ראדא תעשיות אלקטרוניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ
RADA Electronic Industries Ltd
סוג חברה ציבורית נאסד"קRADA
שנת הקמה 1970
מיקום המטה נתניה
משרד ראשי אזור התעשייה בית שאן
ענפי תעשייה תעשייה ביטחונית
מוצרים עיקריים מערכות אוויוניקה, מכ"ם, ניווט, לוחמה אלקטרונית ומערכות שליטה
הכנסות 26.2 מיליון דולר (2017)[1]
רווח 2.2 מיליון דולר (2017)[1]
עובדים 112 (2017)
www.rada.com

ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות אוויוניקה, מכ"ם, ניווט, לוחמה אלקטרונית ומערכות שליטה. ראדא היא חברה ציבורית ומניותיה נסחרות בנאסד"ק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראדא הוקמה בשנת 1970 בחיפה כמפעל לרכיבים אלקטרוניים, בהמשך עבר המפעל לבית שאן.

בשנות ה-70, בעקבות אמברגו הצרפתי שלאחר מלחמת ששת הימים, סבל חיל האוויר הישראלי ממחסור במערכות בדיקה למטוס המיראז' 3 והנשר (שיוצר בתעשייה האווירית, על-פי התוכניות של מטוס מיראז' 5), וראדא הפכה לספקית העיקרית של ציוד זה לחיל האוויר. בשנות ה-80, התבססה פעילותה של ראדא על אספקת מכשירי בדיקה למטוסי הכפיר ובייצור ציוד לתחקור קרבות אוויר.[2]

בשנת 1980 לאחר שהמפעל נקלה לקשיים הוא נרכש על ידי קבוצת משקיעים בראשות איש העסקים אברהם רינות, מבעלי חברת הביטוח האררט.[3] בסוף אותה שנה מונה חיים ניסנזון למנכ"ל החברה.[4]

ב-1985, לאחר שהוכרז שהחברה תהיה שותפה בפרויקט הלביא, הנפיקה את מניותיה בבורסת הנאסד"ק בניו יורק.[2]

בשנת 1996 נקלה שוב המפעל לקשיים, לאחר שבעקבות ביטול פרויקט הלביא ב-1988, היא השקיעה 25 מיליון דולר בהסבה של קו מוצרי הבדיקה שלה כך שיתאים לשימוש במטוסים אזרחיים, וקבוצת משקיעים הולנדית הפכה לבעלת המניות העיקרית תמורת השקעה של 4 מיליון דולר.[5]

במאי 1997 התמנה הרצל בודינגר, מפקד חיל האוויר בשנים 1992–1996, כמנהל פעילות השיווק הבינלאומית של החברה ונשיא חברת הבת בארצות הברית.[6] ביולי 1998 החליף את חיים ניסנזון כמנכ"ל.[7] באותה עת ניהלה החברה משא ומתן עם חברת בואינג להשקעה של 10 מיליון דולר תמורת 42% מהמניות, אך העסקה עם בואינג לא יצאה לפועל לאחר בדיקת נאותות שביצעה.[8] עם זאת, החברות חתמו בספטמבר 1999 על הסכם שיתוף פעולה, לפיו בואינג תעניק תמיכה לשיווק ומכירות של מערכת הבדיקה האוטומטית של ראדא - CATS, ותמליץ על התקנת המערכת במטוסיה מדגם 737 ו777.[9]

בראשית שנות ה-2000 עברה ראדא תהליך של ארגון מחדש שכלל סגירה של כל חברות הבת בחו"ל וכניסה לפעילות בתחומים חדשים.[10] החברה זכתה בשורה של חוזים, חלקם כספקית של מוצרים לחברות תעשייה ביטחונית אחרות המבצעות את האינטגרציה שלהם כחלק מפרויקטים שלהם, דוגמת, רפא"ל, התעשייה האווירית, וחברת Smiths Aerospace האמריקנית (אנ') עובר מטוסי ה-F-16 של חיל האוויר הישראלי ושל פורטוגל, צילה, הולנד ועומאן.[11] תחומי הפעילות החדשים שאליהם נכנסה ראדא כללו: מערכות ניווט, מכ"ם ומערכות אוויוניקה (למטוסים ובהמשך גם למל"טים).

בינואר 2003, זכתה ראדא בחוזה לאספקת מערכות תחקור עבור מערך מטוסי האימון של חיל האוויר הישראלי - הסקייהוק. מערכת התחקור מציגה לחניך את ביצועיו באוויר בוידאו ובגרפיקה תלת ממדית.[12] בינואר 2004, הפך הפרויקט לתוכנית השבחה אוויונית מלאה, בהובלת ראדא, הכוללת תכנון והתקנת מערכת ניווט לוויינית, מערכת תצוגה עילית, מחשב ניהול ובקרת חימוש.[13] בפברואר 2005, רכשה את חברת וקטופ תמורת רבע מיליון דולר. חברת וקטופ הוקמה בשנת 1994, על ידי רן כרמלי, זוכה פרס ביטחון ישראל, נשיא החברה היה עמר בר-לב, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר. וקטופ פיתחה מצלמה המתוקנות בקסדות הטייסים לצילום התצוגה העילית.[14]

בינואר 2007, שיתפה ראדא פעולה עם החברה האמריקאית נורת'רופ גרומן במכרז למערכת להגנה מפני רקטות לטווח קצר ובינוני. ראדא חתמה על הסכם לשיתוף בבנייה ובהתקנה בישראל של מערכת הלייזר נגד רקטות סקיי גארד Skyguard (אנ'), שהייתה בפיתוח על בסיס פרויקט הנאוטילוס. אך שר הביטחון עמיר פרץ החליט כי חברת רפא"ל תפתח את המערכת, עם הפתרון שלה "כיפת ברזל".[15] באותה שנה החלה לשתף פעולה עם רפא"ל בפיתוח המכ"ם לפרויקט "מעיל רוח" שנועד לספק הגנה לטנקי המרכבה. אך לאחר כשנה וחצי של עבודה, רפאל בחרה במכ"ם של חברת אלתא. במקום זאת החלה לשתף פעולה עם תע"ש בפרויקט המקביל שלה, "חץ דורבן", אך גם הוא בוטל.[16] את שנת 2010 סיימה עם מכירות שיא של 27 מיליון דולר, לאחר שזכתה להיות חלק מפרויקט השבחה רחב היקף למטוסי קרב שביצעה יצרנית המטוסים אמבראר בדרום אמריקה.[17]

בשנת 2015 נקלה שוב לקשיים, לאחר שהשוק המסורתי שלה, מערכות אוויוניקה למטוסים החל לדעוך, והיא סיימה את השנה עם ירידה במכירות, הפסד של 6.4 מיליון דולר, ושווי שוק שהצטמק ל כ-6 מיליון דולר בלבד. חברת השקעות הפרטית DBSI של אנשי העסקים יוסי בן-שלום וברק דותן נכנסה להשקעה בראדא.[18]

החל משנת 2016 מתמקדת החברה בתחום מערכות מכ"ם טקטי. מערכות מכ"ם ניידות וקטנות המשמות לאיתור כטב"מים ורחפנים, ומכ"מים מבוססי תוכנה שמגנים מפני פגזי מרגמה, טילים וארטליריה קצרת טווח. בשנת 2017 מכרה מעל 100 מערכות והכנסות החברה הוכפלו. בין השאר סיפקה מערכות מכ"ם לצבא ארה"ב.[19]

בנובמבר 2018, גייסה ראדא 12.5 מיליון דולר מפסגות בית השקעות ומהפניקס חברה לביטוח.[20]

