מוני אמריליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוני אמריליו
מוני אמריליו.jpg
לידה 28 בינואר 1932 (בן 90)
סקופיה
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.moni.yesh.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מוֹני אָמָרִיליוֹ (נולד ב-28 בינואר 1932 בסקופיה, ממלכת יוגוסלביה) הוא מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, שרבים משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. חתן פרס אקו"ם על מפעל חיים (2004) ופרס משרד החינוך והתרבות על מפעל חיים (2005)[1].

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם סולומון (שלמה, שהפך לסלמוניקו ול-מוני)[2] אמריליו בשנת 1932 בסקופיה שביוגוסלביה (כיום בירת מקדוניה הצפונית).[3] בגיל שש החל ללמוד נגינה בכינור. עם הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה באביב 1941, במלחמת העולם השנייה, נמלטו בני משפחתו לאלבניה, אז תחת כיבוש איטליה, ושם שרדו כשהם מסתתרים ברחבי הארץ. לאחר המלחמה שבה המשפחה ליוגוסלביה, משם עברה לאיטליה, ובינואר 1948 היגרה לצ'ילה והתיישבה בבירה סנטיאגו, שם הצטרף אמריליו לתנועת "השומר הצעיר". באותה תקופה כבר ידע לנגן באקורדיון, ויחד עם לימוד נגינה בכינור, החל ללמוד קומפוזיציה ולכתוב יצירות מוזיקה קלאסית. באותה תקופה הופיע עם ידידו לאון שידלובסקי (בעצמו מלחין ולימים פרופסור באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב) – הוא בכינור ושידלובסקי בפסנתר, ולעיתים בלוויית מקהלות וריקוד – כדי לגייס תרומות למפעלים ציוניים.

בשנת 1952 עלה לישראל עם גרעין "השומר הצעיר" מצ'ילה, לקיבוץ מרחביה. כעבור שמונה חודשים הצטרף הגרעין לקיבוץ דביר שבצפון הנגב, שהוקם ב-1951. אמריליו שירת בנח"ל, ושם הכיר את אשתו לעתיד (חברת מרחביה, מילדי טהראן), נישא לה ושב למרחביה. הוא נשלח מטעם הקיבוץ ללמוד קומפוזיציה ומוזיקה בסמינר אורנים אצל אבל ארליך, ואחר-כך למד מוזיקה אצל עדן פרטוש באקדמיה למוזיקה בתל אביב.

קריירה מוסיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורה למוסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה היה במשך למעלה משני עשורים מורה למוזיקה בקיבוץ עין כרמל. בנוסף הדריך להקות צבאיות ומקהלות ועבד כמעבד מוזיקלי[4]. לאחר מכן לימד במשך שנים רבות בסמינר לוינסקי למורות וגננות.

מלחין[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה שכתב לכבוד עשור למדינה הוקלטה ביוזמתו של שלום רונלי-ריקליס והושמעה ברדיו.

בשנותיו הראשונות בארץ כתב אמריליו יצירות קלאסיות – רפסודיות לכינור, מונולוגים לחליל ולצ'לו, קונצ'רטו וסוויטה לתזמורת. חלק מיצירותיו בוצעו והוקלטו ב"קול ישראל".

בשנת 1969 חיבר עבור אלבומה של חוה אלברשטיין משירי רחל את לחני השירים "שי", "יונתן" ו"בגני נטעתיך". מאז ועד היום הלחין ועיבד עשרות רבות של שירי משוררים מכל התקופות. כמו כן הלחין החל משנות השישים עשרות רבות של שירים לילדים.

בשנות השבעים היה לבולט שבמלחיני שירי פסטיבל הזמר והפזמון ולאחד החשובים במלחיני שירי הלהקות הצבאיות של אותו העשור.

בשנת 2004 הופיע אמריליו במופע משיריו בשם "מוני וחברים", עם הזמרת דגנית דדו בו סיפר על השירים שהלחין ושהפכו לקלאסיקות בזמר העברי.

שיר חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 הקליטה רוחמה רז לאחר תקופה ארוכה שיר חדש שהלחין אמריליו למילים של לאה נאור, "בשורה טובה" (אם רק עלה של זית)[5].

