לאל קרישנה אדוואני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאל קרישנה אדוואני
Lal Krishna Advani
लाल कृष्ण आडवाणी
צילום משנת 2009
צילום משנת 2009
לידה 8 בנובמבר 1927 (בן 93)
קראצ'י, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • התיכון סיינט פטריק בקאראצ'י
  • אוניברסיטת מומבאי
  • המכללה הלאומית רישי דאיארם עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין, אוטוביוגרף עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העם ההודית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.lkadvani.in
חבר ברג'יה סבהה
חבר לוק סבהה ה־16
לוק סבהה ה־15
שר הפנים של הודו
19 במרץ 1998–22 במאי 2004
(6 שנים ו־9 שבועות)
Indrajit Gupta
Shivraj Patil
פרסים והוקרה
  • פדמה ויבהושן (2015)
  • אות הפרלמנטר המצטיין (1999)
  • בנגה ביבהושאן (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שְרי 'לאל קרישנה אדוואני'אנגלית: Shri Lal Krishna Advani, בהינדי: लाल कृष्ण आडवाणी, בסינדהי: لال ڪشن چند آڏواڻي; נולד ב-8 בנובמבר 1927 בקראצ'י) הוא פוליטיקאי הודי, שכיהן בעבר כסגן ראש ממשלת הודו בשנים 2002–2003 בימי ממשלת אטאל ביהארי ואג'פאיי. אדוואני היה אחד ממייסדיה ומנהיגה הבכירים של מפגלת מפלגת העם ההודית (בהרטיה ג'אנאטה פארטי) BJP. הוא כיהן גם שר הפנים בממשלת הברית הלאומית הדמוקרטית בשנים 1998–2004. היה מנהיג האופוזיציה בבית הנבחרים, לוק סבהה ה-10 וה-14 של הפרלנמט ההודי. בבחירות בשנת 2009 היה מועמד הברית הלאומית הדמוקרטית לתפקיד ראש הממשלה.

בצעירותו התחיל את הקריירה הפוליטית שלו כמתנדב של הארגון הלאומני ההינדי "ראשטריה סוויאמסווק סאנג".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאל קרישנה אדוואני נולד בשנת 1927 בעיר קראצ'י בחבל סינד שבצפון-מזרח הודו הבריטית במשפחה הינדואית ממוצא סינדהי. הוריו, קרישנצ'אנד ד. אדוואני וגיאני דווי היו אנשי עסקים. אדוואני למד בתיכון סיינט פטריק בקראצ'י ואחר כך במכללה הממלכתית בהיידראבאד בחבל סינד. יחד עם משפחתו היגר אחרי חלוקת הודו (1948) אל הרפובליקה ההודית והתיישבו במומבאי. הוא סיים שם לימודי משפטים המכללה הממלכתית למשפטים שליד אוניברסיטת מומבאי.

הקריירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחלת פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1941 בגיל 14 הצטרף אדוואני ל-RSS – "רשטריה סוואיאמסווק סינג". הוא הפך ל"פראצ'ראק", פעיל במשרה מלאה בשירות השלוחה בקאראצ'י של המפלגה. אחרי הגירתו לרפובליקה ההודית, היה לפראצ'אראק" של מפלגת RSS במאציה-אלוואר בראג'סטאן, בה התוודע למפגני האלימות שלאחר חלוקת הודו. עד לשנת 1952 עבד אדוואני במחוזות אלוואר, בהרטפור, קוטה, בונדי וג'לאוואר.

בהרטיה ג'אנה סאנג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 הקים סיאמה פרסאד מוקרג'י יחד עם מפגלת RSS את המפלגה החדשה BJS "בהרטיה ג'אנה סאנג" (מפלגת העם ההודי). אדוואני הצטרף אליה והתמנה למזכירו של ס.ס. בהנדרי, אז המזכיר הכללי של ג'אנה סאנג בחבל רג'סטן., ב-1957 עבר לדלהי כדי להתמסר לפעילות בקשורה לפרלמנט. הפך למדכיר כללי ואחר כך ליושב ראש הסניף בדלהי של ג'אנה סאנג. בשנים 1966–1967 היה למנהיג המועצה המטרופוליטנית הזמנית דלהי של המפלגה, ובשנים 1967–1970 המנהיג של המועצה המטרופוליטנית דלהי של המפלגה. הוא סייע בידי ק.ר. מלקאני בעריכת בשבועון של מפלגת RSS ‏ " Organiser וב-1966 נבחר לוועד הפועל הלאומי של מפלגת BJS.

