כהני פינחס
| מדינה |
ארצות הברית  |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1990–הווה (כ־33 שנים) |
  | |
כהני פינחס (מאנגלית, Phineas Priesthood), הוא שמה של מחתרת שנאה נוצרית הדוגלת בגזענות, אנטישמיות, והומופוביה קיצונית הפועלת בארצות הברית. הארגון נוסד בסביבות 1990 ונוקט בפעולות אלימות, כולל רצח, [דרוש מקור] נגד "ערבוב גזעים" (כלומר, נישואין בין גזעיים והעמדת צאצאים שאינם לבנים משני הצדדים) וכן נגד הומוסקסואלים. בנוסף, הארגון מארגן פעולות אלימות כפי מרכזים להרג תינוקות. הארגון מממן את פעילותו באמצעות שוד בנקים. [דרוש מקור]
שם הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארגון נקרא על שם הדמות המקראית פינחס בן אלעזר, אותו חברי הארגון רואים כדוגמה וכמופת. על פי המתואר בספר במדבר כ"ה, כאשר בני ישראל הנודדים במדבר זנו אחרי בנות המואבים והמדיינים ואחרי בעל פעור אלוהיהן, אלוהים רגז עליהם, ושילח בהם מגפה בה נספו 24,000 איש. פינחס, נכדו של אהרן הכהן, הרג את זמרי, מראשי שבט שמעון, ואת האשה המדיינית, כֹזבי, שעמה שכב. פעולה זו מוצגת כמוצדקת ומבורכת, ובזכותה נפסקה המגפה ופינחס זכה לחסדי האל.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]
"כוהני פינחס" אינם הראשונים שהסיקו מסקנות גזעניות מרחיקות-לכת מסיפורי התנ"ך. למעשה, התופעה נעוצה עוד בימיה הראשונים של ההתיישבות האירופית בצפון אמריקה. המתיישבים, שהשתייכו לקבוצות דתיות פרוטסטנטיות, שאבו מן התנ"ך השראה למעשיהם, כאשר עצם מעשה ההתיישבות ונישול האינדיאנים הוצדק בכך שראו את עצמם כבני ישראל בתקופת יהושע, את צפון אמריקה כ"ארץ המובטחת" ואת האינדיאנים – כ"כנענים".
גם העבדים השחורים מצידם, אשר קיבלו את הנצרות מאדוניהם הלבנים, זיהו את עצמם כבני ישראל במצרים וציפו למשה משלהם שיגאל אותם מן העבדות.
במסגרת פרשנות תנ"כית מסוג זה, נעשה שימוש חוזר בדמותו של פנחס כהצדקה להטלת איסור על יחסי מין או נישואי תערובת בין לבנים ושחורים, כאשר המעשה וברכת אלוהים לפינחס בעקבותיו מובאים כהוכחה כי האל מתנגד ליחסים מעין אלה וכי מי שמונע אותם ומטיל עליהם עונשים עושה כמצוותו.
כמעט כל המדינות בארצות הברית (פרט לורמונט) חוקקו חוקים מעין אלה, חלקן עוד בהיותן מושבות בריטיות, כאשר הראשונה הייתה מרילנד בשנת 1664. במשך 300 שנה נחשב איסור זה כלגיטימי ואף מובן מאליו לרוב האמריקנים עד שבשנת 1967 קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי איסור כזה מנוגד לחוקת ארצות הברית. למרות פסיקה מפורשת זו, החוק האחרון מסוג זה - במדינת אלבמה, בוטל רשמית רק במשאל עם בשנת 2000, אם כי מעשית הוא לא נאכף כבר עשרות שנים.
במהלך מאות השנים הללו, השתמשו לעיתים קרובות המחוקקים עצמם והגורמים שתמכו בחוקים אלה והתנגדו לביטולם, בדמותו של פינחס כאישור והצדקה למעשיהם[1]. בנוסף ליחסים עם שחורים הוטלו בנימוקים דומים גם איסורים על נישואין ויחסי מין עם אינדיאנים, סינים, יפנים, פיליפינים, פולינזים ועוד.
בסיס אידאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר ניצחון התנועה לזכויות האזרח בראשות מרטין לותר קינג, עמדות גזעניות גלויות ובוטות נעלמו מן השיח הפוליטי הממוסד בארצות הברית, ועמן גם ההצדקות שנשאבו מסיפור פינחס. אולם בחוגי הימין הקיצוני ממשיך סיפור פנחס להופיע בתדירות גבוהה, כהצדקה לגזענות בכלל ולאלימות גזענית בפרט. כך למשל הכומר קית (Pastor Keith) כתב באתר של Imperial Kludd (אחת מהסתעפויות הקו-קלוקס-קלן):
האל ברא כל מין למינהו. כשם שגורילה אינו מזדווג עם שימפנזה, כך אין סיבה שאדם לבן יזדווג עם גזעים אחרים...קיראו את ספר במדבר כ"ה וראו מה קרה לעמו של אלוהים כאשר הפרו את חוקי הטבע שהוא קבע להם ונאפו עם נשים מדייניות. האל הביא עליהם מגפה ו-24,000 מהם מתו. המגפה נעצרה רק כאשר כהן בשם פנחס הרג איש ישראלי ואשה מדינית שהוא נאף איתה. פנחס עשה זאת מאהבת האל וחוקי האל, האל ראה זאת והפסיק את המגפה.