לחנים לשירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירים מפסטיבל הזמר והפזמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריליו הוא הבולט שבמלחיני שירי פסטיבל הזמר והפזמון, אחד המפעלים החשובים בתולדות הזמר העברי. במשך כמעט שני עשורים התחרו שיריו של המלחין בפסטיבלים.[6] הוא השתתף בעשרה פסטיבלים בין השנים 1961 ו-1977, יותר מכל מלחין אחר. עם אחד עשר שירים מתחרים אמריליו הוא המלחין היחיד לו מספר דו ספרתי של שירים. כמו כן הוא המלחין שזכה יותר מכל מלחין אחר באחד משלושת המקומות הראשונים (להבדיל מיעקב הולנדר שזכה שלוש פעמים במקום הראשון). בסך הכל זכו חמישה משיריו באחד משלושת המקומות הראשונים: אחד במקום השלישי ("רכבת העמק" למילים של יורם טהרלב ובביצוע דורית ראובני), שלושה בשלוש שנים עוקבות במקום השני ("עץ האלון" למילים של יורם טהרלב ובביצוע של יהורם גאון, "רבי עקיבא" למילים של דליה רביקוביץ ובביצוע של רבקה זוהר, "ומתוק האור בעיניים" למילים של רחל שפירא ובביצוע של ששי קשת) ופעם אחת עם שירו האחד עשר שהתחרה בפסטיבלים והאחרון שבהם זכה במקום הראשון ("רקפת" למילים של תלמה אליגון ובביצוע של רוחמה רז)[7]. כמה מהשירים שהלחין ושלא זכו באחד המקומות הראשונים הפכו גם הם לקלאסיקות בזמר העברי, ביניהם "נגן לי ירדן" למילים של יעקב שרת בביצוע רבקה זוהר, "ליבבתיני" למילים משיר השירים בביצוע שושנה דמארי ו"השיר על ארץ סיני" למילים של רחל שפירא בביצוע של שלמה ארצי.

הלהקות הצבאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריליו נחשב לאחד מחשובי מלחיני שירי הלהקות הצבאיות בכלל ושירי הלהקות הצבאיות של שנות השבעים של המאה העשרים בפרט. בשנת 1970 החל את עבודתו עם הלהקות הצבאיות. צוות הווי נח"ל היו הראשונים להקליט את "יש פרחים".לאחר מכן עבד עם שלישיית פיקוד המרכז ועם להקת פיקוד המרכז, בשני המקרים הסולנית אותה הוא גילה וטיפח הייתה דורית ראובני. בין הקלאסיקות הבולטות של אותן הלהקות שהלחין ועיבד היו "היום היום" שהפך לשיר השנה בשנת 1972 ו"האיש מן הבקעה".

באמצע שנות השבעים עבר לצוות הווי חטיבת הצנחנים עם הסולנית שגם אותה הוא גילה וטיפח, רוחמה רז. בין הקלאסיקות שהלחין עם רוחמה כסולנית היו שיר הנושא של התכנית, "בארץ אהבתי השקד פורח" של לאה גולדברג, "אגדת שלושה וארבעה", "ההר הירוק תמיד" ו"לכל אחד ירושלים". אמריליו תרם רבות כמלחין ומעבד להבאת הלהקות הצבאיות של שנות השבעים לשיאים אמנותיים חדשים.

שירי משוררים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריליו מרבה מאד במהלך עשרות שנות פעילותו לנסות ולהביא את שירי המשוררים הכתובים בספרים לתודעת הקהל הרחב. בין המשוררים הרבים שהלחין משיריהם נמנים לאה גולדברג, דליה רביקוביץ, נורית זרחי, יעקב אורלנד, חיים גורי, יהודה עמיחי, נתן זך, רחל, זלדה, רבי יהודה הלוי, משה אבן עזרא, חיים נחמן ביאליק, נתן יונתן ועוד רבים וטובים. באולפן הפרטי הקטן שבנה הקליט אלבום שלם משירי המשורר טוביה ריבנר, "שוב שמש ירוקה"[8]. כמו גם מחזורי שירים שלמים של גולדברג, רביקוביץ, זך ועמיחי. לדעת אמריליו, הטקסט חשוב יותר מהלחן והבחירה בו היא שתקבע את מידת שרידותו של השיר המולחן ולכן הוא מקפיד לאורך עשרות בשנים על בחירת טקסטים שרמתם הספרותית גבוהה במיוחד.

שירי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריליו כתב גם לחנים לשירי ילדים, בהם "מעבר לים", "פרח עציץ" (שניהם למילותיו של חיים נחמן ביאליק), "איתך" (מילים: דליה רביקוביץ), "נוצת פלאים", רוב השירים מהאלבום "הענק מארץ קנק" מ-1976, כמה משירי אלבומה של חוה אלברשטיין "טיקיליטון" מ-1977 וכל שירי האלבום "שירי ערש", מ-1981 של יהורם גאון. אמריליו הלחין גם שירים לפסטיבל המשוררים לילדים ב-1972. בשנים 19751978 עבד כמנהל המוזיקלי של סדרת הטלוויזיה לילדים "טלפלא", ובשנת 2001 הלחין ועיבד מוזיקלית את הסדרה "נימי נים" בערוץ הילדים "ערוץ הופ!".החל משנות התשעים משתף מוני אמריליו פעולה רבות עם סופרת הילדים מיריק שניר. משיתוף פעולה זה נוצרו עשרות רבות של שירים לפעוטות שחלקם יצאו בקלטת השירים לפעוטות "גם אני רוצה חיבוק" בביצוע יהודית רביץ.

שיתוף פעולה עם כותבים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים החל שיתוף פעולה פורה בין אמריליו לבין המשוררת רחל שפירא. השניים כתבו ביחד שירים רבים, בין השאר לחוה אלברשטיין, ללהקות הצבאיות, לפסטיבל הזמר והפזמון ועוד. בין שיריהם המשותפים הידועים: "אגדת שלושה וארבעה", "בוקר טוב (עולם שלי)", "בעיניים עצומות", "הארץ שלי", "השיר על ארץ סיני", "ומתוק האור בעיניים", "כשאומרים לי שמש", "פרח משוגע", "ציפור בגשם", "שיר השקיעה" ועוד.

בין הכותבים הנוספים עימם שיתף אמריליו פעולה רבות לאורך השנים: תלמה אליגון ("רקפת", "שלוש אהבותי"), דודו ברק ("בצל כפות תמר", "היום היום", "ישראל שלי חוגגת", "סבתי מן היישוב"), לאה גולדברג ("בארץ אהבתי השקד פורח", "ביום זה", "קשת בענן"), יורם טהרלב ("ההר הירוק תמיד", "עץ האלון", "רכבת העמק"), נתן יונתן ("יש פרחים", "לכל אחד ירושלים"), לאה נאור ("אל תשתול שושנים", "למה לא", "עוד מעט") ודליה רביקוביץ ("איתן", "חמדה", "רבי עקיבא" ועוד).

שיתוף פעולה עם מבצעים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את רוב שיריו המוכרים הלחין אמריליו לזמרות, ומקצתם לזמרים והרכבים. שלוש הזמרות שאמריליו הרבה לשתף איתן פעולה ביותר הן דורית ראובני ("היום היום", "האיש מן הבקעה", "יש פרחים", "רכבת העמק", "ציפור בגשם", "הארץ שלי", "שיר מתוק"), רוחמה רז ("אגדת שלושה וארבעה", "ערב קיץ ויונים", "בארץ אהבתי השקד פורח", "רקפת", "ההר הירוק תמיד", "לכל אחד ירושלים", "למה לא") וחוה אלברשטיין ("איתן", "בעיניים עצומות", "פרח משוגע", "שלוש אהבותי", "שי", "יונתן", "שיר השקיעה").

זמרות רבות נוספות ביצעו את שירי אמריליו, בראשן שתי כלות פרס ישראל שושנה דמארי ("ליבבתיני") ויפה ירקוני ("אני אוהב לשרוק") וכמו כן, רבקה זוהר ("נגן לי ירדן", "רבי עקיבא"), מירי אלוני ("אל תשתול שושנים"), צילה דגן ("חמדה"), אילנה רובינא ("נערי"), גלי עטרי ("סבתי מן היישוב") ועוד.

