כתובת זכור

מצבת זכור, בבסיסה הכתובת. מוזיאון הלובר

הכתובת הקדמית במצבה

כתובת זַכּוּר (ידועה גם בשם מצבת זכור או אסטלת זכור; נכתב גם זַכֻּר), היא מצבה מלכותית של המלך זכור, שהיה מלך חמת ולעש. הוא מלך במחצית הראשונה של המאה ה-8 לפנה"ס. תארוכה של הכתובת נתון בוויכוח בין החוקרים והוא נע בין 805–755 לפנה"ס. המצבה נמצאה בתל אפיס. מספרה המקובל של הכתובת הוא KAI 202.

היסטוריה ותוכנה של המצבה

המצבה התגלתה בשנת 1903 על-ידי הארכאולוג הצרפתי אנרי פוניון (Henri Pognon) בחפירות ארכאולוגיות בתל אפיס, שהיה בתחום ממלכת חמת. ייתכן שהתל הוא העיר חזרך (חדרך) המוזכרת בכתובת, אך ייתכן שהוא משמר שם של עיר אחרת המוזכרת בכתובת – אפש. הכתובת פורסמה בשנת 1907. המצבה כללה במקורה גם דמות שעמדה מעל כתובת, אבל רק חלקה התחתון של הדמות שרד. בסיס המצבה כולל כתובת בשפה הארמית שרובה שרד. גובה החלק ששרד מהמצבה הוא 65 ס"מ, והרוחב הוא 13 ס"מ. על פי הכתובת אפשר להבין שפחות ממאה שנה לאחר קרב קרקר (853 לפנה"ס), שבזמנו מלך חמת היה המלך אירחולינה, שהיה ממוצא חתי, הגיעה לחמת התרבות הארמית, שהחליפה את זו החתית.

הכתובת מספרת על ברית של מלכים מסוריה בראשותו של בן-הדד בן חזאל, שצרה על העיר חזרך (היא חדרך במקרא), שבה ישב זכור. הברית כללה 17 מלכים שצרו על העיר, בנו חומה וחפרו חפיר סביב חומותיה. זכור שמר אמונים למלך האשורי אדד-ניררי השלישי, שצר על ארם-דמשק וכבש אותה. לאחר מותו נחלשה ממלכת אשור, והארמים עלו על ממלכת חמת כדי לנקום בה. זכור התפלל וקיבל עזרה מהאלים אִלֻוֶר ובעל-שמים. בכתובת, בעל-שמים אומר לזכור שלא יפחד כי הוא יציל אותו. הרקע למאבק בין זכור ל-17 המלכים, שהביא למצור, לא מופיע בכתובת. הכתובת מתייחסת ומציגה את זכור כמלך שניצל על ידי האלים שלו. במציאות, נראה שבחילוץ זכור היו מעורבים האשורים.

חוקרים משווים סיפור זה עם סיפורם של חזקיהו וסנחריב, שבשני המקרים אירע הבלתי יאומן, והחזק בניגוד לכל הציפיות נסוג מן הקרב מבלי לנצח. כך בשני המקרים ננטעה האמונה בלב אנשי הדור, שהגורם לנסיגה הבלתי מוסברת הוא נסי.

בכתובת מוזכרים מספר אלים. האל בעל-שמים – בעלשמין, שהיה אל השמים והאל של המלוכה והממלכה, והאל אִלֻוֶר שהיה אלו הפרטי של המלך זכור. מוזכרים גם שמש ושחר, "אלוהי שמיים ואלוהי ארץ", ואולי גם אשרה, אך אזכורם מקוטע והקשרו לא ברור. הכתובת משמשת גם כהוכחה לאזכור מוקדם של עבודת הארמים את האל בעל-שמים.

לא כל שמות המלכים והממלכות שרדו בכתובת. השמות שמופיעים כוללים את בר-הדד השלישי בן חזאל מלך ארם(-דמשק), מלך בית גש ("בר־גש"), מלך קְוֵה, מלך עמק, מלך גורגום , מלך שמאל ומלך מלז.

המלך זכור ידוע גם מכתובת של אדד ניררי השלישי, שבה הוא מספר שהוא קבע את הגבול (באכדית taḫumu – תחום) בין ממלכת ארפד בראשות המלך עתרסמך לבין ממלכת חמת בראשות המלך זכור, ככל הנראה בשנת 796 לפנה"ס. ייתכן שיש קשר בין אירוע זה לבין האירוע המתואר בכתובת זכור.

הטקסט ותעתיקו לעברית

הטקסט המקורי נכתב בשפה הארמית, והוא מחולק לטקסט הכתוב בקדמת הכתובת, טקסט הכתוב בפאה השמאלית וטקסט קצר מאוד בפאה הימנית. הקריאה צריכה להיעשות בסדר זה, ככל הנראה. הכתובת ידועה בסימון KAI 202.

מקור

הצד הקדמי:

[נ]צבא זי שם זכר מלכ[ ח]מת ולעש לאלור[ מראה]
[א]נה זכר מלכ חמת ולעש אש ענה אנה ו[חצל]
[נ]י בעלשמינ וקם עמי והמלכני בעלשמ[ינ על]
[ח]זרכ והוחד עלי ברהדד בר חזאל מלכ ארמ ש[ב-
-עת] עשר מלכנ ברהדד ומחנתה וברגש ומחנתה ו[מ-
-לכ] קוה ומחנתה ומלכ עמק ומחנתה ומלכ גרג[מ]
[ומח]נתה ומלכ שמאל ומ[חנת]ה ומלכ מלז [ומ]ח[נתה...]
[...] שבע[ת עשר מלכנ]
[ה]מו ומחנות המ ושמו כל< >מלכיא< >אל מצר על חזר[כ]
והרמו שר מנ שר< >חזרכ והעמקו חרצ< >מנ חר[צה]
ואשא ידי אל בעלש[מי]נ ויענני< >בעלשמי[נ ויד-
-בר] בעלשמינ אלי [ב]יד חזינ וביד עדדנ[ ויאמר ]
[לי ]בעלשמינ אל תזחל כי אנה המל[כתכ ואנה]
[אק]מ עמכ ואנה אחצלכ מנ כל [מלכיא אל זי]
מחאו עליכ מצר ויאמר ל[י בעלשמינ...]
כל מלכיא אל זי מחאו[...]
[...] ושורא זנה ז[...]

הצד השמאלי:

[...] חזרכ[ ]ק[...]
[...]לרכב [ו]לפרש
[...]מלכה בגוה אנ-
[-ה בני]ת חזרכ והוספ-
[-ת לה] אית כל מחנת
[...]א ושמתה מל[...]
[...]תה א[...]
[...]חסניא אל[ ]בכל גב[לי]
[ב]נית< >בתי אלהנ בכ[ל א-
-רק]י ובנית אית [...]
[...] אית אפש ו[...]
[...]יא בית [...]
[... ו]שמת קדמ [אל-
-ור ] נצבא זנה וכ[תב-
-ת ב]ה אית[ ]אשר ידי
[... מ]נ יהגע אית אש[ר]
[ידי] זכר מלכ חמ[ת ול-]
-עש מנ נצבא זנה[ ]ומ[נ]
[י]הגע נצבא זנה מנ [ק-
-ד]מ אלור ויהנסנה מ[נ]
[אש]רה או מנ ישלח ב-
[...]תה[...]
[... בע]לשמינ ואל-
[-ור ו...] ושמש ושחר
[...] ואלהי שמי[נ]
[ואלה]י ארק ובעל< >ע-
[...]אשא ואית
[...]ש[ ]שה

הצד הימני:

[...]
שמ[ ]זכר ושמ[...]

תעתיק לעברית מודרנית

הצד הקדמי:

מצבה זו שׂם זכור מלך חמת ולעש לְאלור [אדונו. א]ני זכור מלך חמת ולעש. איש עניו אני, ו[חלצ]ני בעל-שמיים וקם עמי, והמליכני בעל-שמ[יים על ח]דרך. והביא עלי בר-הדד בן חזאל מלך ארם ש[בעה] עשר מלכים: בר-הדד ומחנהו, וברגש ומחנהו, ו[מלך] קוה ומחנהו, ומלך עמק ומחנהו, ומלך גרג[ם ומח]נהו, ומלך שמאל ומ[חנה]ו, ומלך מלז [ומ]ח[נהו...] שבע[ה עשר מלכים, ה]ם ומחנותיהם. ושמו כל המלכים האלה מצור על חדר[ך], והרימו חומה (גבוהה) מחומת חדרך, והעמיקו חריץ מחרי[צה] (חפרו חפיר עמוק יותר מחפיר חדרך). ואשא ידי אל בעל-ש[מיי]ם ויענני בעל-שמיי[ם, וידבר] בעל-שמיים אלי [ב]יד חוזים וביד נביאים, [ויאמר לי] בעל-שמיים: "אל תירא כי אני המל[כתיך, ואני אק]ום עמך ואני אחלצך מן כל [המלכים האלה ש]שמו עליך מצור". ויאמר ל[י בעל-שמיים...] כל המלכים האלה ששמו [...] והחומה הזאת [...]

צד שמאל:

חדרך [...] לרכב ולפרש [...] מלכוֹ/מלכהּ בתוכו/בתוכה. אני בניתי חדרך והוספתי לה את כל מחנותיה [...] הביצורים בכל גבולי. בניתי בתי אלוהים בכל ארצי ובניתי את [...] את אפש ו[...] בית [...] ושמתי לפני אלור (את) המצבה הזו וכתבתי בה את אשר ידי [עשו...]. מי שייגע באשר (עשו) ידי מלך חמת ולעש מהמצבה הזו ומי שייגע במצבה הזו מלפני אלור ויהרוס אותה [...] בעל-שמיים ואלור ו[...] ושמש ושחר [...] ואלוהי שמיים ואלוהי ארץ ובעל [...]

צד ימין:

[...] שם זכור ושם [...]

ראו גם

• רשימת כתובות כנעניות וארמיות

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כתובת זכור בוויקישיתוף

• הכתובת באתר מוזאון הלובר
• Scott B. Noegel ,The Zakkur Inscription, מתוך Mark W. Chavalas, ed. The Ancient Near East: Historical Sources in Translation. London: Blackwell (2006), 307-311.
• The Aramaic Inscription of Zakar, King of Hamath