לאונרדו (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאונרדו
Logo Leonardo.svg
Finmeccanica sede centrale.jpg
נתונים כלליים
בורסה בורסת איטליה (1993) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־74 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות
  • אגוסטה-ווסטלנד
  • Hitachi Rail Italy
  • ת'לאס אליניה ספייס
  • אלניה איירמאקי
  • SELEX Sistemi Integrati
  • Vitrociset עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה רומא עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית הנשק
הכנסות 11,110,000,000 דולר אמריקני (נכון ל־2019) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 521,000,000 אירו (נכון ל־2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל Alessandro Profumo עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 47,156 (נכון ל־2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.leonardo.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לאונרדו (Leonardo S.p.A), לשעבר לאונרדו-פינמכניקה ופינמכניקה (Finmeccanica), הוא תאגיד רב-לאומי איטלקי העוסק בייצור מערכות נשק ומוצרי תעופה. מטה החברה ממוקם ברומא ולחברה 180 אתרים ברחבי העולם. בשנת 2018 לאונרדו הייתה החברה הביטחונית השמינית בגודלה בעולם מבחינת הכנסות. החברה נמצאת בבעלות חלקית של ממשלת איטליה, באמצעות משרד הכלכלה והאוצר המחזיק ב-30.2% ממניות החברה, והוא בעל המניות הגדול ביותר שלה.

ב-1 בינואר 2016 הפכה לאונרדו לקבוצה תעשייתית אחת, על ידי שילוב הפעילות של חברות הבת שלה: אגוסטווסטלנד, אלניה ארמאצ'י, DRS Technologies, Selex ES Oto Melara ו-WASS. החברה מאורגנת בחמש חטיבות (מסוקים, כלי טיס, מבני אוויר, אלקטרוניקה, אבטחת סייבר). היא גם חברת האם והמרכז התאגידי של חברות הבת והמיזמים המשותפים טלספזיו, תאלס אלניה ספייס, MBDA ו-ATR. לאונרדו היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה איטליאנה.

ב-1 בינואר 2017, שינתה החברה את שמה ל"לאונרדו", על שם הממציא האיטלקי לאונרדו דה וינצ'י.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשם פינמכניקה בשנת 1948, כחברת בת להנדסה של התאגיד הממשלתי האיטלקי IRI, שהיה חברת החזקות שהוקמה עוד בתקופת איטליה הפשיסטית[1]. פינמכניקה עצמה החזיקה במשך שנים בכמה מפעלים איטלקיים היסטוריים, דוגמת יצרנית הרכב אלפא רומיאו, יצרנית המטוסים Aeritalia ואנסאלדו (חברת הנדסה). משנות השישים ועד שנות השמונים התעשייה הביטחונית באיטליה פוצלה לגופים ממשלתיים שונים: EFIM החזיקה בבעלותה את יצרנית המסוקים אגוסטה, את חברת אוטו מלרה ואת חברת האלקטרוניקה Officine Galileo, ואילו STET (חברה בת נוספת של IRI) החזיקה בסלניה, אלסג ו-SGS תומסון, כולם מפעלי אלקטרוניקה ביטחונית. בשנת 1989, בעקבות ארגון מחדש של IRI, מפעלי STET מוזגו לתוך פינמכניקה, ומיזוג איריטליה-סלניה הוביל להקמת חברת "אלניה איירונאוטיקה" שעסקה בייצור מטוסים.

בשנת 1992 חברת EFIM נסגרה בגלל מצבה הכלכלי, וכל חברות הבת שלה עברו להחזקת פינמכניקה, שהפכה לאחת מקבוצות התעשייה הגדולות באיטליה. היא הופרטה חלקית בשנת 1993, כאשר הנפיקה מניות בבורסת מילאנו (היום בורסה איטליאנה)[1].

בשנת 1992 חברת אוגוסטה של פינמכניקה הפכה לשותפה עם 32% בחברת NHIndustries, הקבלן הראשי למסוק NH90, יחד עם חברת יורוקופטר (62.5%) וחברת פוקר ההולנדית (5.5%).

בשנת 1998 הוקם המיזם המשותף Alenia Marconi Systems, בשותפות עם חברת ג'נרל אלקטריק הבריטית[2].

ביולי 2000 Finmeccanica ו- GKN הבריטית הסכימו למזג את חברות הבת שלהם למסוקים (אגוסטה ו-GKN-Helicopters) כדי להקים אוגוסטה-ווסטלנד. בדצמבר 2001 מוזג עסקי הטילים של Alenia Marconi Systems (AMS), וחברת BAE, עם יצרני טילים אירופיים אחרים והקימו את MBDA שהפכה ליצרנית הטילים השנייה בגודלה בעולם. באותה עת גם מכרה את חלקה ביצרנית השבבים STMicroelectronics[3].

ביולי 2003 רכשה מקבוצת פיאט את חברת הבת שלה למערכות תעופה פיאט-אביו (FiatAvio)[4].

בסוף 2005 רכשה מחברת אלקטל הצרפתית את חטיבת הלוויינים שלה[5].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אווירונאוטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאגיד לאונרדו מתכנן, מפתח, מייצר, מתחזק ומשדרג מטוסים אזרחיים, מטוסים צבאיים ומטוסי אימון, וכן מייצר מבני אוויר. החברה היא חלק מרשת מיזמים משותפים ושותפויות למוצרים, כולל תוכניות כמו יורופייטר טייפון (עם BAE סיסטמס וקבוצת איירבוס) לבניית מטוס קרב רב-תפקידי על-קולי, ו-ATR (עם קבוצת איירבוס) לבניית משפחת המטוסי טורבו-פרופ, מטוסי נוסעים לטווחים קצרים.

מסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאגיד מייצר מגוון מסוקים לשוק המסחרי והביטחוני, כולל כל קטגוריות המשקל העיקריות, החל ממסוקים חד-מנועים של 1.8 טון ועד מסוקים תלת-מנועים בעלי 16-טון.

מערכות אלקטרוניקה ונשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאגיד מפתח ומשלב מערכות לניהול תעבורה אווירית וימית, מערכות ובקרה והגנה על גבולות ביבשה ובים; רשתות תקשורת מאובטחות ופתרונות לניהול תשתיות ואבטחת סייבר. התאגיד פעיל בתכנון, פיתוח וייצור של תותחים ימיים, כלי רכב משוריינים ומערכות תת-ימיות. בתחום האלקטרוניקה הביטחונית, לאונרדו פועלת באמצעות חברת הבת האמריקאית DRS Technologies והמיזם המשותף MBDA (37.5% BAE Systems, 37.5% קבוצת איירבוס ו- 25% לאונרדו) המייצרת טילים ומערכות טילים.

חלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום החלל, התאגיד פעיל בעיקר באמצעות מיזמים משותפים טלספזיו (Telespazio) (לאונרדו 67% - קבוצת תאלס 33%) ו"תאלס אלניה חלל" (Thales Alenia Space) (לאונרדו 33% - תאלס 67%). טלספזיו מציעה מגוון רחב של מיומנויות ושירותים החל מתכנון ופיתוח מערכות חלל, ניהול שירותי שיגור ולוויינים במסלול ועד שירותי תצפית על כדור הארץ, תקשורת משולבת וניווט לווייני ולוקליזציה.

המיזם המשותף Thales Alenia Space עוסק בתכנון, אינטגרציה, בדיקה והטמעה של מערכות חלל, לניווט, טלקומוניקציה, מטאורולוגיה, בקרת סביבה, הגנה, משימות מדעיות ותצפית על כדור הארץ.

כלי טיס וחלל נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאונרדו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]