קלון (משפט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קלון הוא מונח משפטי הנלווה לחלק מההרשעות בעבירות הפליליות ומתאר פגם מוסרי שבוצע על ידי עובר העבירה. קיימות מגבלות שונות המוטלות על עובר עבירה שיש עימה קלון.

בחוקים רלוונטיים בספר החוקים הישראלי נקבע שקלון פוסל את המורשע מלכהן במשרות ציבוריות שונות. שופט בית המשפט העליון חיים כהן הגדיר זאת באמרו[1]: "הקלון האמור כאן הוא פגם מוסרי המעיד על בעליו שאין הוא ראוי לבוא בקהל ישרים, וממילא אין הוא ראוי לשאת באחריות ציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם".

קביעת הקלון יכולה להיעשות באחת משתי דרכים: מכוח הסדר חקיקתי, המאפשר פנייה לבית משפט לשם הכרעה בשאלת הקלון‏‏[2]; או במסגרת הכרעת הדין של בית משפט או קביעה של מי שהוסמך לכך (לדוגמה: היועץ המשפטי לממשלה) כי מדובר ב"עבירה שיש עימה קלון".

מאז ראשית המאה ה-21 הולך ופוחת השימוש בחקיקה במונח "עבירה שיש עמה קלון", ותחת זאת מופיעה בדרך כלל התיבה "עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה...". זאת, משום שהמונח "קלון" מבטא פסול מוסרי, שאינו תואם תמיד את נסיבות המקרה[3].

הגדרת הקלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוק לא נקבע "קלון" מהו, ואת הסיבה לכך מתארת פרופ' רות גביזון[4]:

"קבוצת מעשים שיש בהם קלון, לעומת זאת, אינה מוגדרת בחוק, שכן מושג ה"קלון" אינו שאוב מתחום המשפט, אלא מתחום המוסר. השקפות מוסריות, שני פגמים להן מבחינת הקביעות והבהירות: מטבע הדברים הן משתנות מזמן לזמן וממקום למקום ומטבע הדברים שונות הן מאדם לאדם ומשופט לשופט".

לפיכך ההחלטה האם בעבירה מסוימת יש קלון מצריכה שיקול דעת, כדברי השופט אהרן ברק[5]:

הדיבור "עבירה שיש עמה קלון" הוא דיבור עמום, שכן המלה "קלון" יוצרת חוסר ודאות באשר לתחולתה על פרטים. פשיטא, שלא כל "עבירה" יש בה קלון; יש עבירות שאין בהן קלון. נקודת החיתוך בין העבירות השונות נעשית על-פי אמת מידה שהיא במהותה מוסרית. על-כן נראה לי, כי מרכז הכובד של ההכרעה אינו טמון ביסודות הפורמליים של העבירה אלא בנסיבות בהן נעברה העבירה. נסיבות אלה הן המצביעות על אותה חומרה מוסרית, אשר הדיבור "קלון" מגבש אותה.

המשפטן אביעד הכהן הבהיר בעניין זה‏[6]:

Cquote2.svg

בית-המשפט העליון שב והדגיש, פעם אחר פעם, כי הקלון קשור בטבורו לנסיבות שבהן נעברה העבירה. וממילא, יכולה להיות עבירה שבדרך כלל יש עמה קלון, אך הנסיבות המקלות הספציפיות שבהן נעברה שוללות ממנה את הקלון. ולהיפך: יכול להיות קלון בגלל נסיבות מחמירות, בעבירה שלרוב אין עמה קלון.

Cquote3.svg

עם זאת, שופטי בית המשפט העליון קבעו שישנן עבירות אשר לעולם אין בהן קלון. השופט חיים כהן אמר בעניין זה[7]:

Cquote2.svg

נוטה אני לחשוב שעבירה שאין עמה קלון מטבע ברייתה, כמו למשל העבירות שבגינן נושאים באחריות "מוחלטת" אף ללא כל כוונה פלילית, אין שום נסיבות שבעולם יכולות להפכה לעבירה "שיש בה קלון" בצו המועצות המקומיות, והשאלה תוכל להתעורר רק לגבי אותן העבירות הגבוליות שיש ויהא בהן ויש ולא יהא בהן קלון.

Cquote3.svg

בעניין עובד של משרד החוץ שהוציא לחוץ לארץ 3,000 דולר ללא היתר פסק השופט חיים כהן[8]:

Cquote2.svg

עבירה שדינה כופר כסף על פי שיקול דעת רשות מינהלית, עבירה היא שמטבע ברייתה אין עמה קלון בין אם הומרה בכופר כסף ובין אם לאו.

Cquote3.svg

השופט אהרן ברק נתן קוים מנחים לקלון בעבירות שנעברו על ידי עורך דין‏[9]:

Cquote2.svg

עבירה על חוקי המדינה, המעידה על זלזול וחוסר כבוד של עורך הדין כלפי החוק, ניתן לראותה כעבירה שיש עמה קלון; עבירה - המעידה על אופי פגום או על היעדר שליטה ביצרו או על תפיסה אתית מעוותת של תיפקוד עורך הדין והחוק בחברה - ניתן לראותה כעבירה שיש עמה קלון.

