כריסטיאן קרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כריסטיאן קרן
Christian Kern
Christian Kern 2016 (portrait).jpg
כריסטיאן קרן, קנצלר אוסטריה
לידה 5 בינואר 1966 (בן 53)
וינה, אוסטריה
מדינה אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
השכלה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית
בת זוג קארין וסלי
אוולינה שטיינברגר
http://www.bundeskanzleramt.at/
קנצלר אוסטריה ה־13
17 במאי 201618 בדצמבר 2017
(שנה ו-30 שבועות)
סגן ריינהולד מיטרלהנר
פרסים והוקרה
מדליית מרייטה ופרידריך טורברג (2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כּריסטיאן קרןגרמנית: Christian Kern, נולד ב-4 בינואר 1966 בווינה) הוא יזם ופוליטיקאי סוציאל-דמוקרט אוסטרי, שכיהן כקנצלר אוסטריה החל מ-17 במאי 2016 ועד 18 בדצמבר 2017. בהכשרתו קרן הוא עיתונאי-פרשן בתחום הכלכלי. באמצע שנות ה-90 הוא היה דובר הסייעה הפרלמנטרית הסוציאל-דמוקרטית. אחר כך התמנה כחבר במועצת המנהלים של חברת החשמל המובילה באוסטריה (Verbund AG). בשנת 2010 עבר להיות מנכ"ל החברה הפדרלית לרכבות של אוסטריה (ÖBB). אחרי 2014 עמד בראש קהילת חברות הרכבות והתשתית האירופית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטיאן קרן נולד ברובע זימרינג בווינה בשנת 1966 כבנו של שרברב-חשמלאי ושל מזכירה. הוא סיים בגרות בגימנסיה הפדרלית הריאלית בזימרינג. קרן למד עיתונאות ומדעי התקשורת באוניברסיטת וינה. סיים בתחום זה עבודת תואר מאסטר בנושא "ניטור התקשורת: כיסוי מדיניות הפנים ביומונים ובשבועונים האוסטרים ב-1993". בעת לימודיו הצטרף קרן לברית הסטודנטים הסוציאליסטים באוסטריה והיה עורך ראשי של "רוטפרס - כתב עת סוציאליסטי ללימודים, פוליטיקה ותרבות". הוא עשה מאוחר יותר השתלמות במרכז למינהל של אוניברסיטת סנט גאלן בשווייץ.

הקריירה המקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 התחיל קרן לעבוד ככתב ופרשן כלכלי בעיתונות, בין השאר ב"שירות העיתונאי הכלכלי" ובמגזין הכלכלי "אופציון" ("הברירה"), בטאון חברה התקשורת Wirtschafts-Printmedien GmbH. בשנת 1991 כיהן בעת ממשלת פרנץ ורניצקי השלישית כעוזר של מזכיר המדינה פטר קוסטלקה במשרד הקנצלר. ב-1994 התמנה לראש לשכה ודובר של הסיעה הפרלמנטרית הסוציאל-דמוקרטית במועצה הלאומית האוסטרית.

בשנת 1997 עבר לעבוד בחברת החשמל המובילה באוסטריה, Verbund AG, החל משנת 1999 כאחראי על השיווק והמכירות. בשנת 2007 התמנה כמנהל בכיר אחראי על הפיקוח על מיזוגים ורכישות, השקעות, ועל רשת ההולכה במתח גבוה.

החל מ-7 ביוני 2010 התמנה מנכ"ל של חברת הרכבות הפדרלית האוסטרית. ב-2014 נבחר כיושב ראש קהילית חברות הרכבות וחברות התשתית האירופיות. בעת כהונתו הוא החזיר את היציבות הפיננסית לחברה, עצר את מגמת הפרישות המוקדמות ההמוניות של עובדיה, סיים בזמן את הפעלת תחנת רכבות חכמה חדשה בווינה ללא הוצאות חריגות וניהל ללא זעזועים את היחסים עם ועד העובדים. יו"ר ועד העובדים של חברת ÖBB שיבח את קרן כמנהל הראשון בחברה שעמד באמת לצדם של העובדים.

