ג'גג'יואן ראם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'גג'יואן ראם
जगजीवन राम
לידה 5 באפריל 1908
Bhojpur district, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביולי 1986 (בגיל 78)
ניו דלהי, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הראג' הבריטי, הודו, הדומיניון של הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת בנראס ההינדית
  • אוניברסיטת קלקוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הקונגרס הלאומי ההודי, הקונגרס לדמוקרטיה, ג'נטה, הקונגרס (U), הקונגרס (J)
שר ההגנה של הודו
27 ביולי 1970 – 10 באוקטובר 1970
(10 שבועות ו־6 ימים)
5 במאי 1977 – 28 ביולי 1979
(שנתיים ו־12 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גַ'גַגִ'יוַאן ראםהינדי: जगजीवन राम;‏ 5 באפריל 1906 – 6 ביולי 1986) היה פוליטיקאי הודי שכיהן כסגן ראש ממשלת הודו וכשר ההגנה. היה מנהיג בולט של הדלית וכיהן כחבר בלוק סבהה למעלה מ-40 שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'גג'יואן ראם נולד ב-5 באפריל 1908 בארהה (אנ') בנשיאות בנגל בהודו הבריטית (היום בביהר, הודו) למשפחה ממעמד הטמאים (ה"אסורים במגע" ההינודאים), אך ב-1928 החל להתייחס אל עצמו כדלית, מילה הינדית המתורגמת כמדוכא.[1]

ראם היה אחד מראשוני בני הקאסטה לגבל השכלה גבוהה באוניברסיטת בארנס ההינדואית (אנ') בוואראנסי קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת כלכותה ב-1931. במקביל ללימודיו, החל מ-1928 היה מעורב בהקמת וועדות וגופים לחיזוק מעמדם של בני הדלית.[1]

ב-1931 הצטרף ראם לקונגרס הלאומי ההודי, וב-1935 היה מזכיר ליגת המדוכאים הכלל הודית, ארגון שנועד לסייע לבני הדלית.[1]

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1937, עם הקמת האספה המחוקקת של ביהר נבחר ראם לחבר בה. במהלך שנות הארבעים נעצר ראם פעמיים עקב מעורבותו בתנועת צאו מהודו.[2] עם הקמת הממשלת הזמנית בראשות ג'ווהרלל נהרו ב-1946 צורף אליה ראם, שהיה השר הצעיר ביותר בה, כשהוא מכהן כשר העבודה. לאחר מכן שימש כשר התקשורת (1952–1956), שר התחבורה והרכבות (1956–1962) ושר התחבורה והתקשורת (1962–1963).

ב-1960 הואשם ראם בהעלמת מיסים, לאחר שלא שילם מס במשך שנים. ראם טען שהוא שכח לשלם.[2]

ראם תמך באינדירה גנדי בהתמודדותה על ראשות מפלגת הקונגרס, ולאחר מות לאל בהדור שסטרי ומינויה לראש ממשלת הודו ב-1966, מונה לשר העבודה, התעסוקה והשיקום (1966–1967), ולאחר מכן לשר המזון והחקלאות (1967–1970).

ב-1970 מונה ראם לשר ההגנה של הודו, תפקיד בו החזיק במהלך מלחמת העצמאות של בנגלדש ומלחמת הודו–פקיסטן השלישית ב-1971, בה הכוחות המזוינים של הודו הביסו את פקיסטן והביא לעצמאות בנגלדש.

ב-1974 מונה לשר החקלאות וההשקיה, וכיהן בתפקיד המהלך מצב החירום בהודו. בפברואר 1977 התפטר מתפקידו בממשלה לצד חמישה שרים נוספים והקים את מפלגת הקונגרס לדמוקרטיה (אנ') שתמכה מפלגת ג'נטה שהוקמה כאיחוד האופוזיציה נגד אינדירה גנדי.[3] הקואליציה בראשות הג'נטה ניצחה בבחירות, וראם היה אחד משלושת המועמדים הבולטים לעמוד בראשות הממשלה, לצד מורארג'י דסאי וצ'אראן סינג. מנהיגי התנועה החליטו לבקש את דעתו של ג'בפרש נאריאן (אנ'), שנחשב למנהיג הרוחני של התנועה, שבחר בדסאי.[4] ראם מונה בשנית לשר ההגנה בממשלת מורארג'י דסאי במאי 1977, ומפלגתו התאחדה עם הג'נטה. בינואר 1979 מונה לסגן ראש ממשלת הודו לצד צ'אראן סינג. עם התפוררות הממשלה ביולי 1979 עבר לאופוזיציה. עם תבוסת ממשלת צ'אראן סינג בהצעת אי-אמון בתוך חודש לכהונת ממשלתו ביקש ראם לנסות את כוחו בהרכבת ממשלה, אך נשיא הודו נילאם סנג'יווה רדי הורה על קיום בחירות חדשות.[2]

בבחירות הכלליות ב-1980 היה ראם מועמד מפלגת ג'נטה לראשות הממשלה, אך המפלגה זכתה ב-31 מושבים בלבד. ראם חבר לקונגרס (U) (אנ')[5] וב-1981 פרש והקים את הקונגרס (J) (אנ'), או הקונגרס הלאומי ההודי (ג'גג'יואן).[2]

ראם כיהן בלוק סבהה עד מותו ב-6 ביולי 1986.

אידאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאחד המנהיגים הבולטים של בני מעמד הטמאים, ג'גג'יואן ראם היה בעל השקפה דתית-הינדואית והתנגד לרעיונות של מעבר בני הדלית לדת אחרת, השקפה שמבטאה הבולט היה בהימראו ראמג'י אמבדקר. ראם אף טען כי מעבר לדת אחרת אינו צפוי לשפר את מעמד הטמאים, שנוהג גם בדתות כמו הסיקיזם ושהוא בעיקרו מהווה נסיגה מפני העימות והניסיון להביא לשיפור החברה ההודית.[1]

בדתו היה ג'גג'יואן ראם מחסידי רבידס (אנ'), פייטן וקדוש הינדואי מהמאה ה-13, שהיה אף הוא בן למעמד הטמאים. בין 1976 לפטירתו ב-1986 השקיע ראם מאמצים רבים על מנת להקים לו מקדש בוואראנסי.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'גג'יואן ראם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]