כימרה

הכימרה מארצו, פסל ברונזה אטרוסקי

פסיפס המתאר את בלרופון הורג את הכימרה, המוזיאון הארכאולוגי של רודוס

במיתולוגיה היוונית, הכימרה או החימרה (ביוונית: Χιμαιρα; בלטינית: Chimæra) היא מפלצת בעלת ראש של אריה, גוף של עז וזנב של נחש או דרקון. תיאורים אחרים מתארים את הכימרה כבעלת שלושה ראשים: ראש של אריה, ראש של עז וראש של דרקון. אולם, כל תאוריה של המפלצת מסכימים שהיא נשפה אש מאחד או יותר מראשיה.

על פי סיפורי המיתולוגיה, הכימרה הייתה הצאצאית של טייפון ואכידנה, ואימם – ביחד עם אחיה הכלב הדו-ראשי אורתוס – של הספינקס ושל האריה מנמאה. עם זאת, סיפורי מיתולוגיה אחרים קובעים שהספינקס והאריה מנמאה היו הצאצאים של טיפון ואכידנה, ולא של כימרה ואורתוס.

הכימרה נהרגה בסופו של דבר בידי הלוחם היווני בלרופון, שנעזר בפגסוס, הסוס המכונף. באיליאדה מסופר כי איאובוטס מלך ליקיה הטיל על בלורופון את המשימה כדי להביא למותו אך הגיבור עמד במשימה.

גזר מיד עליו, וישחית ראשית כל את הכימרה,
את האיומה. בת אלים ולא מבנות אדם הייתה,
ראשה ראש לביאה, אחורי דרקון לה, ובאמצע היא עיזה,
ולהב כי יצא מפיה, ואכל נוראות את סביבו.
היכה הלז המפלצת, כי בטח במופתי האלים

— הומרוס, איליאדה, ספר שישי 179–183, תרגום טשרניחובסקי

גם בנושא מותה של הכימרה אין אחידות בין הסיפורים. לפי מספר גרסאות, בלרופון רק שיסע את הכימרה עם חניתו, אך לפי גרסאות אחרות, הוא התקין על חניתו גוש של עופרת, שנמס בשל נשימת האש של המפלצת, והביא לסתימת גרונה, לחניקתה ולמותה.

אזכורים בתרבות

• הסיפורים על הכימרה מופיעים בכתבים קלאסיים רבים, כגון באפוס אינאיס מאת ורגיליוס, באיליאדה מאת הומרוס, במטמורפוזות מאת אובידיוס ובתיאוגוניה מאת הסיודוס.

• פסלי כימרה מופיעים בקתדרלת נוטרדאם שבפריז ב"גלריית הכימרות" שבחזית המערבית וסביב שני המגדלים המערביים.

• הכימרה הוזכרה בספר פרסי ג'קסון והאולימפיים הראשון (וגנב הברק), היא נראתה ככלב צ'יוואווה קטן אבל לאחר כמה זמן הוא גדל עד שהפך לכימרה.

• הכימרה היא אחת מהיצורים מבוססי המיתולוגיה בסדרת הספרים הארי פוטר.

• הכימרה מככבת באחד מפרקי הסדרה של הפוני הקטן שלי: חברות היא קסם ששם היה לה במקום חלק קדמי של אריה, היה לה חלק קדמי של טיגריס .
• הכימרה מוזכרת בעונה החמישית של סדרת הטלוויזיה זאב צעיר שם יצרו כימרות באופן לא טבעי.

ראו גם

• כימרה (אמבריולוגיה)