פתילת המדבר הגדולה

פתילת המדבר הגדולה

מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	גנציינאים
משפחה:	אסקלפיים
תת־משפחה:	Asclepiadoideae
סוג:	פתילת המדבר
מין:	פתילת המדבר הגדולה
שם מדעי
Calotropis procera ‏בראון, 1811

פְּתִילַת הַמִּדְבָּר הַגְּדוֹלָה (שם מדעי: Calotropis procera, המכונה גם תַּפּוּחַ סְדוֹם) היא עץ בגובה של 2-5 מטרים, שגדל בצפון אפריקה, באפריקה הטרופית, בדרום-מערב אסיה ובאינדונזיה. העץ גדל גם בישראל, בעיקר באזור עין גדי.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליו של העץ רחבים ושעירים, וכאשר פוצעים אותם, נוטף מהם מיץ חלבי רעיל. הצמח מכיל גליקוזיד^[1], אשר במינון נמוך יכול לשמש לטיפול בנגעים בעור. פרחי העץ לבנבנים-ורודים. פירותיו עגולים וגדולים, וצורתם כצורת התפוח, אך כאשר פותחים את הפרי מגלים כי הוא כמעט חלול לגמרי, ובתוכו רק ציציות שיער וזרעים.

שמו העממי של העץ קשור לאגדה: כשהפך אלוהים את סדום ועמורה, הפך גם את העצים לעצי סרק. כך הפך עץ התפוח הצומח בסדום לעץ פרי, שנראה יפה אך פריו רע.

יוסף בן מתתיהו (המאה ה-1 לספירה) מתאר את הפרי, בתיאורו את ארץ סדום: "וגם האפר הולך ומתחדש בפרי המקום ההוא, אשר צבע קליפתו דומה לצבע פרי עץ-מאכל, אולם בהתלשו בכף הוא כלה כעשן וכאבק".^[2]

יש המזהים את פתילת המדבר הגדולה עם פתילת המדבר המוזכרת במשנה ובתלמוד, בהקשר ל"שערות" הצמודות לזרע הפרי ששימשו להכנת פתילות. "אין מדליקין לא בלכש ולא בחסן... ולא בפתילת המדבר" (מסכת שבת, פרק ב' משנה א').

הפרחים מואבקים על ידי מינים שונים של דבורי עץ (Xylocopa spp.). בישראל המאביקים הם דבורת-העץ הצהובה (X. pubescens) ודבורת-העץ השחורה (X. sulcatipes).

פתילת המדבר הגדולה הוא צמח מוגן בישראל.^[3]