באתר של הארגון הגזעני "צלב הכוכב" (Crosstar) מופיע שיר בשבחו של "הגיבור" כריס קיים שנלחם בשחורים, כאשר בשיר יש קטע המדבר בשבחו של "פינחס הידוע לתהילה מן התנ"ך ואשר אותו ברך האל בשל מלחמתו בערבוב הגזעים", ואילו באתר של ארגון המתקרא "השקט המבורך" נכתב כי "הנוצרים האמריקאים צריכים לבחור בין לעזוב את ארצות הברית לבין להילחם במוסלמים ברוחו של פינחס".
"הכהנים"[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי פרשנותם של "כוהני פינחס", פסוק י"ג בספר במדבר כ"ה ("והָיְתה לו [לפינחס] ולזרעו ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לאלֹהיו ויכפר על בני ישראל") אינה מתייחסת לצאצאיו הביולוגיים של פינחס כי אם ל"צאצאיו" הרוחניים, כלומר לכל אשר "רוח אלוהים נחה עליו" והוא יוצא לפגוע במקיימים יחסי מין בין גזעיים וכן בהומוסקסואלים ובמרפאות המבצעות הפלות מלאכותיות. סמלם של "כוהני פינחס" הוא צלב שבראשו מתעקל לצורת האות P, והוא נמצא בזירות של פשעים שונים משוד בנק ועד רצח.
וולטר תודי (Walter E. Thody), אחד ממייסדי הקבוצה הנ"ל ב-1990 המרַצה כיום מספר מאסרי עולם מצטברים, כתב ב-1997 מאמר בו טען כי "כהן פינחס הוא כל גבר המבצע ביוזמתו האישית פעולות המיועדות להוציא לפועל את משפט האל כנגד אלה המפרים את חוקיו" [1]. המילה "גבר" הודגשה על ידי הכותב; הארגון, כעמדה עקרונית ואידאולוגית, אינו מקבל נשים לשורותיו.
פעולות אלימות המיוחסות לכהנים ותומכיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדנוור שבקולורדו יצא שדרן רדיו אנטי נוצרי ממכוניתו ונתקל במטר כדורים. בצפון קרולינה נכנסו גברים לבר פורנו הומוסקסואלי, ירו בנוכחים בו ושרפו את הבר. במערב התיכון נורו זוגות בין-גזעיים בזה אחר זה בידי צלף. בסיאטל התפוצצה פצצה בקולנוע המציג סרטים פורנוגרפיים. במדינת וושינגטון נשדדה מכונית ברינקס והכסף הועבר למימון פעולות נוספות נגד הממסד. בלואיזיאנה הוצתו ספינות דיג של וייטנאמים. בוושינגטון נורו למוות פרוצה לבנה והסרסור השחור שלה.
פעילות אנטישמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בופורד אוניל פורו (Buford O'Neal Furrow) אשר ב-1999 תקף מרכז קהילתי יהודי, פצע חמישה מהנמצאים בו, ואחר כך הרג עובד דואר ממוצא פיליפיני, נחשב גם הוא כבעל קשרים ל"כוהני פנחס" [2]. הארגון נחשב לבעל השקפה אנטישמית. על פי השקפתם, בני "הגזע הארי הלבן" הם יורשיהם של בני ישראל המופיעים בתנ"ך, ואילו היהודים הם גזע ארור שנוצר בידי השטן, או צאצאי יחסים בין חווה לבין הנחש בגן עדן. על כן אין להם כל קושי לחבר בין אנטישמיות ושנאת יהודים לבין לקיחת פינחס ודמויות תנ"כיות אחרות כדוגמה ומופת. בגלל עמדות אלה נתונה הקבוצה ודומותיה למעקב של ארגון "הליגה נגד השמצה" ושל "בני ברית" [3].
התנגדות נוצרית ל"כהנים"[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכומר האוונגליסטי טד ויילנד (Ted R. Weiland) כתב ספר התוקף בחריפות את "כהני פינחס" וטוען כי מדובר ב"בריוני פינחס" ולא בכהנים (Phinehas Hoods, not Priesthood) כי "הכהונה" בה מדובר בספר במדבר מיועדת אך ורק לצאצאיו הביולוגיים של פינחס המקראי וכי פינחס ביצע את מעשהו על פי הנחייתו של משה, שהיה המנהיג הפוליטי והרוחני של בני ישראל, ועל כן המעשה אינו יכול לשמש הצדקה ולגיטימציה למי שעושה מעשים אלימים על דעת עצמו[4].