בשנת 2012 חגגה חברת ÖBB ‏ 175 שנות פעילות הרכבות באוסטריה (באמצעות חברת "נורדבאהן" - "רכבות הצפון"). קרן חנך תערוכה על שיתוף הפעולה בין חברת הרכבות עם הרייך השלישי, תחת הכותרת "השנים המודחקות - רכבות ונאציונל-סוציאליזם באוסטריה 1945-1938". הוא התייחס לאותה תקופה כ"החשוכה שבהיסטוריה של חברת הרכבות שלנו" והוסיף כי "אנו חייבים להיזכר ודרך התיעוד הזה רצוננו לתרום להתמודדות העם העבר. ככל שלא ייאמנו אותם האירועים בעיינינו כיום, אנחנו חייבים באופן ברור לראות בהם חלק מההיסטוריה של מפעלנו". אותה תערוכה הוצגה בסיור, כולל בבניין הפרלמנט האירופי בבריסל על מחויבותו לגבי הדין והחשבון של חברת הרכבות לגבי עברה, קיבל קרן מהקהילה היהודית בווינה את האות על שם מרייטה ופרידריך תורברג. עם זאת מתח העיתון הישראלי "הארץ" (ב-9 בנובמבר 2014) ביקורת עליו משום הצהרתו כי "אנו צריכים שהמותג שלנו יהיה נקי. והצגת מה שהתרחש בימי השואה הכרחית לשם מטרה זו".

במהלך משבר הפליטים בשנת 2015 אירגן קרן הסעת מאה אלף פליטים שבאו ב"מסלול הבלקן" וחצו את אוסטריה. הוא נחשב בזמנו לתומך בגישת קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בסוגיית קליטת הפליטים.

קנצלר אוסטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטיאן קרן בטקס השבועה של הממשלתו ב-17 במאי 2016

אחרי שנת 2014 שמו הוזכר כיורש אפשרי של הקנצלר הסוציאל-דמוקרט ורנר פיימן. בשנת 2015 המגזין "פרופיל" כינה אותו "קנצלר הלבבות" ("Kanzler der Herzen") וציין כי חברת הרכבות בראשותו היה המוסד הממלכתי היחיד שפעל ללא רבב בעת משבר הפליטים".[1]

ב-9 במאי 2016 כשהתפטר הקנצלר פיימן נמנה קרן לאחד המועמדים לרשת את התפקיד, לצד גרהרד ציילר ומנהלת סימנס לשעבר, בריגיטה אדרר. ב-17 במאי סוכם כי קרן יהיה הקנצלר הבא ושבקונגרס המפלגה ב-25 ביוני ייבחר ליושב ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. ב-17 במאי הושבע בתור קנצלר אוסטריה בפני הנשיא היינץ פישר. במסיבת העיתונאים הראשונה קרא קרן לשינוי בסגנון שיתוף הפעולה בין מפלגות הקואליציה הממשלתית, תוך אזהרה כי שתי המפלגות צריכות להסתכן אחרת תיעלמנה מהמפה הפוליטית. קרן הדגיש מחדש את עמדת אוסטריה בהנהגתו לעניין משבר הפליטים והמחויבות האוסטרית לשמור על הסדר והביטחון.

בחייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריסטיאן קרן הוא אב לשלושה בנים ולבת אחת משתי מערכות נישואים. בשנים 1985–2001 היה נשוי לקארין וסלי (Wessely), פוליטיקאית מקומית במדלינג. היא אם שלושת בניו. יש לו בת מנישואיו השניים עם אוולינה שטיינברגר-קרן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Austria Bundesadler.svg הקנצלרים של אוסטריה
קרל רנר מיכאל מאייר יוהאן שובר ואלטר ברייסקי יוהאן שובר איגנץ זייפל
1918–1920 1920–1921 1921–1922 26–27 בינואר 1922 ינואר-מאי 1922 1922–1924
רודולף רמק איגנץ זייפל ארנסט שטררוביץ' יוהאן שובר קרל ואוגוין אוטו אנדר
1924–1926 1926–1929 מאי-ספטמבר 1929 1929–1930 ספטמבר-דצמבר 1930 1930–1931
קרל בורש אנגלברט דולפוס קורט שושניג ארתור זייס-אינקווארט קרל רנר לאופולד פיגל
1931–1932 1932–1934 1934–1938 11–13 במרץ 1938 אפריל-דצמבר 1945 1945–1953
יוליוס ראב אלפונס גורבך יוזף קלאוס ברונו קרייסקי פרד זינובאץ פרנץ ורניצקי
1953–1961 1961–1964 1964–1970 1970–1983 1983–1986 1986–1997
ויקטור קלימה וולפגנג שיסל אלפרד גוזנבאואר ורנר פיימן ריינהולד מיטרלהנר כריסטיאן קרן
1997–2000 2000–2007 2007–2008 2008–2016 9–17 במאי 2016 2016–2017
סבסטיאן קורץ בריגיטה בירליין
2017–2019 2019–מכהנת