המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישראל דיגיטלית)
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית הוקם על ידי ממשלת ישראל בשנת 2014, במטרה[דרוש מקור] לשפר את המוצרים הציבוריים ואת השירותים והתהליכים הממשלתיים ולהתאימם לעידן הדיגיטלי. המיזם שואף לרתום ולמנף את ההזדמנות הטמונה במהפכה הדיגיטלית ובהתקדמות טכנולוגיות המידע והתקשורת לטובת צמיחה כלכלית מואצת, צמצום פערים והפיכת הממשל לחכם, מהיר, ידידותי לאזרח ומוביל עולמי בתחום הדיגיטלי. בראשות מטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית מכהן כממלא מקום אשר דולב.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי ליבה ורוחב- ישראל דיגיטלית

הצורך בגיבוש אסטרטגיה דיגיטלית לישראל התהווה כבר בשנת 2013 כאשר הממשלה זיהתה את הפערים הדיגיטליים ההולכים וגדלים בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. הממשלה זיהתה שקיים צורך מהותי בטרנספורמציה דיגיטלית של המגזר הציבורי ושיפור הטמעת היכולות והכלים הקיימים בישראל כאומת הזנק ובממשלה.

במאי 2013 המיזם הלאומי הוגדר[דרוש מקור] כאחת משש סוגיות אסטרטגיות של ממשלת ישראל על מנת לצמצם את פער הציפיות שהולך וגדל בין האזרחים והממשלה בכל הנוגע להיקף ואיכות השירות הממשלתי.

בדצמבר 2013 החליטה הממשלה[1] על הקמת המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" אשר יגבש מדיניות לאומית לשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ויפרט כיצד ליישמה. בהחלטה הממשלה הוגדרו מספר תחומי ליבה עיקריים – חינוך, בריאות, רווחה ושירותים חברתיים וכלכלה, בהם עוסקים צוותי יישום משרדיים, וכן נקבעו תחומי רוחב כגון התאמת מדיניות הרכש לעידן הדיגיטלי, התאמת הרגולציה, צמצום הנטל הבירוקרטי על ידי טרנספורמציה דיגיטלית והטמעת תהליכים מבוססי מחשוב.

מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרות העל במיזם הלאומי ישראל דיגיטלית

למיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" שלוש מטרות על המשקפות את תחומי השינוי החברתי והכלכלי העיקריים אותם נועד המיזם לממש כדי להגשים את חזונו: מכל מטרת-על נגזרים מספר יעדים אסטרטגיים המייצגים את הנושאים החיוניים ביותר בהם יש לפעול כדי להגשים את מטרות המיזם, ואשר בהם יתמקדו עיקר המאמצים והיוזמות שיינקטו במסגרתו:

  1. צמצום פערים – קירוב הפריפריה הגאוגרפית והחברתית, הורדת יוקר המחיה ומחירי הדיור ומיצוי זכויות.
  2. צמיחה כלכלית מואצת – קידום תעשיות ועסקים דיגיטליים, פיתוח שוק התעסוקה בעידן הדיגיטלי ותמיכה בפיתוח תשתיות.
  3. ממשל חכם וידידותי – הנגשת הממשלה והשלטון המקומי, ממשל חדשני ואפקטיבי ושיפור המוצרים הציבוריים.

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפוס IL[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קמפוס IL

המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית מציע[2] קורסים דיגיטליים ובחינם. התוכנית הלאומית ללמידה דיגיטלית, ביוזמה של מטה ישראל דיגיטלית והמועצה להשכלה גבוהה, מאפשרת לציבור חוויית למידה חדשנית ומותאמת אישית עם תכנים שמוגשים על ידי אוניברסיטאות והמכללות בישראל, משרד החינוך ומשרדי ממשלה נוספים, כמו: קורס פסיכומטרי, צעדים ראשונים במדעי המחשב, ניהול משא ומתן, כימיה אורגנית, רבייה מינית ממולקולות לפילים, מבוא לפסיכולוגיה, רעיונות מרכזיים בפיזיקה, קורסי אופיס, ערבית מדוברת ועוד.

המיזם הלאומי 265[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמליל המיזם הלאומי 265

המיזם הלאומי 265 לפיתוח ולשיתוף ידע לקידום דיגיטציה ברשויות המקומיות מתבצע[3] בשיתוף פעולה של מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" ומשרד הפנים באמצעות מפעם עמק יזרעאל. מטרת המיזם להרחיב ולהנגיש שירותים דיגיטליים לתושבי הרשויות המקומיות וכן לצמצם פערים בין הרשויות המקומיות באמצעות כלים דיגיטליים. המיזם עוסק בהקמת מערך תשתיתי, מקצועי ואובייקטיבי (ממלכתי, ללא כוונות רווח), המספק לרשויות המקומיות תשתית ידע, פלטפורמה להיוועצות ותמיכה בתהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית, ומסייע להן בפיתוח וקידום השירות הדיגיטלי לתושב.

