באבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור של זהיר א-דין מוחמד

זהיר א-דין מוחמד, המכונה גם באבור (ערבית ופרסית: ظهیرالدین محمد بابر, הינדי‎: ‏‎ ,(‎ज़हिर उद-दिन मुहम्मदחי בין 14 בפברואר 1483- 26 בדצמבר 1530), מייסד האימפריה המוגולית בהודו.

באבור נולד בעיר אנדיז'ן, באוזבקיסטן של היום. בנו הבכור של עומר שייח' מירזא, נינו של טימור לנג ומושל פרגנה. אמו הייתה קוטלוג ניגאר ח'אנום, בתו של מושל טשקנט יונוסחאן, מצאצאי ג'ינג'יס חאן. שפת אמו הייתה צ'אגאטאי, הקרובה לאוזבקית המודרנית.

לאחר מות אביו ב-1494 ירש את כיסאו, והחל במלחמה עם דודיו שניסו לנשלו. בשנת 1497 כבש את סמרקנד, אך בעקבות מרד האצילים שם, איבד את כל נחלותיו, כולל פרגנה. בשנת 1501 הצליח להחזיר את סמרקנד, אך גורש לאפגניסטן כעבור זמן קצר על ידי מוחמד שאיבּאני ח'אן, מושל אורדת הזהב. באפגניסטן הצליח לגייס צבא חדש בעיקר מקרב תושבי בדח'שאן הטג'יקים, וב-1504 כבש את קאבול שם הקים אמירות חדשה שבירתה קאבול. בשנת 1512 ניסה ללא הצלחה להחזיר לשלטונו את סמרקנד ובוכרה. בשנת 1519 פתח במסע לכיבוש הודו שהחל בהודו הצפון-מערבית. ב-1526 ניצח את הסולטאן האחרון של דלהי, איברהים לודי, וקיבל לידיו את יהלום הקוהינור. בשנת 1527 ניצח את סנגראם סינגך, נסיך רג'סטאן.

ניצחונותיו של באבור הביאו אותו לידי הקמת האימפריה של המוגולים הגדולים, שהשתרעה על רוב שטחן של הודו ופקיסטן המודרניות. הוא קיים קשרי ידידות עם עלי-שיר נאוַאִי, הסופר האוזבקי הידוע. בסוף ימיו כתב את באבורנאמה בו העלה על הכתב את תיאור מסעותיו בשפת צ'אגאטאי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]