כיזוואתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הממלכה החתית המתרחבת באדום, כולל שטחה של ארזווה וכיזוואתנה ב-1290 לפנה"ס, גובלת בממלכה המצרית בירוק.
כתב ההסכם בין פיליאה מלך כיזוואתנה, ואידרימי מלך אללח'. אוסף המוזיאון הבריטי
הממלכות הניאו חיתיות שנולדו לאחר נפילת האימפריה החתית באזור של ממלכת כיזוואתנה

כִּיזוּוַאתנַה הייתה ממלכה עתיקה שהתקיימה באנטוליה באלף השני לפנה"ס. הממלכה שכנה באזור הררי בדרום-מזרח אנטוליה, ליד מפרץ איסכנדרון בטורקיה של היום. שטח הממלכה הקיף את הרי הטאורוס ואת נהר ג'ייהאן. מרכז הממלכה היה בעיר הקדושה כּוּמַני (Kummanni), ששכנה באזור ההררי. בתקופה מאוחרת יותר אזור זה היה ידוע בשם קיליקיה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטחה של כיזוואתנה נמצאו משאבי טבע יקרי ערך, כמו מכרות כסף בהרי הטאורוס. מורדות ההרים היו מכוסים ביערות. גשמי החורף השנתיים אפשרו חקלאות בתקופה מוקדמת יותר מאשר אזורים אחרים באזור. מישור צ'וקורובה באזור התחתון של נהר ג'ייהאן סיפק אדמה פורייה שאפשרה חקלאות אינטנסיבית.

האוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח הממלכה שכנו מספר קבוצות אתניות. החורים חיו באזור לפחות מתחילת האלף השני לפנה"ס. התרחבות החתים בתקופת הממלכה החתית הקדומה במאה ה-17 לפנה"ס, בימיהם של המלכים חתושיליש הראשון ומורשיליש הראשון, הביאה כנראה לאזור אוכלוסייה חתית ולווית. האוכלוסיות ממוצא חתי ולווי תרמו כנראה להקמתה של הממלכה העצמאית לאחר היחלשות הממלכה החתית הקדומה. השם כיזוואתנה הוא כנראה התאמה בשפה הלווית של השם החתי כז-אודנה (kez-udne), שמשמעותו: הארץ בצד הזה (של ההרים).

לאחר כניסתה של הממלכה לתחום השפעתה של מיתני, הפכה התרבות החורית לבולטת יותר בממלכה. הכתב ההירוגליפי הלווי נולד כנראה בכיזוואתנה. בתחילה שימש רק בחותמות, ובהמשך שימש בעיקר לחקיקה של כתובות מונומנטליות על גבי אבנים.[1]

מקורה של המלכה פודוחפה, אשתו של המלך החתי חתושיליש השלישי שמלך במאה ה-13 לפנה"ס, היה מכיזוואתנה. היא שימשה שם בתפקיד כוהנת לאלה אשתר. במסגרת פעילותה, עסקה גם בארגון וייעול הדת החתית. פודוחפה פעלה נמרצות להפצת פולחן אשתר ופולחנים נוספים מדרום אנטוליה ברחבי הממלכה החתית.[2] בתקופתה התקיים תהליך של סינקרטיזם, כשהיא מזהה את האלים הראשיים של מולדתה שהיו אלים חוריים, עם ראשי האלים בפנתאון האלים החתי. האלה החורית חבת הפכה להיות אלה חשובה בדת החתית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך האכדי סרגון מאכד, שמלך במאה ה-23 לפנה"ס, טען שהוא הגיע עד להרי הטאורוס. הוא קרא להם הרי הכסף. הסחר הבינלאומי מאשור לעיר כנש באנטוליה, שהתקיים בתחילת האלף השני לפנה"ס, עבר דרך שטחה של כיזוואתנה, בתקופת הממלכה החתית הקדומה.

מלכי כיזוואתנה מהאלף השני לפנה"ס היו בקשר תדיר עם המלכים החתיים מצפונם. הטקסט החתי הקדום ביותר המתייחס לכיזוואתנה וארזווה במערב קורא להם ביחד לוויה.