בשנים 1970–1976 כיהן אדוואני ברג'יה סבהה, הבית העליון בפרלמנט של הודו. בשנת 1973 בכנס המפלגה בקאנפור, נבחר אדוואני ליושב ראש "בהרטיה ג'אנה סאנג". מיד אחרי בחירתו דאג לסלק משורות המפלגה את בלראג' מדהוק, אחד ממיסדיה ומהיגיה, באשמת הפרת הנחיות המפלגה ופעולה נגד האינטרסים שלה. ב-1976–1982 שוב כיהן אדוואני ברג'יה סהבה, הפעם בנציג של מדינת גוג'ראט. אחרי משטר החירום של אינדירה גנדי, ג'אנה סאנג ועוד כמה מפלגות אופוזיציה התמזגו למפלגת "גאנאטה". ב-1977 יחד עם אטאל ביהארי ואג'פאיי, התייצב אדוואני בבחירות לפרלמנט.

מג'אנאטה פארטי לבהרטיה ג'אנאטה פארטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפגלת ג'אנאטה הייתה מורכבת מממפגלת הקונגרס (ארגון) (Congress Party (O)), מפלגת סוואטנטרה, המפלגה הסוציאליסטית של הודו, ג'אנה סאנג ולוק דאל. הצטרפה גם הסיעה "הקונגרס למען דמוקרטיה" של ג'אגיוואן רם, שנפרדה ממפלגה הקונגרס הלאומי ההודי. התרעומת בקרב העם נגד משטר ההחירום של אינדירה גנדי הביאה בשנת 1977 לניצחון קואליציית הג'אנאטה ולמינויו של מורארג'י דסאי כראש הממשלה. אדוואני התמנה לשר ההסברה והתקשורת המשודרת, בעוד ואגפאיי התמנה לשר החוץ. בסופו של דבר עזבו חברי ג'אנה סאנג את מפלגת ג'אנאטה והקימו את מפלגת BJP – בהרטיה ג'אנאטה פארטי. אדוואני היה אחד ממנהיגיה המובילים של המפלגה החדשה והחל משנת 1982 ייצג אותה ברייג'ה סבהה מטעם מדינת מאדהיה פרדש.

עליית מפלגת BJP[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטאל ביהארי ואג'פאיי נבחר ליושב ראש הראשון של מפלגת בהרטיה ג'אנאטה. בהנהגתו לקחה המפלגה גישה מתונה יותר לגבי הינדוטבה, על מנת למשוך שכבות יותר רחבות בעם. אסטרטגיה זו לא צלחה, ובשנת 1984 זכתה BJP רק בשני מושבים בבחירות ללוק סבהה. חדשים אחדים לפני הבחירות נרצחה אינדירה גנדי ובמדינה קם גל של הזדהות עם מפלגת הקונגרס שהביאה להתחזקותה. הכישלון בבחירות הביא למפנה בתוך מפלגת BJP. אדוואני התמנה ליושב ראש המפלגה, ותחת הנהגתו היא חזרה לגישה קיצונית יותר אל הינדוטבה. מפלגת BJP אימצה את המחלוקת בנוגע למסגד בברי ולראם גנמאבהומי, מקום לידתו של האל ראמה כסוגיית דגל במדיניותה. בשנות ה-80 של המאה ה-20 המוקדמות הקים הארגון ההינדואי הקיצוני "וישווה הינדו פארישאד" תנועה למען בניית מקדש הינדו לכבוד האל ראמה באתר מסגד בברי באיודהיה. היא התבססה על האמונה שזה מקום לידתו של האל ראמה ושפעם ניצב בו מקדש שנהרס במאה ה-16 על ידי השליט המוסלמי המוגולי באבור כדי לפנות מקום למסגד. ה-Archeological Survey of India תמך בטענה שהמסגד נבנה במקום שבו לפני כן עמד מבנה הינדואי. מפלגת BJP התחילה לתמוך במסע זה והפכה אותו לחלק ממצע הבחירות שלה. צעד זה הביא לה קולות רבים בבחירות הכלליות בשנת 1989. בעקבות הבחירות לא הצליחה מפלגת הקונגרס להרכיב ממשלה. המשימה להרכיב ממשלה הוטלה על ו.פ. סינג, ראש החזית הלאומית. תמיכת BJP על 86 מושביה בפרלמנט הכריעה לטובת הממשלה החדשה בראשות סינג.