תוכנית מובילים דיגיטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות מובילים דיגיטליים לשלטון המרכזי ולשלטון המקומי נועדו להכשיר מובילי שינוי שיקדמו חדשנות דיגיטלית במגזר הציבורי ושיפור של תהליכים וממשקים עם האזרח באמצעות טכנולוגיה. התכנית מיועדת לנבחרת של בכירים מהשלטון המקומי, נציגות מהשלטון המרכזי ונציגי מגזר שלישי הפועלים בשלטון המקומי.

התכנית מעניקה למשתתפיה ידע, כלים ומיומנויות לקידום דיגיטציה, וכוללת שלוש חטיבות עיקריות:

  • חטיבה מקצועית - היכרות עם המהפכה הדיגיטלית, מגמות טכנולוגיות, ניהול שינוי, חדשנות, יזמות והובלת שינוי באמצעות דיגיטציה.
  • חטיבה בינלאומית - חשיפה לתהליכי שינוי דיגיטלי בעולם, היכרות עם מודלים של הצלחה וכישלון באמצעות לימוד מעמיק של Case studies באוניברסיטה בינלאומית ומפגש עם בעלי ניסיון בתחום.
  • חטיבה פרויקטלית - תכנון, יישום והטמעה של פרויקטים באמצעות עבודה בצוותי משימה.


מכון ברוקדייל ביצע מחקרי הערכה שבוחנים את המידה שבה הושגו מטרות התוכנית וכן את אופן הניהול והארגון שלה.[4]

בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנית הלאומית "בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה" נועדה[5] לטפל בחסמים המקשים על התפתחות תחום הבריאות הדיגיטלית. בריאות דיגיטלית צפויה לשנות את האופן שבו ניתן טיפול רפואי, ומביאה להתפתחות מגמות מרכזיות בעולם הרפואה: רפואה מונעת ויוזמת, רפואה מותאמת אישית, רפואה מרחוק וגישת המטופל במרכז.

כיום, ישראל נמצאת בעמדת פתיחה מצוינת להיות בין המדינות המובילות בעולם בתחום הבריאות הדיגיטלית, וזאת משתי סיבות עיקריות - מערכת בריאות מתקדמת בעלת היקף ועומק מידע רפואי ממוחשב וייחודה של ישראל כאומת הזנק המתאפיינת בסביבה יזמית (כ-540 סטארט-אפים בתחום זה), הון אנושי איכותי ומחקר אקדמי מוביל.

לתוכנית בתחום הבריאות הדיגיטלית הוצהרו [דרוש מקור]שלוש מטרות מרכזיות:

  1. מערכת הבריאות בישראל תהיה מהמובילות בעולם בהתבסס על פתרונות בריאות דיגיטלית.
  2. תעשיית הבריאות הדיגיטלית בישראל תהיה מנוע צמיחה לאומי ומוקד חדשנות עולמי.
  3. קידום המחקר הקליני והאקדמי בישראל בתחום הבריאות הדיגיטלית.

התכנית, בהשתתפות מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", משרד הבריאות, משרד רה"מ, אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החדשנות, מל"ג/ות"ת ומשרד הכלכלה והתעשייה, עוסקת בסיוע לשיתופי פעולה בין ארגוני בריאות בישראל לבין יזמים, חברות וחוקרים, ובהקמת תשתיות מחקר במידע בריאות. במרץ 2018 הממשלה אישרה תוכנית רחבת היקף בתקציב של 898 מיליון ש"ח לטובת התכנית.

קידום אוריינות דיגיטלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרבע מאוכלוסיית ישראל בגילאי 18 ומעלה חסרי אוריינות דיגיטלית, כלומר אינם משתמשים באינטרנט ואינם נהנים מהתועלות הגלומות בטכנולוגיה ודיגיטציה שיכולים לשפר את איכות החיים.

אי לקיחת חלק בפעילויות או שירותים המוצעים באופן דיגיטלי בשל הבדלים בנגישות, היעדר יכולות וידע נדרש להתנהלות בסביבה דיגיטלית מגבירים ומנציחים פערים כלכליים ומשפיעים על האפשרויות למיצוי שירותים וזכויות בכלל תחומי החיים.

המיזם מפתח ומקדם, הן ברמה הלאומית והן ברמה המקומית, שורה של מיזמים ומאמצים לשיפור המיומנויות והיכולות הדיגיטלית של האוכלוסיות המרכזיות המודרות מהעולם הדיגיטלי – חרדים, ערבים ואזרחים ותיקים. בין המיזמים שבתוכנית הלאומית: הפעלת מאות הכשרות פרונטאליות וקורסים מקוונים לאלפי אנשים, מתן מענה לנגישות באמצעות הקמת מרכזי חדשנות, קיום תהליכי היוועצות עם בעלי העניין (גופים ואזרחים) וכדומה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החלטת ממשלה מס' 1046 בדבר הקמת המיזם הלאומי
  2. ^ https://campus.gov.il/ אתר "קמפוס IL", המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית
  3. ^ https://www.265.org.il/ אתר האינטרנט- המיזם הלאומי 265
  4. ^ טליה חסין, ליאור קדם-קדיש והילה דולב, מובילים דיגיטליים – התוכנית לשלטון המקומי : מחזור ב', מכון ברוקדייל, ‏2019
  5. ^ https://www.gov.il/BlobFolder/pmopolicy/des3709_2018/he/digital290418.pdf התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה