יצר הרע
ביהדות, יצר הרע הוא כינוי לנטיותיו השליליות של האדם.
מקורות ושמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתורה מופיע בהקשר של המבול הפסוק "כי יצר לב האדם רע מנעוריו"[1], כהסבר מדוע לא יביא הבורא עוד מבול כעונש על חטאי האנושות. הפסוק מבטא את הניגוד שבין "אשר עשה האלוהים את האדם ישר"[2], לבין "יצר לב האדם" שהוא רע מנעוריו. היצר הרע בהקשר זה מדבר על התאוות והדחפים הקיימים אצל בני האדם, אשר עלולים לגרום להם לפעול באופן מזיק אשר גורם רע להם ולזולתם.
בתלמוד ובמדרשים לעיתים היצר הרע מופיע כדמות חיצונית המסיתה את האדם לעבירה.
במקורות היהדות לעיתים מכונה היצר הרע בשם שטן.[3]
במסכת סוכה מסופר על מספר שמות שהוענקו ליצר הרע: ”דרש רבי עוירא ואיתימא רבי יהושע בן לוי: שבעה שמות יש לו ליצר הרע - הקדוש ברוך הוא קראו "רע"; משה קראו "ערל"; דוד קראו "טמא"; שלמה קראו "שונא"; ישעיהו קראו "מכשול"; יחזקאל קראו "אבן"; ויואל קראו "צפוני.”[4]
כינוי נוסף ליצר הרע הוא זקן וכסיל או מלך זקן וכסיל. מקור הביטוי במדרש רבה: ”מלך זקן וכסיל - זה יצר הרע. ולמה קורא אותו מלך? שהכל שומעין לו. ולמה קורא אותו זקן? שמזדווג לו מילדותו ועד זקנתו. ולמה קורא אותו כסיל? שהוא מלמד לאדם דרך רעה.”[5]
רבי נחמן מברסלב אמר שליצר הרע יש לקרוא אך ורק "המדמה" כי הוא מכניס לאדם רק דמיונות לראש.
במחשבת היהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מלחמת היצר
על פי המסורת היהודית על האדם לכבוש את יצרו; ואף נאמר במשנה במסכת אבות: ”איזהו גיבור הכובש את יצרו”.[6] בתוך כל אדם שוכנים שני יצרים: היצר הטוב והיצר הרע. חז"ל דורשים את הפסוק: ”טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל אֲשֶׁר לֹא יָדַע לְהִזָּהֵר עוֹד.” (ספר קהלת, פרק ד, יג), כמתייחס לשני היצרים; היצר הרע מכונה בשם "מלך זקן וכסיל", מכיוון שהוא נכנס אל האדם כבר בלידתו, ולעומתו היצר הטוב מכונה בשם "ילד מסכן וחכם", שכן הוא נכנס אל האדם רק שלוש עשרה שנים לאחר הלידה - בזמן בר המצווה.
במסכת שבת נכתב: ”כך היא אומנתו של יצר הרע: היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה, והולך ועושה.” (מסכת שבת, דף ק"ה) גישה דומה ניתן למצוא במסכת סוכה:”אמר רבי אסי: יצר הרע בתחילה דומה לחוט של בוכיא [כלומר חוט דק] ולבסוף דומה כעבותות העגלה.” (מסכת סוכה, דף נ"ב)
אחת מדרכי התמודדות עם היצר הרע היא: "רבי ישמעאל אומר: אם פגע בך מנוול זה - משכהו לבית המדרש".[7]
העת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר התניא מובא שיצר הטוב ויצר הרע מקורם בשתי נפשות. לבני ישראל, לפי מחבר התניא, יש שתי נפשות, אחת נפש בהמית והשנייה היא הנפש האלוהית. והיצר הרע מקורו בנפש הבהמית. היצר הטוב מבוסס בעיקרו על המחשבה והמוח, ואילו היצר הרע מבטא את האמוציות והרגשות הספונטניים שעמם האדם נולד, שמטבעו נמשך האדם לתאוות גשמיות וגופניות. כהמשך לגישה זו, בחסידות חב"ד ובתניא בפרט מודגשת השיטה של "מוח השליט על הלב", כלומר לשלוט על הלב ועל האישיות ולכוון אותם לפי מסקנת השכל.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אסא קידר, שיחות עם יצר הרע, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות
- פרופ' נחום רקובר, מטרה המקדשת את האמצעים "התגברות היצר כשיקול להתיר לעבור עברה קלה", 11-150. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תש"ס-2000.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה אדד, על הטוב ועל הרע, באתר דעת
- יצר לב האדם רע מנעוריו, באתר מרכז ישיבות בני עקיבא
- ישי רוזן-צבי, יצר הרע בספרות האמוראים: בחינה מחדש
- ד"ר ישי רוזן-צבי, יצר הרע: פרק באנתרופולוגיה תלמודית, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 בפברואר 2010
- יוסף דן, "יצר הרע טוב לאדם", על ספר חסידים, באתר מט"ח
- דן לחמן, מאמר על ספרו של אסא קידר, "שיחות עם יצר הרע",
- מקורות וקטעים מהספר "שיחות עם יצר הרע"
- רונן נויבירט, יצר הרע של צדיקים, באתר כיפה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר בראשית, פרק ח', פסוק כ"א
- ^ קהלת ז כט
- ^ במסכת בבא בתרא (דף ט"ז, א') נאמר "הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות הוא שטן".
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ב, עמוד א'.
- ^ מדרש רבה על ספר קהלת, ד, יג.
- ^ משנה, אבות, ד
- ^ מסכת קידושין דף ל
- ^ מוח שליט על הלב, אתר חב"ד בישראל, מושגים בחסידות