כתריאליבקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כתריאליבקהיידיש: כתרילעווקע, נהגה: Kasrilevke) הוא שמה הספרותי של עיירת ילדותו של הסופר היידי שלום עליכם, שנקראה וורונקוב (Вороньков)(רו').

וורונקוב שוכנת באוקראינה, דרומית לקייב באזור העיר העתיקה פריאסלאב-חמלניצקי. שלום עליכם הפך את וורונקוב, אשר התפרסמה בשם הספרותי שהעניק לה: כתריאליבקה, לאבטיפוס של העיירות היהודיות הקטנות במזרח אירופה.

סיפורי העיירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב בעיירה לחווא, 1926

בפתיחת האוטוביוגרפיה שלו, חושף שלום עליכם את זהותה ומיקומה הגאוגרפי המדויק של כתריאליבקה:

"מספר הדברים האלה נתחנך ונתגדל בעיר הקטנה כתריאליבקה, שכבר נתפרסמה קצת בעולמו של הקדוש ברוך הוא. מקום העיר הזאת ברוסיה הקטנה, בפלך פולטאווה, סמוך לעיר העתיקה פיריאסלאוו, ושמה הנכון אשר יקראו לה לא כתריאליבקה, אלא וורונקה... עיר קטנה ודלה, אבל כנגד זה מלאה היא סיפורים ואגדות נפלאים המושכים את הלב...

שלום עליכם/חיי אדם

חלק גדול מעלילותיו הרבות של המספר היידי התרחשו בכתריאליבקה, שהייתה בעצם וורונקוב בעיצוב הבדיוני שלה.  מוטל בן פייסי החזן היגר עם משפחתו מכתריאליבקה לאמריקה,[1] שנות ילדותו המאושרות של שלום עליכם עברו עליו בכתריאליבקה, טרם חזר עם משפחתו לפיריאסלב.[2]  אלפרד דרייפוס היה בכתריאליבקה (כנושא לדיונים)[3] מושב זקנים היה בכתריאליבקה, בית מרחץ היה שם ועוד.

תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי).

כתריאליבקה הפכה במהלך השנים למקום מייצג של ה"שטעטל" היהודי – עיירה יהודית ענייה ובוצית שעל אף דלותה, סביבתה העוינת, ההגבלות על חיי היהודים באימפריה הרוסית – תושביה חיים, עמלים, צוחקים ובוכים, ובעיקר מהווים גיבורים בדיוניים בסיפורי ההווי של שלום עליכם.

בספרו "כתריאלים" עונה שלום עליכם לשאלה המתבקשת:  למה נקרא שמה כתריאליבקה? 

"על שם יושביה. גלוי וידוע לכל, כי העני מישראל כמה וכמה מדרגות לו שמהן כמה וכמה שמות מצטרפים לו, כשמות יתרו בשעתו.  יש עני סתם ויש עני שבעניים, האחד נקרא רש, והשני מסכן שמו, יש מחזיר על הפתחים, יש קבצן ומקבל ופושט יד... ועוד שם אחד מצאנו לעני, שם מוזר קצת ומשונה, והוא – כתריאלי... בלשוננו יקרא לזה שכמותו עני ועליז"

שלום עליכם/כתריאלים

כשרונו המיוחד של המחבר לדבר על הנושאים הכאובים בבת שחוק, שיש מבקרים שקוראים לה הומור שחור, מאקברי,[4] ויש המכנים אותה "הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם"[5] – בולט במיוחד כשהוא מספר על כתריאליבקה, העיירה שסיפקה לשלום עליכם מבחר מגוון של גיבורים עממיים. דוגמה לכך ניתן למצוא בקטע הבא:

כן, ידידי היקרים. כתרילבקה נשרפה באש, אתם חושבים עפעס סתם כך, נשרפה לה? הקיץ הזה, בל נחטא בשפתיים, נשרפו באש די והותר ערים ועיירות יהודיות, אלא מה? יש הבדל; לא דומה שרפה לשרפה. כתרילבקה רצתה כנראה להתנאות לפני העולם, פנתה ואמרה: 'מה? אתן בוערות? חה-חה! תנו לי ותראו איך עיר בוערת!

שלום עליכם/נשרפים של כתרילבקה

עקב הפופולריות הגדולה של המחבר, הפך הכינוי "כתריאליבקה" למילה המשמשת רבים, כדי להביע סוג של קרתנות זעירה בעיירה קטנה.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלום עליכם, מוטל בן פייסי החזן, בתרגום י.ד. ברקוביץ, פרק ראשון: מכתריאליבקה ללונדון, דביר, תש"י
  2. ^ שלום עליכם, חיי אדם, 2 כר. בתרגום י.ד. ברקוביץ, דביר, תש"י
  3. ^ שלום עליכם, כתריאלים, בתרגום י.ד. ברקוביץ, דביר, תש"י, עמ' פ"ז
  4. ^ אריה אהרוני, אוי לאותו צחוק; על ההומור השחור ביצירת שלום עליכם, שלום עליכם באור חדש, ספריית פועלים, 2002
  5. ^ דן מירון, הצד האפל בצחוקו של שלום עליכם, עם עובד, 2004, ראו למשל עמ' 21
  6. ^ ישראל הראלכתריאליבקה נערכת לביקור, באתר הארץ, 7 בפברואר 2013