"ר יצחק (איזידור) שליט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1443
- ד"ר א. ביין, מזכירו של הרצל (ליובל החמשים לפעולתו הציונית של ד"ר איזידור שליט), דבר, 28 בפברואר 1939
- יוליוס לוי, ד"ר שליט – בן שבעים, דבר, 6 ביוני 1941
- ד"ר י. לוי, ליום ההולדת ה-75 של ד"ר א. שליט, דבר, 14 ביוני 1946
- יוליוס לוי, איזידור שליט בן 80, דבר, 5 ביוני 1951
- איזידור שליט, דבר, 17 בינואר 1954 (עם פטירתו)
- נפטר ד"ר איזידור שליט, חרות, 17 בינואר 1954
- בעל הפטיש ההיסטורי, מעריב, 17 בינואר 1954
- ד"ר א. שליט, על המשמר, 17 בינואר 1954
איזידור שליט מתייחד עם זכרו של הרצל בלשכה הראשית של קרן קיימת לישראל בירושלים. יומני כרמל, אוגוסט 1949 (התחלה 7:26)
מפרי עטו:
- ד"ר א. שליט, על אף כל הקמים עלינו, דבר, 18 במאי 1939
- ד"ר איזידור שליט, ד"ר בנימין זאב הרצל, דבר, 17 במאי 1940
- ד"ר א. שליט, "קדימה" (מזכרונותי), דבר, 31 ביולי 1942
- מאמרים מעיתון "די ולט" (באתר Compact Memory): (בגרמנית)
- תמונת משלחת הרופאים הציונים(הקישור אינו פעיל), 1897
- איזידור שליט, האוניברסיטה(הקישור אינו פעיל), גיליון 1 (1897), מס' 25, עמ' 7
- איזידור שליט, מסע לטורקיה: חלק א'(הקישור אינו פעיל), חלק ב'(הקישור אינו פעיל)
- איזידור שליט, 'הרצל המנהיג' (בגרמנית: Herzl der Führer)(הקישור אינו פעיל), גיליון 18 (1914), מס' 27, עמ' 668–671
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שליט יובא למנוחות בבית הקברות בת"א, דבר, 18 בינואר 1954; לוויית שליט – היום, על המשמר, 18 בינואר 1954; ד"ר א. שליט למנוחות, דבר, 19 בינואר 1954; ד"ר א. שליט ז"ל – למנוחות, חרות, 19 בינואר 1954; ד"ר איזידור שליט – למנוחות, על המשמר, 19 בינואר 1954.