ישי אדר

**ישי אדר**
	ישי אדר
לידה	17 ביולי 1970 (בן 53); ירושלים, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
שפה מועדפת	עברית
	www.ishaiadar.com
	פרופיל ב-IMDb

ישי אדר (נולד ב-17 ביולי 1970, בירושלים) הוא מלחין פסקולים לקולנוע, מעצב סאונד לממשקים ולעבודות וידאו, מוזיקאי עצמאי, שותף בהרכב "בני המה" וממקימי "נושאי המגבעת". הוא היה מבקר מוזיקה בעיתונים "כל העיר", "במחנה", "העיר" ו"תל אביב". מרצה לפסקול בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.^[1] כיום הוא מרצה וראש המסלול למוזיקה וסאונד לקולנוע בבית הספר לאומנויות הקול והמסך במכללת ספיר וגם מרצה לפסקול בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. ^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדר התחנך בבית ספר יסודי "כרמלי" בירושלים ובתיכון לאומנויות, שם הכיר את חבריו ללהקת נושאי המגבעת – אלון כהן, תמיר אלברט ואהד פישוף.^[2] הלהקה פעלה בין השנים 1986 ל-1992, ואדר פרש ממנה בסוף 1988, עם גיוסו לצה"ל. בשנת 1988 הוציאה הלהקה את "הקסטה הראשונה", שכללה את השירים "האלוהים שלי עייף", "לייב אין בית שמש", "המוהלת", "נושאי המגבעת" (המוכר יותר כ"האדמה מקולקלת") ו"קול של אלוהים אחר". אדר חזר לסיבוב הופעות האשכבה של הלהקה "הבא בתור הוא כלום", שנערך בשנת 1991 עם רם אוריון ואהד פישוף.^[3]

בתחילת שנות ה-90 פנה לדרך עצמאית, והיה מחלוצי היוצרים האלקטרוניים בארץ ואוטוריטה בתחום. הוא קבע את מושבו במצפה רמון, והתפרנס מכתיבת ביקורת מוזיקה וניהול מוזיקלי של תחנת "רדיו דרום". עסק ביצירה אלקטרונית עצמאית ובשיתופי פעולה שונים, בין השאר עם חברו ללהקת "נושאי המגבעת", אהד פישוף. ב 1996 עזב את מצפה רמון ועבר לגור בתל אביב, שם התחיל לעבוד על אלבום הבכורה שלו HER שיצא בשנת 1999 תחת הלייבל פאקט. היום קשה להשיג עותק מודפס של האלבום והוא נחשב בקרב מביני דבר לאלבום קאלט ופורץ דרך.

במקביל ליצירה העצמאית, החל לעסוק בהלחנת פסקולים לקולנוע ולטלוויזיה. בין עבודותיו הבולטות: שנת אפס (2004, בימוי: יוסף פיצ'חדה), בופור (2007, בימוי: יוסף סידר) ושתיקת הארכיון (2010, בימוי: יעל חרסונסקי). הפסקול של בופור יצא גם כדיסק תחת הלייבל אק-דאק.^[4]

בשנת 2008 חזרו אדר ואהד פישוף לשתף פעולה, במסגרת ההרכב "בני המה". ההופעה הראשונה של ההרכב הייתה במסגרת האירוע "איש בלי חולצה", בניהולו האומנותי של גיא בכר.^[5] אדר ופישוף עבדו על אלבום הבכורה "בני המה" כשלוש שנים, והוא יצא בדצמבר 2011 תחת הלייבל "אנובה".^[6] האלבום נמכר בחנויות כדיסק וכן כעותק דיגיטלי. בהופעות מבצעים השניים מספר שירים של "נושאי המגבעת" בעיבודים חדשים: "האלוהים שלי עייף", "לייב אין בית שמש" ו"נושאי המגבעת". בשנת 2012 יצא הקטע "קאמפאי" ב-The tapper, דיסק האוסף המצורף למגזין היוקרתי The wire.

בשנת 2018, הוציא את האלבום "12" בלייבל Confused Machines.^[7]