יש פרחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"יש פרחים"
סינגל בביצוע צוות הווי הנח"ל (סולנית נגה אשד)
מתוך האלבום כל שהיה בינינו
הוקלט 1971
סוגה זמר עברי, להקה צבאית
כתיבה נתן יונתן
לחן מוני אמריליו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גרפיטי שציירה אריאלה הראל ברעננה, ובו דמות דיוקנו של נתן יונתן ומילות הבית הראשון, השני והפזמון (צולם ב-2012)

יש פרחים הוא שיר עברי שנכתב בשנת 1971 על ידי נתן יונתן (מילים) ומוני אמריליו (לחן).[1]

מוני אמריליו חיפש מילים מתאימות ללחן, נתן יונתן ביקר בביתו וחיבר במיוחד את השיר עוד באותו היום.

השיר הושר לראשונה על ידי צוות הווי הנח"ל עם הסולנית נגה אשד ובעיבוד עודד פנחסי במסגרת התוכנית "כל שהיה בינינו" (1971), ובאותה שנה גם על ידי שלישיית פיקוד מרכז (דורית ראובני, גיא יפה וצבי וינברגר) במסגרת התוכנית "אחרי לצנחנים", שהייתה משותפת לשלישייה ולצוות הווי חטיבת הצנחנים; זהו הביצוע המוכר יותר של השיר,[2] והוא הופיע בתקליט שהופק בעקבות התוכנית (1972). בהמשך בוצע השיר גם על ידי להקת "האחים והאחיות", "הגבעטרון" ולהקת פיקוד דרום.

השיר התפרסם בספר שיריו של יונתן "שירים" (1974), לאחר הלחנתו וביצועו.[3]

השיר הוא משיריו המולחנים הידועים ביותר של נתן יונתן. הוא נעשה אהוד בתרבות הישראלית, ומקובל לנגן אותו בכלי התקשורת ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר המחורז כולל ארבעה בתים ופזמון החוזר לאחר שני בתים. נושאו הוא חוויית היופי של האדם והרצון לגונן עליה. ה"יופי" הוא משל לערכים הנשגבים שיש לשמור עליהם מכל משמר. כך במילות הפזמון, בהם פונה כביכול הדובר אל דמות צעירה:

"אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה."

בכל בית מאזכר הדובר צבע וטווה סביבו את משמעויותיו המנוגדות לכאורה, אולם במנעד משמעויותיהם נפרשת תמונת הקיום האנושי. בבית הראשון, הפותח במילים: „הראית איזה יופי” - מדובר על "רעד" ומוזכר הזהב המונגד אל ה"אופל", וכן פרחי החצב הלבנים, המופיעים בגבעולו בשלהי הקיץ ובסתיו, במילים:

"שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב."

בבית השני מדובר על "צעקה" ומוזכר האדום, שמופעיו הם דם המוקז במערכה הצבאית, וגם פרחי הפרג האדומים הפורחים בחורף, במילים:

"שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים."

בבית השלישי מוזכר השחור ומונגדים בו ה"עזוב" וה"חרוש", הנקשרים בעונות השנה בארץ ישראל אל הסתיו. ובבית הרביעי מוזכר הלבן ומונגדים בו הדמעות, האבנים והפרחים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טלילה אלירם, בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל: היבטים מוזיקליים וחברתיים,‫ חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ו 2006, עמ' 222.
  2. ^ מתוך פורום מוזיקה עברית ישנה וחדשה בתפוז.
  3. ^ זיוה בן-פורת [ואחרים], ליריקה ולהיט, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ('ספרות, משמעות, תרבות'), 1989, עמ' 293.