Cquote3.svg

יישום בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרהו של משה פייגלין אשר הורשע בהמרדה במסגרת פעילותו בזו ארצנו סברו השופטים טובה שטרסברג-כהן, אהרן ברק, אילה פרוקצ'יה ודורית ביניש שיש בעבירה קלון, בעוד השופטים יעקב טירקל, דליה דורנר ואדמונד לוי סברו שבפייגלין לא דבק קלון‏[10][11].

במקרהו של צחי הנגבי שהורשע במתן עדות שקר סברו שני שופטים שיש במעשה קלון, בעוד שופט אחד סבר שיש להטיל קלון רק במקרים חמורים כמו אונס, גניבה או שוחד‏[12].

לעומת זאת, במקרהו של חיים רמון, הסכימו שלושת השופטים שאין במעשה קלון.

הגבלות על מי שעבר עבירה שיש עמה קלון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מחוקי מדינת ישראל שוללים מאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון את הזכות לכהן במשרה ציבורית או בתפקיד המצריך אמון מיוחד. דוגמאות לכך:

  • חוק יסוד: הכנסת שולל את הזכות להיבחר לכנסת ממי שנידון, בפסק דין סופי, לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שלושה חודשים, וביום הגשת רשימת המועמדים טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל, אלא אם כן קבע יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע משום קלון. כלל דומה חל על מועמדים בבחירות לרשות מקומית, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965. החוק גם קובע כי חבר הכנסת שהורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וקבע בית המשפט, שיש עם העבירה קלון, תיפסק חברותו בכנסת ביום שפסק הדין נעשה סופי.
  • חוק יסוד: הממשלה קובע בסעיף 6 כי לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר אם קבע בית המשפט כי יש עם העבירה שבה הורשע משום קלון. לגבי ראש הממשלה, קובע החוק (בסעיף 18) כי "הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עימה משום קלון". לגבי שר מכהן נקבע (בסעיף 23) כי "בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של השר ביום מתן פסק הדין." אותו הדין חל גם לגבי סגן שר (סעיף 27).
  • חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע כי הוועדה לבחירת שופטים לא תציע מינוי של שופט, אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות העניין, משום קלון.
  • לשכת עורכי הדין רשאית לסרב לקבל לשורותיה מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון.
  • חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 קובע כי לתפקיד נציב קבילות הציבור לעניין חוק זה לא ימונה מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.
  • חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 קובע כי הכרה בעמותה העוסקת באימוץ בין-ארצי תינתן רק בתנאי שחבר העמותה, חבר ההנהלה או עובד העמותה לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
  • חוק השיפוט הצבאי מאפשר להוריד בדרגה קצין שהורשע בעבירה שיש עמה קלון[13].
  • חוק העמותות, תש"ם-1980 קובע כי לא יהיה חבר בוועד עמותה אדם שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בג"ץ 251/88 עודה נ' ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה, פ"ד מב (4) 837)
  • ע"א 3199/93 יוסף קראוס נ' ידיעות אחרונות, פ"ד מט (2) 843, 855
  • רות גביזון, "עבירה שיש עמה קלון כפוסל לכהונה צבורית" משפטים א (תשכ"ט)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בג"ץ 436/66 מנחם בן אהרן ושמריה אחוול נ' ראש המועצה המקומית פרדסיה
  2. ^ ‏למשל, חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) התשל"ה-1975, סעיף 20 (א),
  3. ^ מדריך לניסוח חקיקה, עמ' 45, באתר משרד המשפטים ‏
  4. ^ רות גביזון, "עבירה שיש עמה קלון כפוסל לכהונה צבורית" משפטים א (תשכ"ט)
  5. ^ בג"ץ 251/88 ווגי'ה עודה נ' טלאל ראבי ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה
  6. ^ ד"ר אביעד הכהן, פני הדור כפני הקלון, באתר ynet‏, 29 במרץ 2007.
  7. ^ בג"ץ 436/66 מנחם בן אהרן ושמריה אחוול נ' ראש המועצה המקומית פרדסיה
  8. ^ עש"מ 6/77, פסקי דין (פד"י), כרך לא, 3, עמוד 269, כמצוטט ב: יחיאל גוטמן, היועץ המשפטי נגד הממשלה, הוצאת עידנים, 1981, עמוד 23
  9. ^ על"ע 2579/90 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב-יפו נ' פלוני, פ"ד מה(4) 729, 734 (1991), כמצוטט בעל"ע 8536/07
  10. ^ בג"ץ 11243/02
  11. ^ בג"ץ 1768/05, סעיף 4
  12. ^ תומר זרחין, הרכב השופטים קבע: יש קלון במעשי צחי הנגבי, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2010
  13. ^ הורדה בדרגה בשל עבירה שיש עמה קלון, באתר Army