פתילת המדבר הגדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןפתילת המדבר הגדולה
פרח פתילת המדבר הגדולה
פרח פתילת המדבר הגדולה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: גנציינאים
משפחה: הרדופיים
סוג: פתילת המדבר
מין: פתילת המדבר הגדולה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Calotropis procera
אייטון, 1811

פְּתִילַת הַמִּדְבָּר הַגְּדוֹלָה (שם מדעי: Calotropis procera, המכונה גם תַּפּוּחַ סְדוֹם) מין עץ ממשפחת ההרדופיים בגובה של 2-5 מטרים, שגדל בצפון אפריקה, באפריקה הטרופית, בדרום-מערב אסיה ובהודו-סין. העץ גדל גם בישראל, בעיקר באזור עין גדי.

בעבר פתילת המדבר שויכה למשפחת האסקלפיים. משפחה זו בוטלה וצורפה למשפחת ההרדופיים[1].

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליו של העץ רחבים ושעירים, וכאשר פוצעים אותם, נוטף מהם מיץ חלבי רעיל. הצמח מכיל גליקוזיד[2], אשר במינון נמוך יכול לשמש לטיפול בנגעים בעור. פרחי העץ לבנבנים-ורודים. פירותיו עגולים וגדולים, וצורתם כצורת התפוח, אך כאשר פותחים את הפרי מגלים כי הוא כמעט חלול לגמרי, ובתוכו רק ציציות שיער וזרעים.

שמו העממי של העץ קשור לאגדה: כשהפך אלוהים את סדום ועמורה, הפך גם את העצים לעצי סרק. כך הפך עץ התפוח הצומח בסדום לעץ פרי, שנראה יפה אך פריו רע.

יש המזהים את ה"בוץ" המוזכר במקרא ובחז"ל עם בד שהפיקו מאותן ציציות שיער המצויות בפירותיו של צמח פתילת המדבר.[3]

יוסף בן מתתיהו (המאה ה-1 לספירה) מתאר את הפרי, בתיאורו את ארץ סדום: "וגם האפר הולך ומתחדש בפרי המקום ההוא, אשר צבע קליפתו דומה לצבע פרי עץ-מאכל, אולם בהתלשו בכף הוא כלה כעשן וכאבק".[4]

יש המזהים את פתילת המדבר הגדולה עם פתילת המדבר המוזכרת במשנה ובתלמוד, בהקשר ל"שערות" הצמודות לזרע הפרי ששימשו להכנת פתילות. "אין מדליקין לא בלכש ולא בחסן... ולא בפתילת המדבר" (משנה, מסכת שבת, פרק ב', משנה א').

הפרחים מואבקים על ידי מינים שונים של דבורי עץ (Xylocopa spp.). בישראל המאביקים הם דבורת-העץ הצהובה (X. pubescens) ודבורת-העץ השחורה (X. sulcatipes).

תפוצה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפוצה בארץ ישראל: העץ מצוי בערבות הירדן, בערבה ובאדום; נדיר במדבר שומרון, בבקעת ים המלח ובדרום הנגב; נדיר מאוד בגולן, בגליל התחתון, בבקעת כנרות,  בחוף הגליל, בהר הנגב ובעמון. פתילת המדבר הגדולה הוא צמח מוגן בישראל.[5]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמרם אשל ודרור מלמד, מיון הצמחים בעידן הביולוגיה המולקולארי, צמח השדה
  2. ^ פתילת המדבר הגדולה, באתר "צמח השדה"
  3. ^ זהר עמר, לזהותו של ה"בוץ", סיני קיד, תשנ"ד, עמ' רנב-רס.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ד, פרק ח, פסקה ד (תרגום שמחוני).
  5. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח