כריסטבל פנקהרסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריסטבל פנקהרסט
כריסטבל פנקהרסט, שנת 1910 לערך
כריסטבל פנקהרסט, שנת 1910 לערך
לידה 22 בספטמבר 1880
אולד טראפורד, מנצ'סטר רבתי, אנגליה
פטירה 13 בפברואר 1958 (בגיל 77)
סנטה מוניקה, קליפורניה, ארצות הברית
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית קברות וודלון ממוריאל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע פעילה פוליטית
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מהדורה של The Suffragette, העיתון בעריכתה של פנקהורסט, שהוקדשה לזכרה של אמילי וילדינג דיוויסון

קריסטבל הארייט פנקהרסט, DBE‏ (22 בספטמבר 1880 - 13 בפברואר 1958) הייתה סופרג'יסטית בריטית, ילידת מנצ'סטר, אנגליה. פנקהרסט הייתה אחת ממייסדות איגוד הנשים החברתי והפוליטי (WSPU), ופיקדה על הפעולות המילטנטיות של הארגון מהגולה בצרפת בין 1912–1913. ב-1914 היא תמכה במלחמה נגד גרמניה במלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, פנקהרסט היגרה לארצות הברית, שם עבדה כאוונגליסטית בתנועת הביאה השנייה.

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטבל פנקהרסט הייתה ביתה של מנהיגת תנועת זכות הבחירה לנשים אמלין פנקהרסט[1] והסוציאליסט הרדיקלי ריצ'רד פנקהרסט, ואחות לסילביה ואדלה פנקהרסט. אביה היה עורך דין ואמה הייתה בעלת חנות. למרות הקשיים הכלכליים, משפחתה של כריסטבל האמינה בדבקות במטרה מאשר בחיי נוחות. כריסטבל סיימה בהצטיינות תואר במשפטים, אך בשל היותה אישה נאסק לה לעסוק במקצוע. היא עברה לז'נבה לזמן-מה, אך שבה לאנגליה לאחר מותו של אביה ב-1898.[2]

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכות בחירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטבל פנקהרסט, שנת 1913 לערך

ב-1905 כריסטבל קטעה ישיבה של המפלגה הליברלית בצעקות ודרשה לאפשר זכות בחירה לנשים. היא ופעילה נוספת נעצרו ונאסרו. בשל עונש המאסר, שנחשב כבד במקרה הזה, המקרה של כריסטבל וחברתה עורר עניין רב בתקשורת ונשים רבות החלו להצטרף לאיגוד הנשים החברתי והפוליטי. אמה של כריסטבל, אמלין, החלה לנקוט בפעולות מיליטנטיות יותר לאחר המעצר של ביתה והיא עצמה אף נעצרה מספר פעמים בשל עקרונותיה.

ב-1906, לאחר שסיימה את התואר במשפטים, עברה כריסטבל ללונדון, ושם מונתה למזכירה המנהלת של איגוד הנשים. היא נאסרה שוב ב-1907 וב-1909 בשל פעילותה החברתית. כריסטבל נמלטה לפריז והמשיכה לערוך את עיתון ה-The Suffragette ממקום מחבואה. היא נאלצה לשוב לאנגליה בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914, אז נעצרה ונגזר עליה עונש מאסר של שלוש שנים. כריסטבל פתחה בשביתת רעב ואז שוחררה כחודש לאחר מאסרה.

הנוצות הלבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1914 שבה פנקהרסט לאנגליה והחלה במסע גיוס של חברות חדשות לאיגוד הנשים.[3] תומכיה העניקו נוצה לבנה לכל בחור צעיר בלבוש אזרחי. עיתון ה-The Suffragette שינה את שמו ל-Britannia והפך למעין עיתון מלחמה, בו קראה פנקהרסט לגיוסם של גברים לחזית ולגיוסן של נשים לשירות אזרחי. המשטרה פשטה על משרדיו של גון דוהרטי, אביה של נורה פוקס, אחת מתומכיה של פנקהרסט, מה שאילץ את פנקהרסט להקים בית דפוס משלה.

הבחירות הכלליות ב-1918[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלמספר נשים בריטיות ניתנה הזכות לבחור לאחר מלחמת העולם הראשונה, החליטה פנקהרסט להתמודד לבחירות הכלליות של 1918. הקמפיין שלה התמקד ב"פעולות תגמול נגד הגרמנים" וב"בריטניה לבריטים". היא הובסה בהפרש של 775 קולות בלבד על ידי ג'ון דיווידסון ממפלגת הלייבור.[4]

המעבר לקליפורניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנקהרסט היגרה לקליפורניה ב-1921, שם הפכה לאוונגליסטית ופעילה בולטת בתנועה הביאה השנייה, ואימצה את ביתה בטי. פנקהרסט הפכה לדמות מוכרת בתוכניות הטלוויזיה וכתבה ספרים בנושא הביאה השנייה של ישו.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטבל מתה ב-13 בפברואר 1958, בגיל 77, בביתה בקליפורניה. היא נקברה בבית העלמין וודלאון בסנטה מוניקה, קליפורניה.[2]

אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח הוכרה לכריסטבל ואמלין פנקהרסט

ב-2006 הוצב לוח זיכרון לזכרן של כריסטבל ואמה בלונדון ליד הבית בו התגוררו.[5] שמה ותמונתה של כריסטבל (ושל 58 מתומכי זכות הבחירה לנשים) נחקקו על פסלה של מיליסנט פוסט בכיכר הפרלמנט ונחשפו בטקס חניכה ב-2018.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריסטבל פנקהרסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Christabel Panhurst, Britannica.com, Retrieved 21 September 2016
  2. ^ 1 2 Hillberg, Isabelle. "Pankhurst, Christabel Hariette (1880–1958)". Detroit:Gale. בדיקה אחרונה ב-6 באוקטובר 2011. 
  3. ^ McPherson, Angela; McPherson, Susan (2011). Mosley's Old Suffragette – A Biography of Norah Elam. ISBN 978-1-4466-9967-6. אורכב מ-המקור ב-13 January 2012.  Unknown parameter |df= ignored (עזרה)
  4. ^ Hallam, David J.A. Taking on the Men: the first women parliamentary candidates 1918 Studley 2018 Chapter 2.
  5. ^ "PANKHURST, Emmeline (1858-1928) & PANKHURST, Dame Christabel (1880-1958)". English Heritage. 21 בדצמבר 1908. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2018. 
  6. ^ "Millicent Fawcett statue unveiling: the women and men whose names will be on the plinth". iNews. בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2018.