האזור של כיזוואתנה היה חלק מהממלכה החתית והיה ידוע כמחוז של אדניה.[3] השטח של אדניה/כיזוואתנה, היה כנראה תחת שליטה חתית בעת שחתושיליש הראשון (1650–1620 לפנה"ס) יצא למסע כיבושיו לכיוון סוריה וכבש את אללח'. כיזוואתנה גבלה ממזרחה עם ממלכת ימחד.[4]

בתקופתו של המלך החתי אמונש (1550–1530 לפנה"ס), מרדה כנגדו אדניה, והתפתחה לממלכה העצמאית כיזוואתנה. מוביל המרד היה כנראה פארייואטרי (Pariyawatri), שהיה אביו של אישפותחשו (Isputahsu) שמלך במאה ה-14 לפנה"ס, והיה בן זמנו של המלך החתי תלפינוש. שמו של אישפותחשו מופיע על גבי חותם שנמצא בטרסוס, שבו הוא מכנה את עצמו "המלך הגדול".[5]

המאבק בין החתים והממלכה החורית מיתני, הפך את ממלכת כיזוואתנה לשותף אסטרטגי עבור שני הצדדים. מיקומה של הממלכה היה על הדרך בין שתי הממלכות. אישפותחשו, המלך של כיזוואתנה, כרת ברית עם המלך החתי תלפינוש.[6] חתימת הברית מהווה הכרה של החתים בעצמאותה של כיזוואתנה. לאחר מכן שינתה הממלכה את בעלי בריתה, אולי בעקבות עלייתה של שושלת חדשה לשלטון. לאחר עלייתו לשלטון בסוף המאה ה-16 לפנה"ס של המלך אידרימי (אנ') מאללח', שהיה מלך וסל של מיתני, הוא הרחיב את הממלכה. כתוצאה מכך נאלץ המלך פיליאה (Pilliya) מכיזוואתנה לכרות אתו ברית, וכיזוואתנה הפכה לבת ברית של מיתני. ברית זאת נמשכה עד עלייתו לשלטון של המלך החתי תודחליאש הראשון, שמלך בסוף המאה ה-15 לפנה"ס. אחד המהלכים הראשונים שיזם לאחר עלייתו לשלטון, היה לכרות ברית עם כיזוואתנה. הוא עשה זאת בדרך של מגעים דיפלומטיים על ידי כך שהתחתן עם הנסיכה נִיכַּלמַתִי מכיזוואתנה. ברית זאת שיפרה את יכולת התמרון של הממלכה החתית בחזית הדרומית-מזרחית. בהמשך התמנה כַּנתוּצִילִי, בנם של בני הזוג, למושל בעיר הקודש כומני. הוא חיבר יצירות רבות בחורית ולווית. הברית הזאת בין הממלכות הביאה להשפעה רבה של התרבות החורית על התרבות החתית, בעיקר בנושא פולחן ודת.[1]

כיזוואתנה מרדה בתקופת מלוכתו של שופילוליומש הראשון ( 1358-1323 לפנה"ס), אבל גם לאחר המרד, היא נשארה בתחום שליטתה של האימפריה החתית. שופילוליומש הראשון מינה את בנו השני תלפינוש לכהן של כיזוואתנה. בן זה גם הוביל את צבאה של כיזוואתנה במסגרת מסע המלחמה של שופילוליומש הראשון בסוריה. אין אזכור לשמו של אף מלך בטקסטים העוסקים בכך, והמדינה הייתה כנראה בתקופה זאת מדינה וסלית של האימפריה החתית ששולבה בה, כשתוארו של הבן "כהן של כיזוואתנה" היה כנראה תואר מקביל לתואר "מלך" במדינות הוסאליות האחרות. ייתכן והיא שולבה בתוך האימפריה החתית כבר בתקופתו של ארנוואנדש הראשון, שמלך בתחילת המאה ה-14[7]. בקרב קדש, שהתרחש בשנת 1274 לפנה"ס, השתתפו כוחות של כיזוואתנה במסגרת כוח הצבא החתי.

לאחר נפילת האימפריה החתית בתחילת המאה ה-12 לפנה"ס, התפתחו באזור מספר ממלכות נאו חיתיות קטנות, ביניהן תבל (אנ'), כומוח וקוה (אנ')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 החתים ותרבותם, בסדרה ספרית האנציקלופדיה המקראית (בעריכת שמואל אחיטוב), מוסד ביאליק, ירושלים, 2009, עמ' 41
  2. ^ איתמר זינגר, החתים ותרבותם, עמ' 83
  3. ^ The History of Kizzuwatna and the Date of the Šunaššura Treaty, עמ' 424
  4. ^ The History of Kizzuwatna and the Date of the Šunaššura Treaty עמ' 425
  5. ^ The History of Kizzuwatna and the Date of the Šunaššura Treaty עמ' 426–427
  6. ^ החתים ותרבותם, בסדרה ספרית האנציקלופדיה המקראית (בעריכת שמואל אחיטוב), מוסד ביאליק, ירושלים, 2009, עמ' 31
  7. ^ The History of Kizzuwatna and the Date of the Šunaššura Treaty עמ' 435–437