מוני אמריליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מוֹני אָמָרִיליוֹ (נולד ב-‏28 בינואר 1932 בסקופיה, ממלכת יוגוסלביה) הוא מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, שרבים משיריו הפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי. חתן פרס אקו"ם על מפעל חיים (2004) ופרס משרד החינוך והתרבות על מפעל חיים (2005).

משיריו הנודעים: "בארץ אהבתי", "ביום זה", "ההר הירוק תמיד", "יש פרחים", "היום היום", "האיש מן הבקעה", "הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר", "ערב קיץ ויונים", "עץ האלון", "פרח משוגע", "בצל כפות תמר", "ומתוק האור בעיניים", "רקפת", "השיר על ארץ סיני", "ישראל שלי חוגגת", "רכבת העמק", "נגן לי ירדן", "חמדה", "לכל אחד ירושלים", "קשת בענן", "מתי מתי", "הלכו לאיבוד" ועוד.

את רוב שיריו המוכרים הלחין אמריליו לזמרות, ומקצתם לזמרים והרכבים. שלוש הזמרות שאמריליו הרבה לשתף איתן פעולה הן דורית ראובני ("היום היום", "האיש מן הבקעה", "רכבת העמק", "ציפור בגשם"), רוחמה רז ("ערב קיץ ויונים", "בארץ אהבתי", "רקפת", "ההר הירוק תמיד", "לכל אחד ירושלים") וחוה אלברשטיין ("פרח משוגע", "שלוש אהבותי", "שי", "יונתן", "בגני נטעתיך").

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוני אמריליו נולד בשנת 1932 בסקופיה שביוגוסלביה (כיום בירת מקדוניה). בגיל שש החל ללמוד נגינה בכינור. עם הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה באביב 1941, במלחמת העולם השנייה, נמלטו בני משפחתו לאלבניה שתחת כיבוש איטליה, ושם שרדו כשהם מסתתרים ברחבי הארץ. לאחר המלחמה שבה המשפחה ליוגוסלביה, משם עברה לאיטליה, ובינואר 1948 היגרה לצ'ילה והתיישבה בבירה סנטיאגו, שם הצטרף אמריליו לתנועת "השומר הצעיר". באותה תקופה כבר ידע לנגן באקורדיון, ויחד עם לימוד נגינה בכינור, החל ללמוד קומפוזיציה ולכתוב יצירות מוזיקה קלאסית. באותה תקופה הופיע עם ידידו לאון שידלובסקי (בעצמו מלחין ולימים פרופסור באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב) – הוא בכינור ושידלובסקי בפסנתר, ולעתים בלוויית מקהלות וריקוד – כדי לגייס תרומות למפעלים ציוניים. במאי 1952 עלה לישראל עם גרעין "השומר הצעיר" מצ'ילה, לקיבוץ מרחביה. כעבור שמונה חודשים הצטרף הגרעין לקיבוץ דביר שבצפון הנגב, שהוקם ב-1951. אמריליו שירת בנח"ל, ושם הכיר את אשתו לעתיד (חברת מרחביה, מילדי טהראן), נישא לה ושב למרחביה. הוא נשלח מטעם הקיבוץ ללמוד קומפוזיציה ומוזיקה בסמינר אורנים אצל אבל ארליך, ואחר-כך למד מוזיקה אצל עדן פרטוש באקדמיה למוזיקה בתל אביב. ב-1960, נשוי ואב לשניים, עזב עם משפחתו את הקיבוץ.

לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה היה במשך 21 שנה מורה למוזיקה בקיבוץ עין כרמל. בנוסף הדריך להקות צבאיות ומקהלות ועבד כמעבד מוזיקלי.

בשנותיו הראשונות בארץ כתב אמריליו יצירות קלאסיות – רפסודיות לכינור, מונולוגים לחליל ולצ'לו, קונצ'רטו וסוויטה לתזמורת. חלק מיצירותיו בוצעו והוקלטו ב"קול ישראל". ב-1961 החל להלחין שירים לזמר העברי. הראשון מביניהם היה "עלי גנים" ליהודה הלוי, שביצעו שמעון בר ונחמה הנדל בפסטיבל הזמר והפזמון השני. שירים אחרים שלו בוצעו בפסטיבלים על ידי גדולי המבצעים, בהם יהורם גאון, שושנה דמארי, רבקה זוהר, ששי קשת, דורית ראובני, שלמה ארצי ועוד. השיר "רקפת", שהלחין למילותיה של תלמה אליגון רוז, זכה במקום הראשון בפסטיבל 1977, בביצועה של רוחמה רז.[1]

בשנת 1969 חיבר עבור אלבומה של חוה אלברשטיין משירי רחל את לחני השירים "שי", "יונתן" ו"בגני נטעתיך". בשנות השבעים עבד רבות עם הלהקות הצבאיות ויצר כמה מלהיטיהן הגדולים.

אמריליו כתב גם לחנים לשירי ילדים, בהם "מעבר לים", "פרח עציץ" (שניהם למילותיו של חיים נחמן ביאליק), "איתך" (מילים: דליה רביקוביץ), "נוצת פלאים", רוב השירים מהאלבום "הענק מארץ קנק" מ-1976, כמה משירי אלבומה של חוה אלברשטיין "טיקיליטון" מ-1977 וכל שירי האלבום "שירי ערש", מ-1981 של יהורם גאון. אמריליו הלחין גם שירים לפסטיבל המשוררים לילדים ב-1972. בשנים 19751978 עבד כמנהל המוזיקלי של סדרת הטלוויזיה לילדים "טלפלא", ובשנת 2001 הלחין ועיבד מוזיקלית את הסדרה "נימי נים" בערוץ הילדים "ערוץ הופ!".

בשנת 1996 התרכז בפרויקט הלחנה של שירי המשוררים נתן זך, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ ולאה גולדברג שמשיריה כבר הלחין בעבר והמפורסם מביניהם הוא "בארץ אהבתי". מאז שנות ה-90 משתף מוני אמריליו פעמים רבות פעולה עם סופרת הילדים מיריק שניר. משיתוף פעולה זה יצאה בין השאר קלטת השירים לפעוטות "גם אני רוצה חיבוק" בביצועה של יהודית רביץ.

בשנת 2004 הופיע אמריליו במופע חדש משיריו בשם "מוני וחברים", בביצועיה של דגנית דדו.

אמריליו היה נשוי לחנה ולהם ארבעה ילדים. כיום הוא נשוי לפזמונאית עדנה פלג.

ארכיונו שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית.

ספרי לחניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נגן לי ירדן: מנגינות למילים, עיצוב, מיכל אפרת; ציור התווים: מוני אמריליו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ו 1976.
  • יש פרחים, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל – מפעלי תרבות וחינוך ('הספרייה למוסיקה ע"ש נסימוב'), 1985.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]