סבסטיאן קורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סבסטיאן קורץ
Sebastian Kurz
Kurz 2016 cropped.jpg
סבסטיאן קורץ, 2016
לידה 27 באוגוסט 1986 (בן 33)
וינה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוסטריהאוסטריה  אוסטריה
השכלה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העם האוסטרית
www.sebastian-kurz.at
קנצלר אוסטריה
18 בדצמבר 2017 – 28 במאי 2019
(שנה ו-23 שבועות)
סגן היינץ כריסטיאן שטראכה
הרטוויג לגר
שר החוץ של אוסטריה
16 בדצמבר 2013 – 18 בדצמבר 2017
(4 שנים)
חתימה Sebastian Kurz Signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סבסטיאן קורץ (בגרמנית: Sebastian Kurz; נולד ב-27 באוגוסט 1986) הוא פוליטיקאי אוסטרי, יושב ראש מפלגת העם האוסטרית (ÖVP). כיהן כקנצלר של אוסטריה מ-2017 עד 2019, הודח ונבחר שוב ב-2019[1], קודם לכן כיהן כשר החוץ של אוסטריה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורץ נולד ב-27 באוגוסט 1986 בווינה, אוסטריה, לאב מהנדס ולאם מורה.[2] הוא סיים את לימודיו ב-2004 והמשיך לשירות בצבא האוסטרי. לאחר שחרורו עבד במשרד עורכי דין במקביל ללימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת וינה.[3]

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 נבחר קורץ ליו"ר אגף הצעירים במפלגת העם האוסטרית, ובין השנים 2010–2011 היה חבר במועצת העיר וינה. באפריל 2011 מונה לאחראי במשרד הפנים על שילוב המהגרים בחברה. בבחירות שנערכו ב-2013 נבחר לכהן כחבר פרלמנט, ובדצמבר 2013 עם הקמת ממשלת האחדות בין המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת העם, מונה קורץ לתפקיד שר החוץ במקומו של מיכאל שפינדלגר.[4] בנוסף לתיק החוץ, צורף לתחומי אחריותו גם נושא שילוב המהגרים בחברה שבו עסק בתפקידו הקודם במשרד הפנים. עם השבעתו לתפקיד כשהוא בן 27 בלבד הפך קורץ לשר החוץ הצעיר ביותר באיחוד האירופי.[5]

במאי 2017 התפטר יושב ראש מפלגת העם ריינהולד מיטרלהנר וקורץ הפך למנהיג בפועל. מיד לאחר מכן הוא פירק את הקואליציה עם הסוציאל-דמוקרטים וכפה את הקדמת הבחירות ל-15 באוקטובר. בוועידת המפלגה שהתקיימה בלינץ ב-1 ביולי 2017 קורץ נבחר ברוב של יותר מ-98% לראשות המפלגה, וכמו כן בוועידה אושר הליך להגדלת סמכויותיו של היו"ר.[6]

באוקטובר 2017 הוביל את מפלגתו לניצחון בבחירות כשהמפלגה קיבלה יותר מ-30% מהקולות.[7] ב-18 בדצמבר באותה שנה הוא הקים ממשלה ביחד עם מפלגת החירות האוסטרית ומונה לקנצלר.[8]

במאי 2019 התפוצצה פרשת איביזה (אנ'), במסגרתה נחשף סרטון בו נראה היינץ כריסטיאן שטראכה, סגנו של קורץ מטעם מפלגת החירות, מציע חוזים ממשלתיים לאחייניתו של אוליגרך רוסי תמורת תמיכה כספית במפלגתו.[9] בעקבות החשיפה שטראכה התפטר מכל תפקידיו וב-19 במאי קורץ הודיע על פירוק הקואליציה ובחירות בזק בספטמבר באותה שנה.[10] ב-27 במאי 2019 הפסיד קורץ בהצעת אי-אמון שהוגשה על ידי הסוציאל-דמוקרטים ונתמכה על ידי מפלגת החירות האוסטרית במועצה הלאומית של אוסטריה, הבית התחתון של הפרלמנט האוסטרי, והוא סיים את כהונתו.[11] בעקבות הצבעה ב-3 ביוני נשיא אוסטריה אלכסנדר ואן דר בלן מינה את נשיאת בית המשפט החוקתי בריגיטה בירליין כקנצלרית זמנית עד הבחירות.[12] בבחירות חדשות שנערכו ב-29 בספטמבר מפלגתו של קאנצלר אוסטריה היוצא, סבסטיאן קורץ, ניצחה ברוב גדול.

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome-colors-edit-find-replace.svg פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולשכתב אותו.

