יצר הטוב
ביהדות, יצר הטוב הוא כינוי לכוח נפשי פנימי, או כוח רצון, המניע את האדם לדברים חיוביים באופן כללי (ולמצוות על פי התורה). היצר הטוב הופכי ליצר הרע, ומסייע לאדם לגבור עליו.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצר הטוב כישות, אינו מוזכר מפורש בתנ"ך. ולהפך, נכתב מפורשות ש"יצר לב האדם רע מנעוריו"[1]. ואולם בספרות חז"ל בתלמוד ובמדרש מוצאים אנו את היצר הטוב, שאותו מקבל או רוכש האדם כסיוע להתמודד עם היצר הרע.
במסכת ברכות דרש רב נחמן בר רב חסדא את כפל היו"ד בפסוק "וייצר ה' אלהים את האדם" - ”שני יצרים ברא הקדוש ברוך הוא: אחד יצר טוב ואחד יצר הרע.”[2]
שלא כמו היצר הרע, שמולד באדם ומוטמע בתכונותיו, היצר הטוב נתפס כסייען חיצוני, שמגיע לסייע לאדם ביום בר המצווה שלו, כשהוא מתחייב במצוות, כדי לעוזרו במלחמת היצר. רעיון זה מופיע בספר אבות דרבי נתן: ”אמרו שלוש עשרה שנה גדול יצר הרע מיצר טוב. ממעי אמו של אדם היה גדל ובא עמו... לאחר י"ג שנה נולד יצר טוב”[3]. לפי דברי הרד"ק, היצר הטוב מגיע בתהליך נרכש ”כי אין בו יצר טוב בפועל עד שיגדל ויקנהו מעט מעט”[4].
זאת הסיבה שהיצר הטוב נקרא גם ילד מסכן וחכם. מקור הביטוי במדרש רבה: ”ילד מסכן וחכם - זה יצר טוב ולמה נקרא שמו ילד? כי אין מזדווג לאדם אלא מבן י"ג שנה ולמעלה, ולמה נקרא שמו מסכן שאין הכל שומעין לו, ולמה נקרא שמו חכם שהוא מלמד את הבריות לדרך ישרה.”[5]
במקורות מאוחרים אף מצאנו כינוי ליצר הטוב מלאך החיים כקונטרה למלאך המוות. מי שמזכיר זאת בפירוש הוא רבי שמעון בן צמח דוראן שכותב: ”ואלו הב' כחות קראו רז"ל 'מלאכים', כי יש להם מניעים רוחניים - מלאכי השרת ורוחות רעות, ועל זה אמרו - הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות. ואם יצר הרע נקרא מלאך המות, יצר הטוב נקרא מלאך חיים. ועל זה אמרו שני מלאכים מלוין לאדם”[6]
וקדם לו הרמב"ם בספרו מורה נבוכים: ” ואחר שבארו לנו שיצר הרע הוא ה'שטן' והוא 'מלאך', בלא ספק - רצוני לומר, שהוא גם כן יקרא 'מלאך', מפני שהוא בתוך 'בני האלוהים' - יהיה גם כן יצר טוב 'מלאך' באמת; אם כן זה העניין המפורסם בדברי החכמים ז"ל, שכל אדם נלוו אליו 'שני מלאכים' - אחד מימינו ואחד משמאלו - הם 'יצר טוב' ו'יצר רע'”[7]
במחשבת היהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת היצר
על פי המסורת היהודית על האדם להגביר את היצר הטוב על היצר הרע. ”אמר רבי לוי בר חמא: אמר רבי שמעון בן לקיש: לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע”[8]. גם בסדר התפילה מוזכרת מלחמת היצר ומוקדשות לה בקשות מיוחדות. היא מוזכרת בסדר ברכת המפיל”יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתשכיבני לשלום ותן חלקי בתורתך ותרגילני לידי מצווה ואל תרגילני לידי עבירה ואל תביאני לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון וישלוט בי יצר טוב ואל ישלוט בי יצר הרע”.
כך גם בברכות השחר: ”ודבקני במצותיך ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון וכוף את יצרי להשתעבד לך ורחקני מאדם רע ומחבר רע ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב”.
בתוך כל אדם שוכנים שני יצרים: היצר הטוב והיצר הרע. ואלו מתמודדים ביניהם על השליטה. ”תניא רבי יוסי הגלילי אומר: צדיקים יצר טוב שופטן, שנאמר 'ולבי חלל בקרבי', רשעים יצר רע שופטן שנאמר 'נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו', בינונים זה וזה שופטן שנאמר יעמוד לימין אביון להושיע משפטי נפשו”[9]
את הדברים מבאר המהר"ל מפראג ”ביאור זה, כי היצר טוב הוא כח נבדל טוב באדם, ויצר הרע כח נבדל רע באדם, ולכך הם שופטים ומושלים באדם. שהיצר טוב שהוא כח נבדל, הוא שופט אותו ופועל בו שיעשה הטוב ... וכך יצר הרע הוא כח נבדל פועל באדם שיעשה הרע, ובינונים יצר טוב ויצר הרע פועלים בו”[10]
העת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר התניא מובא שיצר הטוב ויצר הרע מקורם בשתי נפשות. לבני ישראל, לפי מחבר התניא, יש שתי נפשות, אחת נפש בהמית והשנייה היא הנפש האלוקית. והיצר הרע מקורו בנפש הבהמית. היצר הטוב מבוסס בעיקרו על המחשבה והמוח, ואילו היצר הרע מבטא את האמוציות והרגשות הספונטניים שעמם האדם נולד, שמטבעו נמשך האדם לתאוות גשמיות וגופניות. כהמשך לגישה זו, בחסידות חב"ד ובתניא בפרט מודגשת השיטה של "מוח השליט על הלב", כלומר לשלוט על הלב ועל האישיות ולכוון אותם לפי מסקנת השכל[11].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר בראשית, פרק ח', פסוק כ"א
- ^ ברכות סא א.
- ^ אבות דרבי נתן טז
- ^ רד"ק לבראשית, ח, כא. באתר ספריא
- ^ מדרש רבה על ספר קהלת, ד, יג.
- ^ ספר מגן אבות - חלק ג' פרק ד'.
- ^ חלק ג פרק כב, בתרגום מעט שונה (הרב קאפח)
- ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות, ה, א.
- ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות, סא, ב.
- ^ ספר נתיבות עולם ב' - נתיב כח היצר - פרק ד
- ^ מוח שליט על הלב, אתר חב"ד בישראל, מושגים בחסידות