כושן ארסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןכושן ארסי
Poekilocerus bufonius.JPG
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרק
סדרה: חגבאים
תת־סדרה: Caelifera
משפחה: חגביים
תת־משפחה: חרוטניים
סוג: Poekilocerus
מין: כושן ארסי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Poekilocerus bufonius
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כושן ארסי (שם מדעי: Poekilocerus bufonius) הוא מין של חגב מתת-משפחת החרוטניים, הנכללת בממשפחת החגביים. על אף שמו, הוא אינו ארסי, אלא רעיל[1].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעו של הכושן הבוגר שחור (לעיתים נוטה לסגול כהה), ועליו פזורים כתמים בצבעי כתום-צהוב, צבעי אזהרה המעידים על רעילותו. לכושן הארסי בלוטות רעל הממוקמות בין שני פרקי הגוף הראשונים. בעת סכנה הוא נעמד על רגליו הקדמיות, מרים את פלג גופו העליון ומתיז את הריר הרעיל למרחק של כמה סנטימטרים. הרעל גורם לצריבה חיצונית ולפגיעה במערכת העצבים של הטורף.

אורך גופו נע בין חמישים למאה מילימטרים. מבנה גופו מוארך, ראשו מחודד ועליו זוג מחושים קצרים. הכושן הארסי הוא בעל שלושה זוגות גפיים המתאימים לקפיצה, ושני זוגות כנפיים בצבעי כתום-ורוד, כאשר הכנפיים האחוריות מקופלות תחת הכנפיים הקדמיות. עיקר תנועתו מתבצעת בעזרת קפיצה וניתור. לכושן זוג עיניים מורכבות וגפי פה נושכות לועסות. הוא ניזון מצמחים ממשפחת האסקלפיים, כמו פתילת המדבר הגדולה.

הפרטים הזכרים קטנים יותר מן הנקבות ונבדלים מהן בצורת הבטן. הרבייה מתרחשת בין החודשים אפריל ומאי. הנקבה מטילה ביצים בבור חפור באדמה שעומקו אינו עולה על 18 סנטימטרים. הביצים מוארכות ומאוגדות בפקעות המצופות בקצף המופרש על ידי הנקבה. בכל פקעת נמצאות 60 ביצים, ובסך הכול מטילה הנקבה כ-250 ביצים בכל תטולה. בקיעת הביצים מתרחשת לאחר הגשם הראשון.

הכושן הארסי נפוץ באזורי מדבריות. בישראל ניתן למוצאו באזור דרום ים המלח, בערבה ובנגב.

כושנים ארסיים מזדווגים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כושן ארסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James Wallace‏, Biochemical Interaction Between Plants and Insects 9 במרץ 2013, עמ' 115