כתיבה טכנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כתיבה טכנית (לעיתים תקשורת טכנית) היא סוגת כתיבה המתמקדת בתיעוד נתונים עובדתיים והעברת הוראות. מאפייניה של הכתיבה הטכנית הם: הגדרות, ניסוח בלשון ציווי, קשרים וכמתים לוגיים, חד־משמעיות, לכידות ובהירות, הימנעות מכינויי רמז, העדר גוף ראשון, העדר מאפיינים פואטיים, משפטים קצרים, שימוש ברשימות, טבלאות, ותרשימי זרימה, משלב בינוני, לוקליזציה, והתאמת הז׳רגון לפי קהל היעד. דוגמאות מוכרות לכתיבה טכנית ניתן לפגוש בעלוני תרופות, מילונים, מפרטים טכניים של מוצרים טכנולוגיים, אנציקלופדיות, מפות, תיעוד קוד מקור בשפות תכנות, ובספרות המדעית של תחומי ההנדסה והמדעים המדויקים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתיבה הטכנית נחשבת כמקצוע מודרני, אולם מסמכים טכניים שונים קיימים עוד מן העת העתיקה. אלה נכתבו על ידי בעלי מקצוע שונים כגון לבלרים או אומנים. בעת העתיקה היה מקובל לבנות דגמים מוקטנים של מבנים, ששימשו כדוגמה, לפני הקמת המבנה עצמו. אי שם בשנות ה-90 של המאה ה-14, כתב הסופר האנגלי ג'פרי צ'וסר עבור בנו חיבור על מכשיר האצטרולב. מסמך זה נחשב לתיעוד הטכני העתיק ביותר בשפה האנגלית. בשנת 1420 נכתב "ספר הזיקוקין" (Feuerwerkbuch) בגרמנית, שעסק בייצור כלי נשק ולימד כיצד להכין אבק שרפה מתערובות של אבקות שונות.

לאונרדו דה וינצ'י נחשב כממציאו של תרשים ההרכבה, שפירט לא רק את תכונותיהן של מכונות שהמציא ובנה, אלא אף כלל בתרשים הסבר טכני מפורט על אופן פעולתן. תרשימים אלה היו יחידים מסוגם לאותה עת ואפשרו לבעלי מלאכה לבנות מכונות נוספות זהות למקור.

האמן הגרמני אלברכט דירר היה הראשון שהתייחס באופן מדעי בכתביו לפרספקטיבה. הוא תיאר לראשונה את גוף האדם ממספר זוויות שונות (הטלה אורתוגרפית).

התיעוד הטכני מן המאה ה-16 אפשר הבנה של פעולה תוך הצגת רצף צעדים שרוכזו באיור אחד.

התפתחות התיעוש בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 גרמו לגידול בצורך לתיעוד טכני של מוצרים ומכונות בתחום התעשייה. התפתחות כלי הנשק ואמצעי הלחימה תרמה גם היא לדרישה לתיעוד, הפעם בתחום הצבאי. מתקופת מלחמת העולם הראשונה נחשבת הכתיבה הטכנית כתחום עיסוק בפני עצמו.

בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 הופיעו בשוק הצרכנים מכשירי חשמל רבים כגון טלוויזיות, שואבי אבק ומכונות כביסה. מכשירים אלו כללו פונקציות רבות והמשתמשים בהם נזקקו להוראות הפעלה, על מנת לתפעל אותם נכון.

חוברות ההפעלה שהופקו עבור מכשירי החשמל הביתיים כללו גם תמונות ואיורים על מנת להקל על ההבנה בתפעול עבור קהל יעד של הדיוטות.

בשנת 1953 הוקמו בארצות הברית שני ארגוני־גג של הכתבים הטכניים שהתמזגו בשנת 1957 לאגודה לתקשורת טכנית (אנ') הקיימת עד ימינו.

תחומי תיעוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להבדיל בין כמה סוגי תיעוד עיקריים:

  • תיעוד למשתמש הקצה כגון מדריכים למשתמש למכשירים ומוצרים שונים, עזרה מקוונת (Online help), ספרים לבנים עסקיים ומדריכי הרכבה, טיפול ותחזוקה. בתיעוד מן הסוג הזה משמש הכתב הטכני כ"מתרגם" של שפה טכנית לשפת היום־יום, המובנת לצרכנים, שאינם בעלי ידע בפיתוח המוצר אותו רכשו. מדריכי הרכבה, טיפול ותחזוקה משמשים טכנאים בעת טיפול שוטף ותיקון של מכשירים ומערכות.
  • תיעוד פנימי בתוך חברה, לרוב נלווה לפיתוח המוצר, כגון מפרטי תכונות בתוכנה ובחומרה. תיעוד מן הסוג הזה משרת מהנדסים, טכנאים ומתכנתים בפיתוח ובתחזוקה של המוצר שלהם, כאשר המפרטים מגדירים את מהות המוצר ויכולותיו. כמו כן משרתים המפרטים את עובדי בקרת האיכות, כאשר הם משווים בין המוצר בפועל לבין המוצר כפי שהוגדר בתיעוד.
  • תיעוד שיווקי, הכולל יצירת ועריכת קטלוגים למוצרים, רשימות חלקי חילוף, עלונים ולעיתים רחוקות אף הודעות לעיתונות, על הפצת מוצרים חדשים.

תעשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיעוד טכני נפוץ בתעשיות שונות, בהן:

מאפייני המקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים טכניים מקבלים את המידע שלהם בעיקר ממחלקת הפיתוח, אולם נאלצים לעיתים קרובות לאסוף את המידע הדרוש לכתיבת תיעוד מקיף במחלקות שונות של החברה בה הם מועסקים. לכתב טכני חייבת להיות הבנה טכנית טובה, ידע מקיף על המוצר המתועד, כמו גם יכולות התבטאות בכתיבה. לעיתים, הכתב הטכני הוא בעל הכשרה טכנית (מהנדס, הנדסאי או טכנאי). חלק או רוב הכלים הבאים משמשים את הכתב הטכני בעבודתו היומיומית:

  • מעבד תמלילים - הכלי הראשוני ליצירת מסמכים. השימוש בתוכנה תואמת XML מקלה על עבודתו של הכתב ומפרידה בין התמליל לבין אופי התצוגה שלו.
  • עיצוב גרפי - עריכה טכנית כוללת לעיתים יצירה ועיבוד של תמונות, תרשימים וסקיצות.
  • מערכת ניהול תוכן - משמשת לעיתים כמקור ממנו ניתן לשלוף מידע רלוונטי ליצירת תיעוד כמו גם לאחסון התיעוד.
  • לוקליזציה - לעיתים עוסק הכתב הטכני במשלוח התיעוד לצורך תרגומו לשפות שונות ובדיקת התרגום המתקבל והטמעתו בתיעוד.
  • ממשק משתמש - כתב טכני עשוי להידרש לבדיקת הממשק הקיים במוצר (תוכנה או מכשיר) ולהציע דרכים לשיפורו בעת הצורך.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]