בין המבצעים של שיריו של אמריליו ניתן למנות בין היתר את יהורם גאון ("עץ האלון"), שלמה ארצי ("השיר על ארץ סיני"), ששי קשת ("ומתוק האור בעיניים"), עוזי מאירי ("בצל כפות תמר"), עוזי פוקס ("קשת בענן"), יזהר כהן ("בוקר טוב") ועוד.

בין ההרכבים שביצעו את שירי אמריליו ניתן למנות בין היתר את "אילן ואילנית" ("ישראל שלי חוגגת"), "הדודאים" ("הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר"), "הפרברים" ("ליבבתיני"), "העמרנים" ("כתנות פסים"), "שלישיית המעפיל" ("כשאומרים לי שמש") ועוד.

ספרי לחניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נגן לי ירדן: מנגינות למילים, עיצוב, מיכל אפרת; ציור התווים: מוני אמריליו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1976.
  • יש פרחים, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – מפעלי תרבות וחינוך ('הספרייה למוסיקה ע"ש נסימוב'), 1985.
  • בארץ אהבתי, תל אביב: הוצאת אבן חושן, 2009.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעשור הראשון של המאה העשרים ואחת זכה בפרס אקו"ם למפעל חיים על פעילותו רבת השנים בזמר העברי
  • שנה מאוחר יותר זכה בפרס משרד התרבות למפעל חיים.
  • בשנת 2009 יצא ספר שיריו, "בארץ אהבתי" בהוצאת "אבן חושן". לכבוד הוצאתו נערך מופע רב משתתפים בתיאטרון "צוותא, בתל אביב[9].
  • בעשור השני של המאה נערכו שלושה מופעי מחווה גדולים במלאת לו שמונים וחמש שנה, אחד בתיאטרון "הקאמרי" ושניים בתיאטרון "צוותא" בתל אביב.[10]
  • ואזרח כבוד של העיר גבעתיים[11].
  • 2022 ערב מחווה בפסטיבל "ימי זמר בתיאטרון חולון"[2]

ארכיון יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארכיונו שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1960, נשוי ואב לשניים, עזב עם משפחתו את הקיבוץ[4]. אמריליו היה נשוי לחנה ולהם ארבעה ילדים. כיום הוא נשוי לפזמונאית עדנה פלג.

התגורר שנים רבות ברמת השרון. וכיום הוא תושב גבעתיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גואל פינטו, פרסי שרת החינוך והתרבות לאהוד בנאי ומוני אמריליו, באתר הארץ, 30 במאי 2005
  2. ^ 1 2 בירנברג, יואב (2022-04-17). "מוני אמריליו: "כשאני כותב אני לא חושב על שום דבר, בטח לא על פרסים"". Ynet. נבדק ב-2022-04-17.
  3. ^ יעקב בר-און, ‏"הלחנת פזמונים בכלל לא הייתה בתוכניות שלי. חלמתי ליצור סימפוניות", באתר מעריב אונליין, 26 בינואר 2022
  4. ^ 1 2 בן שלו, מוני אמריליו: השקד עדיין פורח, באתר הארץ, 27 במאי 2009
  5. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg "בשורה טובה", סרטון באתר יוטיוב
  6. ^ "פסטיבלי הזמר והפזמון" Moni Amarilio - מוני אמריליו - הפסטיבלים, moni.yesh.net
  7. ^ הפרס הראשון לשיר "רקפת" בפסטיבל הזמר, דבר, 6 במרץ 1977
  8. ^ "שוב שמש ירוקה" Moni Amarilio - שוב שמש ירוקה - מוני אמריליו - טוביה ריבנר, moni.yesh.net
  9. ^ ספר שיריו של המלחין, "בארץ אהבתי" באתר הוצאת "אבן חושן בארץ אהבתי / מוני אמריליו, www.evenhoshen.co.il
  10. ^ "שלושה מופעי מחווה" Moni Amarilio - מוני אמריליו - שלושה מופעי מחווה, moni.yesh.net
  11. ^ גבעתיים מוקירה!, מקומונט גבעתיים, ‏30 במאי 2017