הנהלת ראדא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנכ"לים

יושבי ראש הדירקטוריון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 RADA Electronic Industries Announces Fourth Quarter and Full Year 2017 Results
  2. ^ 2.0 2.1 חיים ניסנזון מנסה ליירט את "המפציץ ההולנדי", באתר גלובס, 16 בינואר 1997
  3. ^ הודעות בורסה, מעריב, 28 בנובמבר 1980
    רינות שוב בפיסגת האררט, באתר גלובס, 29 ביוני 1999
  4. ^ על אנשים ועסקים, מעריב, 5 בדצמבר 1980
  5. ^ דוד חיון, ‏עובדי ראדא בית שאן קיימו אסיפה על רקע המאבק בין בעלי המניות, באתר גלובס, 24 בדצמבר 1996
  6. ^ דרור מרום, ‏מפקד חיל האוויר לשעבר, הרצל בודינגר, ינהל את ראדא-ארה"ב, באתר גלובס, 5 במאי 1997
  7. ^ הרצל בודינגר מחליף את חיים ניסנזון כמנכ"ל ראדא - בעקבות דרישה של בואינג, באתר גלובס, 1 ביולי 1998
  8. ^ בואינג לא תרכוש 42% ממניות ראדא; החברות יחתמו על הסכם שיתוף פעולה, באתר גלובס, 20 ביולי 1999
  9. ^ בואינג וראדא חתמו על הסכם משותף לשיווק ציוד בדיקה, באתר TheMarker‏, 7 בספטמבר 1999
    ראדא קיבלה הזמנת המשך למערכות CATS מחברת בואינג, באתר TheMarker‏, 2 באוגוסט 2000
  10. ^ ראדא סוגרת את חברות-הבנות בחו"ל שהוקמו בתקופתו של ניסנסון, באתר גלובס, 12 ביוני 2000
    מנכ"ל ראדא: "2001 היא שנת מפנה לחברה, בה יחל תהליך צמיחתה מחדש", באתר TheMarker‏, 28 ביוני 2001
  11. ^ דוד חיון, ‏ראדא תייצר תחנות תיחקור למטוסי אפ-16 איי של חיל האוויר, באתר גלובס, 21 בינואר 2002
    שירלי יום-טוב, ראדא תספק לחיל האוויר הפורטוגזי מערכות מוטסות בחוזה שהיקפו כ-5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 19 בדצמבר 2003
    עומרי כהן, ראדא תפתח מחשב בקרה מוטס עבור התעשייה האווירית הישראלית; היקפו הראשוני של הפרויקט - 920 אלף דולר, באתר הארץ, 21 במאי 2005
  12. ^ ראדא תשביח את מטוסי הסקייהוק של ביה"ס לטיסה של חיל האוויר לפעילות עד שנת 2012, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2003
  13. ^ ראדא תשביח מטוסי חיל האוויר תמורת 4 מיליון דולר ב-2004, באתר גלובס, 5 בינואר 2004
  14. ^ אמנון ברזילי, עומר ברלב ממתין לאור ירוק מחיל האוויר, באתר הארץ, 31 ביולי 2002
  15. ^ אסף רותם, ראדא נופלת בכ-13% בוול סטריט לאחר ששר הביטחון פרץ הכריע כי רפא"ל תפתח את מערכת ההגנה מפני רקטות, באתר הארץ, 31 בינואר 2007
  16. ^ עמוס הראלמשרד הביטחון הפסיק לממן פיתוח מערכת הגנה לנגמ"שים, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2010
    עמוס הראל"הארץ" חושף: מערכת ההגנה מטילי נ"ט מוקפאת, ונגמ"שי החי"ר מחכים למיגון, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010
  17. ^ טלי ציפורי, ‏ראדא חזרה להמריא: פוטנציאל "על הנייר" ממטוס ה-F-35, באתר גלובס, 23 בפברואר 2010
  18. ^ שירי חביב ולדהורן, ‏DBSI מנצלת מצוקת הנזילות של ראדא, רוכשת השליטה במיליוני ד', באתר גלובס, 5 באפריל 2016
  19. ^ יורם גביזון, ראדא קופצת ב-15% לאחר שהכנסותיה הוכפלו ברבעון הרביעי, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2018
    עמרי זרחוביץ', ראדא תספק מכ"מים לצבא ארה"ב בהיקף של 8 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 18 באוגוסט 2017
  20. ^ יורם גביזון, ראדא גייסה 12.5 מיליון דולר מפסגות ומהפניקס, באתר TheMarker‏, 28 בנובמבר 2018
  21. ^ לאחר 5 שנים: אדר אזנקוט עוזב את ראדא; הרצל בודינגר יישב גם על כסא המנכ"ל, באתר גלובס, 1 ביוני 2006
  22. ^ עומרי כהן, ראדא מינתה את צבי אלון למנכ"ל החברה והמניה מזנקת בכ-11% בנאסד"ק, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2007