במהלך משבר ההגירה באירופה בשנת 2015 קרא קורץ לשליטה יעילה יותר בגבולות החוץ של האיחוד האירופי, והציג תוכנית של 50 נקודות לאינטגרציה עם התמחות מיוחדת בשפות ותחומים, בשוק העבודה, שלטון החוק והערכים.

בשנת 2015 הציע קורץ במסגרת חוק האסלאם החדש (חוק האסלאם) לאסור על מימון מסגדים על ידי ישויות מחו"ל, לשלם משכורות לאימאמים ולהסדיר את נוסח הקוראן שניתן להשתמש בו באוסטריה. עם זאת, הוא תמך בזכויות נוספות למוסלמים, כגון הזכות למזון חלאל ותמיכה דתית בצבא. קורץ אמר כי השינויים שהציע נועדו "להילחם בבירור" בהשפעת האסלאם הרדיקלי באוסטריה. החוק עבר בפרלמנט האוסטרי בפברואר 2015, אך לא נכללה בו הסדרת גרסה מורשית של הקוראן.

במסגרת הטיהור הממשלתי הטורקי נגד אנשי השירות האזרחי והצבאי שלו בתגובה להפיכה הכושלת בחודש יולי 2016, קרא קורץ לשגריר טורקיה להסביר את קשריה של אנקרה להפגנות של אלפי אנשים באוסטריה בתמיכת נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סבסטיאן קורץ

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סבסטיאן קורץ זכה שוב בבחירות באוסטריה, הימין הקיצוני איבד שליש מכוחו, www.haaretz.co.il (בעברית)
  2. ^ Sebastian Kurz: Prinz Gutgelaunt, באתר Profil, דצמבר 2013 (בגרמנית)
  3. ^ "Ich kenne Strache. Er hetzt.", באתר Heute, אפריל 2011 (בגרמנית)
  4. ^ מאיה לקר, שר חוץ חדש באוסטריה: בן 27, ללא תואר, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2013
  5. ^ "Austria swears in EU's youngest foreign minister Sebastian Kurz", באתר BBC News, דצמבר 2013
  6. ^ Sebastian Kurz takes helm of Austrian center-right ahead of poll, באתר פוליטיקו אירופה, 1 ביולי 2017.
  7. ^ גיא אלסטר‏, חממה לימין קיצוני: הפחד שהוביל את אוסטריה לבחור בן 31 לקנצלר, באתר וואלה! NEWS‏, 16 באוקטובר 2017
  8. ^ נעה לנדאו, עופר אדרת, ישראל תחרים את שרי הימין הקיצוני באוסטריה ותעבוד מול הדרג המקצועי במשרדיהם, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2017
  9. ^ רויטרס, טלטלה בממשלת אוסטריה: השוחד "הרוסי" למנהיג הימין הקיצוני, באתר ynet, 18 במאי 2019
  10. ^ AFP, האיש ששיקם את הימין הקיצוני באוסטריה - ונפל, באתר ynet, 19 במאי 2019
  11. ^ ynet וסוכנויות הידיעות, אוסטריה: הקנצלר סבסטיאן קורץ הודח, באתר ynet, 27 במאי 2019
  12. ^ סוכנויות הידיעות, בריגיטה עשתה היסטוריה: לאוסטריה יש קנצלרית, באתר ynet, 3 ביוני 2019


Austria Bundesadler.svg הקנצלרים של אוסטריה
קרל רנר מיכאל מאייר יוהאן שובר ואלטר ברייסקי יוהאן שובר איגנץ זייפל
1918–1920 1920–1921 1921–1922 26–27 בינואר 1922 ינואר-מאי 1922 1922–1924
רודולף רמק איגנץ זייפל ארנסט שטררוביץ' יוהאן שובר קרל ואוגוין אוטו אנדר
1924–1926 1926–1929 מאי-ספטמבר 1929 1929–1930 ספטמבר-דצמבר 1930 1930–1931
קרל בורש אנגלברט דולפוס קורט שושניג ארתור זייס-אינקווארט קרל רנר לאופולד פיגל
1931–1932 1932–1934 1934–1938 11–13 במרץ 1938 אפריל-דצמבר 1945 1945–1953
יוליוס ראב אלפונס גורבך יוזף קלאוס ברונו קרייסקי פרד זינובאץ פרנץ ורניצקי
1953–1961 1961–1964 1964–1970 1970–1983 1983–1986 1986–1997
ויקטור קלימה וולפגנג שיסל אלפרד גוזנבאואר ורנר פיימן ריינהולד מיטרלהנר כריסטיאן קרן
1997–2000 2000–2007 2007–2008 2008–2016 9–17 במאי 2016 2016–2017
סבסטיאן קורץ בריגיטה בירליין
2017–2019 2019–מכהנת
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סבסטיאן_קורץ&oldid=26658736"