כתובת זכור

כתובת זַכּוּר (ידועה גם בשם מצבת זכור או אסטלת זכור; נכתב גם זַכֻּר), היא אסטלה מלכותית של המלך זכור, שהיה מלך חמת וחדרך (הידועה גם בשם לֻעַש) בשטח סוריה של היום. הוא מלך במחצית הראשונה של המאה ה-8 לפנה"ס. תארוכה של הכתובת נתון בוויכוח בין החוקרים והוא נע בין 775-805 לפנה"ס.^[1] מספרה של הכתובת הוא KAI 202.

היסטוריה ותוכנה של המצבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצבה התגלתה בשנת 1903 על-ידי הארכאולוג הצרפתי אנרי פוניון (Henri Pognon) (צר') בחפירות ארכאולוגיות בתל אפיס - האתר הארכאולוגי המזוהה עם העיר חדרך, המוזכרת בכתובת. התל שוכן 45 ק"מ דרומית-מערבית לחלב, בשטח שבה שכנה בעת העתיקה ממלכת חמת. הכתובת פורסמה בשנת 1907. המצבה כללה במקורה גם דמות שעמדה מעל כתובת, אבל רק חלקה התחתון של הדמות שרד. בסיס המצבה כולל כתובת בשפה הארמית שרובה שרד. גובה חלק המצבה ששרד הוא 65 ס"מ, והרוחב הוא 13 ס"מ. על פי הכתובת אפשר להבין שפחות ממאה שנה לאחר קרב קרקר (853 לפנה"ס), שבזמנו מלך חמת היה המלך אירחולינה, שהיה ממוצא חתי, הגיעה לחמת התרבות הארמית, שהחליפה את זו החתית.

הכתובת מספרת על ברית של מלכים מסוריה בראשותו של בן-הדד בן חזאל, שצרה על העיר חזרך (היא חדרך המקראית), שהייתה עיר בירתו של זכור. הברית כללה 17 מלכים שצרו על העיר, בנו חומה וחפרו חפיר סביב חומותיה.^[2] זכור שמר אמונים למלך האשורי אדד-ניררי השלישי, שצר על ארם-דמשק וכבש אותה. לאחר מותו נחלשה ממלכת אשור, והארמים עלו על ממלכת חמת כדי לנקום בה. זכור התפלל וקיבל עזרה מהאלים אִלֻוֶר ובעל-שמים. בכתובת, בעל-שמים אומר לזכור שלא יפחד כי הוא יציל אותו. הרקע למאבק בין זכור ל-17 המלכים, שהביא למצור, לא מופיע בכתובת. הכתובת מתייחסת ומציגה את זכור כמלך שניצל על ידי האלים שלו.^[1]

בכתובת מוזכרים מספר אלים. האל בעל-שמים (בעלשמין), שהיה אל השמים והאל של המלוכה והממלכה, והאל אִלֻוֶר שהיה אלו הפרטי של המלך זכור. מוזכרים גם שמש ושחר, "אלוהי שמיים ואלוהי ארץ", ואולי גם אשרה, אך אזכורם מקוטע והקשרו לא ברור. הכתובת משמשת גם כהוכחה לאזכור מוקדם של עבודת הארמים את האל בעל-שמים.^[3]

לא כל שמות המלכים והממלכות שרדו בכתובת. השמות שמופיעים כוללים את מלך ארפד, מלך קְוֵה (אנ'), מלך עמק, מלך גורגום (אנ'), מלך ממלכת שמאל ומלך מלז.

הטקסט ותעתיקו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט המקורי נכתב בשפה הארמית, והוא מחולק לטקסט הכתוב בקדמת הכתובת, טקסט הכתוב בפאה השמאלית וטקסט קצר מאוד בפאה הימנית. הקריאה צריכה להיעשות בסדר זה, ככל הנראה. הכתובת ידועה בסימון KAI 202.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצד הקדמי:

[נ]צבא זי שם זכר מלכ[ ח]מת ולעש לאלור[ מראה]
[א]נה זכר מלכ חמת ולעש אש ענה אנה ו[חצל]
[נ]י בעלשמינ וקם עמי והמלכני בעלשמ[ינ על]
[ח]זרכ והוחד עלי ברהדד בר חזאל מלכ ארמ ש[ב-
-עת] עשר מלכנ ברהדד ומחנתה וברגש ומחנתה ו[מ-
-לכ] קוה ומחנתה ומלכ עמק ומחנתה ומלכ גרג[מ]
[ומח]נתה ומלכ שמאל ומ[חנת]ה ומלכ מלז [ומ]ח[נתה...]
[...] שבע[ת עשר מלכנ]
[ה]מו ומחנות המ ושמו כל< >מלכיא< >אל מצר על חזר[כ]
והרמו שר מנ שר< >חזרכ והעמקו חרצ< >מנ חר[צה]
ואשא ידי אל בעלש[מי]נ ויענני< >בעלשמי[נ ויד-
-בר] בעלשמינ אלי [ב]יד חזינ וביד עדדנ[ ויאמר ]
[לי ]בעלשמינ אל תזחל כי אנה המל[כתכ ואנה]
[אק]מ עמכ ואנה אחצלכ מנ כל [מלכיא אל זי]
מחאו עליכ מצר ויאמר ל[י בעלשמינ...]
כל מלכיא אל זי מחאו[...]
[...] ושורא זנה ז[...]

הצד השמאלי:

[...] חזרכ[ ]ק[...]
[...]לרכב [ו]לפרש
[...]מלכה בגוה אנ-
[-ה בני]ת חזרכ והוספ-
[-ת לה] אית כל מחנת
[...]א ושמתה מל[...]
[...]תה א[...]
[...]חסניא אל[ ]בכל גב[לי]
[ב]נית< >בתי אלהנ בכ[ל א-
-רק]י ובנית אית [...]
[...] אית אפש ו[...]
[...]יא בית [...]
[... ו]שמת קדמ [אל-
-ור ] נצבא זנה וכ[תב-
-ת ב]ה אית[ ]אשר ידי
[... מ]נ יהגע אית אש[ר]
[ידי] זכר מלכ חמ[ת ול-]
-עש מנ נצבא זנה[ ]ומ[נ]
[י]הגע נצבא זנה מנ [ק-
-ד]מ אלור ויהנסנה מ[נ]
[אש]רה או מנ ישלח ב-
[...]תה[...]
[... בע]לשמינ ואל-
[-ור ו...] ושמש ושחר
[...] ואלהי שמי[נ]
[ואלה]י ארק ובעל< >ע-
[...]אשא ואית
[...]ש[ ]שה

הצד הימני:

[...]
שמ[ ]זכר ושמ[...]

תעתיק לעברית מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצד הקדמי:

מצבה זו שׂם זכור מלך חמת ולעש לאלור [...]. אני זכור מלך חמת ולעש. איש עני אני (הייתי) ואספני בעל-שמיים וקם עמי, והמליכני בעל-שמיים על חדרך. ואסף עלי בר-הדד בן חזאל מלך ארם שבעה עשר מלכים: בר-הדד ומחנהו, וברגש ומחנהו, ומלך קוה ומחנהו, ומלך עמק ומחנהו, ומלך ומלך גרגם ומחנהו, ומלך שמאל ומחנהו, ומלך מלז ומחנהו [...] שבעה עשר מלכים, הם ומחנותיהם. ושמו כל המלכים האלה מצור על חדרך, והרימו חומה (גבוהה) מחומת חדרך, והעמיקו חריץ מחריצה (חפרו חפיר עמוק יותר מחפיר חדרך). ואשא ידי אל בעל-שמיים ויענני בעל-שמיים, וידבר בעל-שמיים אלי ביד חוזים וביד עדדים (נביאים?), ויאמר לי בעל-שמיים: "אל תירא כי אני המלכתיך, ואני אקום עמך ואני אחלצך מן כל המלכים האלה ששמו עליך מצור". ויאמר לי [בעל-שמיים: "...] כל המלכים האלה ששמו [...]".

צד שמאל:

חדרך [...] לרכב ולפרש [...] אני בניתי חדרך והוספתי לה את כל מחנותיה [...] הביצורים בכל גבולי. בניתי בתי אלוהים בכל ארצי ובניתי את [...] את אפש ו[...] בית [...] ושמתי לפני אלור (את) המצבה הזו וכתבתי בה את אשר ידי [עשו...]. מי ייגע באשר (עשו) ידי מלך חמת ולעש מהמצבה הזו ומי ייגע במצבה הזו מלפני אלור ויהרוס אותה [...] בעל-שמיים ואלור ו[...] ושמש ושחר [...] ואלוהי שמיים ואלוהי ארץ ובעל [...] אשא ואת [...]

צד ימין: