ירוסלב קאליצין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

יָרוֹסְלַב לְיוּבּוֹמִירוֹב קָאלִיצִיןבולגרית: Ярослав Любомиров Калицин;‏ 3 בספטמבר 1911, שומן, ממלכת בולגריהסופיה, הרפובליקה העממית הבולגרית) היה פקיד ציבור בולגרי, פעיל בכיר בארגון ראטניק, המשנה לראש הקומיסריון לשאלות יהודיות והממונה על מבצע גירוש יהודי תראקיה במהלכו נעצרו 4,219 יהודים, ובהמשך גורשו רובם למחנה ההשמדה טרבלינקה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירוסלב קאליצין נולד בשומן ובהמשך עברה משפחתו לסופיה ובה סיים בית ספר תיכון. הוא היה מהפעילים המרכזיים של הארגון האנטישמי ראטניק תחת פטר גברובסקי ואלכסנדר בלב. עם הקמת הקומיסריון לשאלות יהודיות צורף אליו קאליצין ובהמשך התמנה למשנה לראש הקומיסריון אלכסנדר בלב.

בראשית פברואר 1943 הושלמה בקומיסריון עבודת מטה שכללה תוכנית מפורטת לגירושם של יהודי תראקיה ומקדוניה, לקראת חתימת הסכם עם הגרמנים. במסגרת זו הציע קאליצין חלופות ליישומה של תוכנית הגירוש ובכלל זה הקמתם של 3 מחנות מעבר בבולגריה, בדופניצה, ראדומיר ובלגואבגרד.[1] ב-22 בפברואר 1943 חתמו אלכסנדר בלב בשם בולגריה ותיאודור דנקר בשם גרמניה הנאצית על הסכם בדבר גירושם של 20,000 יהודים מהשטחים שסופחו לבולגריה - תראקיה ומקדוניה הווארדארית. שטחים אלו סופחו בתמורה להצטרפות בולגריה להסכם התלת-צדדי.

קאליצין מונה לאחראי על מבצע גירוש יהודי תראקיה וקבע את מפקדתו בקסנתי. בלב אישר את תוכניתו להקמת מחנות המעבר בבולגריה. הגירוש אמור היה להתנהל כמבצע צבאי וכלל תכנון פרטני לשעות המעצר ואמצעי ההובלה והגירוש של יהודי תראקיה.[2] ב-4 במרץ לפנות בוקר בוצעה אקציה ברחבי תראקיה ובמהלכה נעצרו 4,219 יהודים, מרביתם מהערים: קוואלה, קומוטיני, קסנתי, דרמה, סרס ואלכסנדרופולי. הם הובלו למקומות ריכוז בדרך כלל מחסני טבק נטושים ומשם לאחר יממה הועברו ברכבות פתוחות למחנות המעבר בבולגריה. בהמשך הועברו לעיר לום, הועלו על 4 מעבורות שהובילו אותם לווינה, משם הועברו ברכבות לקטוביץ וממנה לטרבלינקה. רק כ-100 מהמגורשים ניצלו.

במאי 1943 לאחר גירוש יהודי סופיה, ניהל קאליצין מבצע מעצרים בקרב הנהגת יהדות קיוסטנדיל ושילח את העצורים למחנה הריכוז סומוביט.[3]

אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בספטמבר 1944 התחוללה ברחבי בולגריה הפיכה שהובלה על ידי חזית המולדת הבולגרית ונתמכה על ידי הצבא האדום אשר כוחותיו כבשו את סופיה בערבו של אותו היום. קימון גאורגייב התמנה לראש הממשלה ואנטון יוגוב מהמפלגה הקומוניסטית הבולגרית לשר הפנים. הוקם בין דין מיוחד לשפיטת משתפי הפעולה עם הנאצים. ירוסלב קאליצין הועמד לדין וב-7 במרץ 1945, הורשע ונדון ל-15 שנות מאסר, קנס של 500,000 לבות והחרמת רבע מרכושו. להרשעה נלווה קלון למשך 16 שנים.[4][5] קאליצין הלך לעולמו בסופיה. הוא היה נשוי ואב לבן אחד בשם ליובומו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 71.
  2. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, עמודים 86-87.
  3. ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, עמודים 180-181.
  4. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ג' - תקופת השואה, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 264.
  5. ^ ירוסלב קאליצין, באתר victimsofcommunism.bg רשומה 33801, אוחזר ב-11 ביולי 2013.