הריסת המסגד בברי באיודהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 יצא אדוואני בעליית רגל לאתר המסגד גבברי באיודהיה במסגרת עליית רגל - "יאטרה". הוא עלה על רכב ממוזג שקושט כמו מרכבתו של האל ראמה. עליית הרגל שהושמה בסימן ההתנגדות ל"רודנות המוסלמית" כונתה "ראת יאטרה" ("מסע מרכבה"). אדוואני החזיק איתו סמלים של דת ההינדו ובנאומיו ביכה את "כישלון החברה ההינדואית לשמור על מקומותיה הקדושים מפני חילול הקודש מצד הכובשים המוסלמים". בדרך הצטרפו למסעו של אדוואני הרבה מתנדבים קרויים "קרסוואק". המסע יצא ממקדש האל שיווה, מקדש סומנאת, שבעיר וראוואל במדינת גוג'ראט, שחולל בעבר על ידי הכובשים המוסלמים וששוחזר בשנת 1951. המסע נמשך ברחבי צפון הודו עד שבסימסטיפור, במדינת ביהאר, נעצר אדוואני ב-23 באוקטובר 1990 על ידי כוחות ביטחון שנשלחו על ידי ראש ממשלת מדינת ביהאר, לאלו פרסאד יאדאב, בעילה שהמסע של אדוואני עלול לגרום לאלימות ציבורית. אירוע זה היה לאחת הסיבות לנפילת ממשלת סינג. בבחירות הכלליות בשנת 1991, הפכה מפלגת BJP למפלגה השנייה בפרלמנט, אחרי מפלגת הקונרס הלאומי.

בשנת 1992, שנתיים אחרי מסעו של אדוואני, על אף הבטחות שניתנו לבית המשפט הגבוה על ידי ממשלת מדינת גוג'ראט שבשליטת מפלגת BJP ובראשותה קליאן סינג, המוני הינדואים הגיעו למסגד בברי והחריבו אותו עד היסוד, מבלי שהשלטון המקומי יתערב. הפרעות של הינדואים ומוסלמים בעקבות האירוע נהרגו כאלפיים בני אדם. לפני הריסת המסגד נאם אדוואני נאום מתלהם. הועלו בהמשך האשמות נגדו והוא נתבע לדין. בשנים 2003 ו-2010 נמצא זכאי על ידי בתי המשפט. ב-19 אפריל 2017 בית המשפט הגבוה של הודו הורה על משפט חוזר ב-30 בספטמבר 2020 בית דין מיוחד של לשכת החקירות המרכזית של הודו זיכתה אותו סופית וביטלה את כל כתבי האישום נגדו.

הבחירות הכלליות בשנת 1996[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הבחירות בשנת 1996 הייתה מפלגת בהרטיה ג'אנאטה למפלגה בגדולה ביותר והוזמנה על ידי נשיא הודו להרכיב את הממשלה. אטאל ביהארי ויג'פאיי הושבע כראש ממשלה במאי 1996 אולם התפטר אחרי שלושה עשר ימים. אדוואני עצמו התפטר מהפרלמנט בנסיבות פרשת "חלאווה", כשנחשד כי לצד פוליטיקאים אחרים ממפלגות שונות היה לקוח של האחים ג'ייני, שהקימו רשת לתיווך תשלומים בשיטת החוואלה שהייתה בקשרים עם ארגון טרור מוסלמי. אדוואני נעדר מהפרלמנט למשך שנתיים. [1] הית המשפט העליון זיכה אותו מכיוון שפרט לכמה רישומים ביומנים של האחים ג'ייני שלא התקבלו כראיה, לא נמצאו שום ראיות לעבירה פלילית.

חזרתו לזירה הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שתי ממשלות בלתי יציבות של חזית המאוחדת בראשות דווה גאודה וגוג'ראל פוזר הפרלמנט וקויימו בחירות חוזרות. במרץ 1998 הצליחה הברית הדמוקרטית הלאומית שבראשות מפלגת BJP לעלות לשלטון בשנים 1998–2004 כיהן אדוואני כשר הפנים ובהמשך גם סגן ראש הממשלה. כשר נאלץ להתמודד עם שורה של מתקפות מורדים נתמכות על ידי פקיסטן. בבחירות בשנת 2004 הוביל אדוואני מסע בחירות אגרסיבי. עם זאת מפלגתו הובסה ויצאה לאופוזיציה. עלתה לשלטון הברית המתקדמת המאוחדת בראשות מפלגת הקונגרס עם מנמוהן סינג כראש ממשלה . אחרי התבוסה עזב וג'פאיי את החיים הפוליטיים ואדוואני הפך למנהיג האופוזיציה בלוק סבהה בין השנים 2004–2009. בתקופה זו נאלץ להתמודד עם מרד במפלגתו. במיוחד אחרי שבשנת 2005 כשביקר בעיר הולדתו, קראצ'י, בפקיסטן ובמאוזולאום של מוחמד עלי ג'ינה העלה על נס את זכרו כ"מנהיג חילוני". דבריו לא התיישבו טוב עם גישת מפלגתו וה- RSS ואודוואני נאלץ להתפטר מתפקידו כיושב ראש מפלגת BJP. אולם כעבור ימים אחדים ביטל את התפטרותו. בסופו של דבר בדצמבר 2005 ויתר על תפקידו כיושב ראש המפלגה לטובת רג'נאת סינג. במרץ 2006 פיגוע במקדש הינדואי בוורנאסי הביא אותו לארגן "יאטרה" נוספת למען הביטחון הלאומי, תוך כדי מתיחת בקורת על מה שהגדיר ככישלון ממשלת הברית המתקדמת המאוחדת להיאבק בטרור.

מועמד לראשות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2006 כמנהיג האופוזיציה בפרלמנט הציג אדוואני את מועמדותו לראשות הממשלה יושב אש מפלגתו, רג'נאת סינג הצהיר:"אחרי אטאל, יש רק אדוואני. אדוואני הוא הכוח הטבעי. צריך שיהיה ראש ממשלה". אכן סיעת המפלגה בפרלמנט הודיעה בדצמבר 2007 שבבחירות בשנת 2009 אדוואני יהיה מועמד המפלגה לראשות הממשלה.

אולם ב-2009 הקונגרס הלאומי ההודי ובני בריתו היו אלו שזכו בבחירות וראש הממשלה מנמוהן סינג נשאר בתפקידו. בעקבות התבוסה פינה אדוואני את הדרך לסושמה סוואראג' כראש האופוזיציה החדש בפרלמנט. ב-10 ביוני 2013 אחרי שנרנדרה מודי התמנה בראש מסע הבחירות של המפלה התפטר אדוואני מכל תפקידיו בBJP במכתב אל יושב הראש רג'נאת סינג כתב: אין לי יותר ההרגשה שזו אותה המפלגה האידיאליסטית שהוקמה על ידי ד"ר מוקרג'י, דין דאיאליג', נאנאג'י וואג'פאיי שהאינטרס היחיד שלהם הייתה המדינה והעם. רוב מנהיגינו עכשיו עסוקים רק עם אגנדות אישיות שלהם". לבסוף גם הפעם ב-13 ביוני 2013 ביטל את החלטתו להתפטר.

ועד החזון של המפלגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2014 הצטרף אדוואני ל"מארג דרשאק מנדאל", ועד החזון של מפלגת BJP, לצידם של מורלי מנוהר ג'ושי ואטאל ביהארי וג'פאיי.

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ל.ק. אדוואני התחתן בפברואר 1965 עם קמלה אדוואני (2016-1932). לזוג נולד בן, גאיאנט, ובת, פרטיבה. פרטיבה אדוואני הפיקה סדרות מופעי טלוויזיה. מאז פרישתו מהפרלמנט, מסיבות ביטחון, אדוואני מתגורר בבונגלו רשמי בדלהי.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2008 - My Country My Life "ארצי, חיי" - ספר אוטוביוגרפי.

הספר בעל 1040 עמודים, הפך לרב מכר.

  • 2003 - New Approaches to Security and Development (גישות חדשות לביטחון ולפיתוח)
  • 2002 - A Prisoner's Scrap-Book אלבום ההדבקות של אסיר
  • 2016 - Nazarband Loktantra
  • 2016 - Drishtikon
  • 2014 - Rashtra Sarvopari

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאל קרישנה אדוואני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]